האיש שישב מולו היה בן 54, עם תיקייה מלאה בדפים. הוא הניח על השולחן שתי בדיקות CT, אחת מלפני שנה ואחת מלפני שבועיים, ואמר לעו"ד אלעד ג'ובני שהוא רוצה להבין מה קרה. לפני שנה כתב הרדיולוג: ממצא שפיר, מומלץ מעקב בעוד שנה. לפני שבועיים, באותו אזור בדיוק, אובחן גידול ממאיר שכבר התפשט. "הוא לא הגיע אלי כועס", מספר עו"ד ג'ובני. "הוא הגיע מבולבל. הוא עשה את מה שאמרו לו, חיכה שנה, ובסוף הוא משלם את המחיר".
מקרים מסוג זה, שבהם בדיקת הדמיה בוצעה כנדרש אך פוענחה באופן שגוי, הם לב ליבן של תביעות הרשלנות הרפואית נגד מכוני דימות. עו"ד ג'ובני מסביר שאחת הטעויות הנפוצות היא ההנחה שאם הרדיולוג ראה את הממצא וכתב עליו, אז הכל בסדר. "דווקא במקרים שבהם הממצא זוהה אבל פורש בצורה שגויה, הנזק יכול להיות החמור ביותר. המטופל יוצא מהמכון עם תחושה שהוא מטופל, בעוד שחלון הזמן לטיפול אפקטיבי מתחיל להיסגר".
כשהרדיולוג ראה ולא זיהה
בדיקות הדמיה, CT, MRI, אולטרסאונד וממוגרפיה, הן כלי האבחון המרכזיים ברפואה המודרנית. הן מאפשרות לרופאים לראות את מה שאי אפשר לראות בבדיקה פיזית, ולקבל החלטות טיפוליות מבוססות. אבל הבדיקה עצמה היא רק חלק מהתמונה. הפענוח הוא שקובע. ופענוח שגוי, אפילו של בדיקה שבוצעה מצוין, יכול לשנות את מהלך המחלה לחלוטין.
הטעויות בפענוח מחולקות לשני סוגים עיקריים. הסוג הראשון הוא טעות תפיסתית, שבה הרדיולוג פשוט לא ראה את הממצא שהיה שם. הסוג השני, שלעיתים מסוכן יותר, הוא טעות קוגניטיבית: הרדיולוג ראה את הממצא, זיהה אותו, אבל הסיק ממנו מסקנה שגויה. "זה בדיוק מה שקרה ללקוח שלי", אומר עו"ד ג'ובני. "הגוש היה שם, הרדיולוג ציין אותו, אבל קבע שהוא שפיר על סמך מאפיינים שבדיעבד התברר שפורשו באופן שגוי. שנה היא זמן ארוך מאוד כשמדובר בגידול ממאיר".
לצד הטעויות של הרדיולוג עצמו, קיימים גם כשלים מערכתיים: בדיקה שבוצעה באיכות ירודה, פרוטוקול לא מתאים למצב הקליני, היעדר השוואה לצילומים קודמים, ולעיתים כשל בהעברת הממצאים לרופא המפנה או למטופל עצמו. "היו מקרים שבהם הרדיולוג זיהה ממצא חשוד, אבל הדוח פשוט לא הגיע לרופא המשפחה ולא נמסר למטופל", אומר עו"ד ג'ובני. "החולה נופל בין הכיסאות, ובינתיים המחלה מתקדמת".
מתי טעות הופכת לרשלנות?
לא כל טעות בפענוח מהווה רשלנות רפואית. הדין בוחן האם הרדיולוג פעל לפי הסטנדרט המקצועי המקובל בנסיבות הנתונות. "השאלה המשפטית המרכזית היא לא אם נעשתה טעות, אלא אם רדיולוג סביר, עם אותה הכשרה, באותן נסיבות, היה פועל אחרת", מסביר עו"ד ג'ובני. "כדי לענות על השאלה הזו צריך חוות דעת של מומחה רדיולוגי, שיבחן את הבדיקה ויקבע אם הפענוח חרג מהרמה המקצועית הנדרשת".
גורם נוסף שבתי המשפט בוחנים הוא חובתו של הרדיולוג לפענח את הבדיקה במלואה, גם מעבר לאיבר שבגינו הופנה המטופל. פסיקה ישראלית קבעה שאם נמצא ממצא חשוד באזור שלא היה במוקד הבדיקה, על הרדיולוג לציין אותו. לדברי עו"ד ג'ובני, היו מקרים שבהם נעשה צילום עמוד שדרה ובמסגרתו נראה כתם בריאה, ובית המשפט קבע שהרדיולוג היה חייב לציין זאת, גם אם לא על כך ביקשו ממנו להסתכל.
גם קביעת סוג הגידול, לא רק קיומו, היא חלק מחובת הרדיולוג. "ההבדל בין גידול שפיר לממאיר", מסביר עו"ד ג'ובני, "ובין סוגי סרטן שונים, קובע את כל תכנית הטיפול. טעות בסיווג עלולה להוביל לכימותרפיה מיותרת במקרה אחד, ולהחמצת טיפול מציל חיים במקרה אחר. סיווג שגוי של גידול יכול לשנות את מהלך החיים של האדם ואין בכך הגזמה".
לעו"ד אלעד ג'ובני באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד אלעד ג'ובני
מה ניתן לתבוע?
בתביעות רשלנות רפואית בתחום הדימות, הפיצוי אינו על עצם הופעת המחלה אלא על הנזק שנגרם בשל האיחור או הטעות באבחון. בית המשפט בוחן את הפער בין מצבו של המטופל לו אובחן במועד, לבין מצבו בפועל לאחר האיחור. "המונח המשפטי הוא אובדן סיכויי החלמה", מסביר עו"ד ג'ובני. "אם גידול שאובחן בשלב ראשון מגיב לטיפול ב-80 אחוז מהמקרים, ובגלל האיחור הוא אובחן בשלב שלישי עם שיעור הצלחה של 40 אחוז, הנזק הוא ההפרש הזה. ואפשר לתבוע עליו".
הלקוח בן ה-54 עדיין בטיפול. התביעה בעיצומה. "הוא עשה את כל מה שהיה צריך לעשות", אומר עו"ד ג'ובני. "הלך לבדיקה, קיבל תשובה, חיכה כמו שאמרו לו. הבעיה לא הייתה אצלו".
ליצירת קשר עם עו"ד אלעד ג'ובני - office@Ge-law.co.il, ז'בוטינסקי 61, פתח תקווה ( מגדלי ב.ס.ר City, מגדל C, קומה 17 )
טל' - 072-2405172, 077-3183149.
הכתבה בשיתוף zap משפטי
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי