"הוועדה המלכותית למאבק באנטישמיות" שמעה אמש (שלישי) עדויות שלפיהן תלמידים יהודים מונחים להסתיר סממנים יהודיים ולא ללבוש מדי בית ספר המזוהים עם הקהילה; מוסדות יהודיים דיווחו על גרפיטי, מכתבי שנאה ואיומים, ועל זינוק חד בהוצאות האבטחה.
נשיא ארגון ניצולי השואה באוסטרליה הזהיר מפני "הקבלות מטרידות" להדרת יהודים מהמרחב הציבורי טרם השואה. השבוע מוקדש לעדויות של בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי כנסת וארגונים יהודיים. העדויות המרכזיות שעלו בדיונים הפומביים האחרונים של הוועדה, זוכות לסיקור נרחב בכלי התקשורת המרכזיים באוסטרליה.
בין העדויות הבולטות שנשמעו ביממה האחרונה בפני הוועדה היתה זו של טייסון וודאק, יו"ר הנהלת בית הספר היהודי "ביאליק" במלבורן, שהעיד שילדיו ותלמידים נוספים התבקשו להימנע מללבוש את מדי בית הספר במרחב הציבורי, כדי שלא יזוהו כיהודים. לדבריו, "הם גדלו בעולם שבו אבטחה היא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום". גם קייטנות ומחנות הנוער משנים נהלי ביטחון. עדה שהופיעה בשם חסוי סיפרה כי ילדים המשתתפים במחנות נוער יהודיים מקבלים הנחיות להסתיר סממנים יהודיים, ואף לכבות שירותי מיקום בטלפונים הניידים מטעמי ביטחון.
נציגי מהקהילות היהודיות דיווחו על זינוק חד בעלויות האבטחה: בית הספר "ביאליק" העלה את היטל האבטחה בכ־230% מאז מתקפת 7 באוקטובר, ובית הספר "מאונט סקופוס" ("הר הצופים") הכפיל אותו. מנהלי המוסדות העידו כי העלויות נובעות מהצורך במאבטחים, גידור ואמצעי מיגון נוספים. בתי הספר והקהילה סופגים מתקפות יומיומיות: העדויות כללו דיווחים על גרפיטי אנטישמי, מכתבי שנאה, איומים, ציורי צלבי קרס והשחתת מוסדות יהודיים. רבנים וראשי קהילות תיארו מציאות של אבטחה קבועה בבתי הכנסת ושל חשש מצד מתפללים להגיע לאירועים.
ניצול שואה זעק: "יש הקבלות מטרידות לגרמניה שלפני השואה". ג'ורג' פוסטר, נשיא ארגון ניצולי השואה וצאצאיהם באוסטרליה, אמר כי אמנם אין להשוות את אוסטרליה של היום לגרמניה הנאצית, אך יש "הקבלות מטרידות" בכך שיהודים חוששים להציג את זהותם בפומבי, מודרים מהמרחב הציבורי וסופגים תאוריות קונספירציה ושיח שנאה.
משפחות שוקלות לעזוב את אוסטרליה. חלק מהעדים סיפרו כי משפחות יהודיות בוחנות מעבר לישראל או למדינות אחרות בשל תחושת חוסר הביטחון, וכי ילדים מפחדים להגיע לבתי הספר היהודיים. גם האקדמיה במוקד. לאחר עדויות של סטודנטים ומרצים יהודים על מקרי אנטישמיות בקמפוסים, ראשי חמש האוניברסיטאות המובילות באוסטרליה צפויים להידרש להסביר כיצד התמודדו עם התופעה.
"הוועדה המלכותית לאנטישמיות וללכידות חברתית", כשמה הרשמי, היא ועדת חקירה ממלכתית ברמה הגבוהה ביותר באוסטרליה. היא הוקמה בינואר 2026, חודש אחרי פיגוע הטרור האנטישמי בבונדי ביץ', בצו רשמי של המושלת הכללית סם מוסטין, לבקשת ממשלת ראש הממשלה אנתוני אלבניז, ובראשה מונתה שופטת בית המשפט העליון לשעבר וירג'יניה בל.
הוועדה הוסמכה לחקור את הגורמים לעלייה באנטישמיות באוסטרליה, את הטיפול של רשויות האכיפה, מוסדות החינוך, האוניברסיטאות, הרשתות החברתיות וגופי הממשלה בתופעה, וכן לבחון את נסיבות הפיגוע בבונדי ביץ'. בסיום עבודתה היא צפויה להגיש לממשלה דו"ח סופי עד 14 בדצמבר 2026, הכולל המלצות מחייבות למדיניות, חקיקה, אכיפה וביטחון שנועדו להתמודד האנטישמיות הגואה "ולחזק את הלכידות החברתית באוסטרליה".
הדיונים נמשכים כל השבוע. הוועדה המלכותית נמצאת כעת ב"בלוק השימועים החמישי", המתקיים במלבורן בין 20 ל־24 ביולי ולאחר מכן עובר לסידני. הסבב הזה של דיונים מוקדש לביטחון הקהילה היהודית. הוועדה בוחנת את צורכי האבטחה של מוסדות, אירועים ומנהיגים יהודיים, את התיאום בין המשטרה לארגוני הביטחון הקהילתיים, מימון ממשלתי למיגון, איסוף נתוני משטרה והיערכות לחירום. יו"ר הוועדה, השופטת בדימוס וירג'יניה בל, אמרה כי המטרה היא לזהות דרכים לשיפור ההגנה על יהודים, מוסדות תרבות ואירועים יהודיים.