טראמפ מאשר לסעודיה נתיב להעשרת אורניום - ללא הפיקוח המחמיר

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר הסכם גרעין אזרחי רחב היקף עם סעודיה, שעשוי לפתוח בפני הממלכה נתיב להעשרת אורניום בשטחה. ההסכם, שתקף ל-30 שנה ושוויו מוערך בעשרות מיליארדי דולרים, צפוי להעניק לחברות אמריקניות תפקיד מרכזי בהקמת תשתיות הגרעין הסעודיות.

לפי גורמים אמריקניים ששוחחו עם "וול סטריט ג'ורנל", ההסכם עשוי לאפשר לחברות מארצות הברית להקים מתקן להעשרת אורניום בסעודיה, אם מחקר משותף של שתי המדינות יקבע כי הדבר מוצדק מבחינה כלכלית ואסטרטגית.

במקביל, גורמים המעורים בפרטי ההסכם אמרו לרויטרס כי הוא אינו כולל את מנגנוני הפיקוח המחמירים ביותר שארצות הברית דרשה בעבר במסגרת הסכמי גרעין אזרחיים דומים. לדבריהם, ההסכם אינו אוסר במפורש על העשרת אורניום ועל עיבוד מחדש של דלק גרעיני משומש - שתי פעולות שעשויות לשמש גם לפיתוח חומר בקיע לנשק גרעיני.

ההסכם צפוי להיחתם על ידי שר האנרגיה האמריקני כריס רייט ושר האנרגיה הסעודי, הנסיך עבד אל-עזיז בן סלמאן, ולאחר מכן להיות מוגש לבחינת הקונגרס.

ההסכם הוא מסוג 123, על שם סעיף 123 בחוק האנרגיה האטומית האמריקני מ-1954. הסכם מסוג זה נדרש כדי לאפשר לממשל האמריקני ולחברות מארצות הברית להעביר טכנולוגיה גרעינית ולשתף פעולה עם סעודיה בפיתוח תעשיית אנרגיה גרעינית אזרחית.

לפי רויטרס, ההסכם אינו כולל את "תקן הזהב" - התחייבות של המדינה המקבלת להימנע מהעשרת אורניום ומעיבוד מחדש של דלק גרעיני. איחוד האמירויות קיבלה על עצמה מגבלות אלה בהסכם שעליו חתמה עם ארצות הברית ב-2009, לפני הקמת תחנת הכוח הגרעינית הראשונה שלה.

סעודיה, לעומת זאת, מבקשת לשמור לעצמה את הזכות להעשיר אורניום. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן אמר ב-2018 כי הממלכה אינה מעוניינת לפתח פצצה גרעינית, אך הוסיף כי אם איראן תשיג נשק גרעיני - סעודיה תלך בעקבותיה.

לפי "וול סטריט ג'ורנל", ההסכם קובע כי ארצות הברית וסעודיה יקיימו מחקר משותף שיבחן את האפשרות להעשיר אורניום בממלכה. אם יוחלט להתקדם, המתקן יוקם בידי חברות אמריקניות ויפעל לפי מנגנון שנועד להגביל את הגישה הסעודית לטכנולוגיה הרגישה.

גורמים בממשל טוענים כי שליטה אמריקנית בתשתיות תאפשר פיקוח הדוק יותר ותמנע את הסטת החומר הגרעיני לצרכים צבאיים. עם זאת, מתנגדי ההסכם מזהירים כי עצם הקמתה של תשתית העשרה בסעודיה עלולה להעניק לממלכה ידע ויכולות שניתן יהיה להרחיב בעתיד.

מחלוקת נוספת נוגעת להיקף הפיקוח הבינלאומי. לפי גורמים אמריקאים ששוחחו עם רויטרס, ההסכם אינו מחייב את סעודיה לאמץ את "הפרוטוקול הנוסף" של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

הפרוטוקול מעניק לסוכנות סמכויות פיקוח רחבות יותר, ובהן אפשרות לערוך בדיקות פתע גם באתרים שלא הוכרזו מראש. לפי מכתב של מחלקת המדינה לסנאטור הדמוקרטי אד מרקי, ההסכם מחייב במקום זאת את וושינגטון וריאד לגבש מנגנון פיקוח דו-צדדי מצומצם יותר.

מחלקת המדינה מסרה כי טיוטת ההסכם כוללת את כל התנאים הנדרשים בחוק ומשקפת מחויבות משותפת לבטיחות, לביטחון ולמניעת הפצת נשק גרעיני. הבית הלבן ומשרד האנרגיה האמריקני לא מסרו תגובה מפורטת לטענות בנוגע להיעדר מנגנוני הפיקוח.

מומחים למניעת הפצת נשק גרעיני מזהירים כי הקלות שיינתנו לסעודיה עלולות להשפיע גם על מדינות נוספות באזור. הנרי סוקולסקי, מנכ"ל המרכז לחינוך למדיניות אי-הפצה, אמר כי מתן אפשרות למדינה לייצר דלק גרעיני מחייב אמון ארוך טווח ביציבות יחסיה עם ארצות הברית.

לדבריו, החלטה אמריקנית לאפשר לסעודיה יכולות העשרה עלולה להביא גם את טורקיה, מצרים ואיחוד האמירויות לדרוש תנאים דומים.

רוברט איינהורן, לשעבר בכיר במחלקת המדינה, אמר כי ההסכם עשוי לחזק את תעשיית הגרעין האמריקנית, להעמיק את הקשרים עם ריאד ולמנוע מרוסיה ומסין תפקיד מרכזי בתוכנית הסעודית. לצד זאת, הוא הזהיר כי הסכם ללא מגבלות מספקות על העשרת אורניום עלול להגביר את סכנת ההפצה הגרעינית במזרח התיכון.

ההסכם צפוי לעורר התנגדות בקרב דמוקרטים וגם בקרב חלק מהמחוקקים הרפובליקנים. בעבר דרשו מחוקקים משתי המפלגות שכל הסכם עם סעודיה יכלול איסור על העשרת אורניום ומנגנוני פיקוח בינלאומיים מחמירים.

מרקי האשים את ממשל טראמפ ב"סחר בביטחון הלאומי", וטען כי ארצות הברית מעבירה טכנולוגיה גרעינית לסעודיה ללא אמצעי ההגנה המחמירים ביותר. לדבריו, ההסכם מעניק יכולות גרעיניות למדינה שהנהגתה הצהירה כי תשקול לפתח נשק גרעיני אם איראן תעשה זאת.

גם שר החוץ האמריקני מרקו רוביו, בעת שכיהן כסנאטור, תמך בעבר בדרישה להחיל על סעודיה את "תקן הזהב". עם זאת, ההצעה הדו-מפלגתית שחייבה אישור מפורש של הקונגרס לכל הסכם גרעיני עם הממלכה לא הובאה לבסוף להצבעה.

לאחר שההסכם יוגש לקונגרס תחל תקופת בחינה של כ-90 ימי ישיבות. כדי לבלום אותו יידרשו שני בתי הקונגרס לאשר החלטת התנגדות משותפת. אם טראמפ יטיל עליה וטו, יידרש רוב של שני שלישים כדי להתגבר עליו.

ההסכם נועד להעניק לחברות אמריקניות עדיפות בפיתוח תעשיית הגרעין הסעודית ולדחוק מהשוק מתחרות מרוסיה, מסין וממדינות נוספות. אחת החברות שעשויות ליהנות ממנו היא וסטינגהאוס, המייצרת את כור AP1000, בעל הספק של כ-1,100 מגה-ואט.

סעודיה טוענת כי התוכנית נועדה לגוון את מקורות האנרגיה שלה, לפתח תעשייה גרעינית מקומית ולהפחית את השימוש בנפט לייצור חשמל. כך תוכל הממלכה, לטענתה, להפנות חלק גדול יותר מתפוקת הנפט ליצוא.

שר האנרגיה האמריקני כריס רייט מסר כי שיתוף הפעולה עומד בסטנדרטים המחמירים ביותר של בטיחות גרעינית ומניעת הפצה. לדבריו, ההסכם יקדם את תעשיית הגרעין האמריקנית ויניב תועלת ארוכת טווח לארצות הברית ולסעודיה.

ההסכם משקף שינוי מהמדיניות שקידם ממשל ביידן, שבחן שיתוף פעולה גרעיני עם סעודיה כחלק מהסכם רחב יותר שיכלול נורמליזציה בין ריאד לישראל. המהלך נבלם לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה בעזה.

טראמפ ממשיך לקרוא לסעודיה להצטרף להסכמי אברהם, אך ההסכם הגרעיני הנוכחי אינו מתנה את העברת הטכנולוגיה בכינון יחסים עם ישראל.

קידום ההסכם מתרחש בשעה שממשל טראמפ דורש מאיראן להגביל את תוכניתה הגרעינית ואת מלאי האורניום המועשר שלה. מבקרי המהלך טוענים כי וושינגטון דורשת מטהראן לקבל מגבלות מחמירות, ובמקביל מעניקה ליריבתה האזורית אפשרות לפתח תשתית גרעינית מתקדמת.

בממשל דוחים את הטענה ומבהירים כי התוכנית הסעודית תישאר אזרחית ותהיה כפופה לפיקוח ולהגבלות שימנעו שימוש צבאי.