היועצת המשפטית לכנסת העבירה היום (ראשון) לבג"ץ את עמדתה במסגרת העתירות נגד החוק המקפיא הליכי מעצר, חקירה ואכיפה פלילית כלפי תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות ביטחון. בעמדתה קובעת היועצת כי בהליך חקיקת החוק נפל פגם, ומפרטת שני רכיבים מרכזיים.
לפי עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת, החוק אושר בהליך שאינו תואם את הוראות תקנון הכנסת ואת חוק-יסוד: הכנסת, משום שתוכנו חורג מגדר הנושא של הצעת החוק המקורית ומהווה "נושא חדש".
עוד נטען כי הליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין. בין היתר, מציינת היועצת את השינוי המשמעותי שחל מאז מתקפת השבעה בבאוקטובר, את החלת דין הרציפות על הצעת החוק המקורית - שחייבה התאמה של ההסדר לצורכי הצבא ומערכת הביטחון כפי שהם כיום - וכן את הקשיים החוקתיים המשמעותיים שעלו במהלך הדיונים בוועדה, כפי שהציגה היועצת המשפטית של הוועדה.
העמדה הוגשה במסגרת העתירות המבקשות מבג"ץ לבטל את החוק, המעניק למעשה הקפאה זמנית של הליכי המעצר, החקירה והאכיפה הפלילית נגד תלמידי ישיבות שהפרו את חובת ההתייצבות לשירות ביטחון.
החוק, עבר מוקדם יותר החודש בקריאה ראשונה ברוב של 58 חברי כנסת מול 54 מתנגדים. בעקבות עתירות רבות שהוגשו, בג"ץ הוציא צו על תנאי ומנע את כניסתו לתוקף של החוק.
בהחלטת בג"ץ נכתב כי "בשים לב לפסיקתו ארוכת השנים של בית משפט זה בנושא גיוס תלמידי הישיבות, למשמעות של הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה ביחס לחלקים מסוימים בלבד מהאוכלוסייה, ולטענות כבדות המשקל שהעלו העותרים בעתירות השונות נגד תוקפו - ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל חוק שירות ביטחון".