הליכוד משנה פנים, והמתפקדים החדשים מושכים את המפלגה ימינה | דעה

מאז ינואר 2023 תמכו כמעט כל חברי הכנסת של הליכוד במהלכים שנועדו להחליש את עצמאות מערכת המשפט, את היועצת המשפטית לממשלה, את שומרי הסף ואת יכולתם של מוסדות המדינה לפקח על הממשלה. גם כאשר המהלכים עוררו מחאה ציבורית חסרת תקדים, התנגדות מצד דעת הקהל, מומחים ומשפטנים ואזהרות מפני פגיעה בכלכלה ובביטחון, כמעט שלא נשמעה התנגדות ממשית מתוך סיעת הליכוד.

לאחר 7 באוקטובר, רובם הצטרפו למתקפה על הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, וכמובן היועמ"שית. כמעט אף אחד מחברי הכנסת והשרים לא יצא פומבית להגנת מוסדות המדינה, שומרי הסף ושירותי הביטחון. חברי הכנסת של הליכוד התחרו ביניהם מי מסית נגדם יותר, והאחרים פשוט פחדו להוציא מילה שמא יסיימו כמו גלנט.

כדי להבין את התופעה ביצעתי מחקר על הליכוד ועל האופן שבו נבחרו נציגיו בפריימריז של 2022. המחקר אמנם עודנו בתהליך, אבל להבנתי הממצאים שנאספו עד כה חשובים לשיח הציבורי בעת הזאת.

התנהגות נבחרי הציבור של הליכוד אינה קשורה רק לבנימין נתניהו או לקיטוב בין ימין לשמאל. צריך לבחון מי בוחר את מועמדי הליכוד לכנסת, ומי יכול לסיים את הקריירה הפוליטית שלהם.

חברי הכנסת של הליכוד נבחרים בפריימריז על ידי חברי המפלגה הרשומים, שמדרגים את המועמדים. בבחירות המקדימות של 2022 היו 137,823 בעלי זכות הצבעה, אך רק 79,750 הצביעו בפועל - שיעור השתתפות של 57.86%. המשמעות היא שכמה עשרות אלפי אנשים, ובהם קבוצות בעלות יכולת התארגנות ומשמעת הצבעה, יכולים להשפיע על זהות הרשימה.

מתפקדי הליכוד בכללותם שונים אידיאולוגית ממצביעי הליכוד. סקרים של מכון אגם בקרב מתפקדים פעילים מתארים אותם כצעירים יותר, פחות חילונים, קיצוניים יותר בעמדותיהם וכמי שמעדיפים מועמדים קולניים ועימותיים. בסקר של מנו גבע, שהזמין מועמד ששקל להתמודד בליכוד, נמצא כי רק כשליש מהמתפקדים מגדירים עצמם "חילונים"; 47% מסורתיים, 17% דתיים ו-1% חרדים.

בנוסף, קיים פער עמדות בין המתפקדים לבין ציבור מצביעי הליכוד הרחב והמתון יותר. למשל, רק 40% מבוחרי הליכוד תמכו בהפיכה המשטרית ("הרפורמה"), לעומת 61.1% בקרב מתפקדי הליכוד כיום. 64.8% ממצביעי הליכוד רוצים ועדת חקירה ממלכתית, לעומת 44.7% ממתפקדי הליכוד.

התוצאה היא גוף בוחר עם עמדות ניציות מאוד ביחס למערכת המשפט ולעתיד יו"ש ועזה. הגוף הזה הציב במקום הראשון בפריימריז את יריב לוין, מוביל "הרפורמה", ובמקומות גבוהים גם את דודי אמסלם, אמיר אוחנה ומיקי זוהר - מהתומכים הפומביים של המהפכה המשפטית. מתפקדי הליכוד בחרו בטלי גוטליב, שעמדותיה הקיצוניות היו מוכרות למתפקדי המפלגה ב-2022, אך לא לציבור, בכ-10,000 קולות ובמקום ריאלי לכנסת.

הראיות מצביעות על שינוי בהרכב הגוף הבוחר: התפקדות מאורגנת של קבוצות דתיות וחרדיות, שהגדילו את משקלן בתוך הליכוד והשפיעו על אופי הרשימה, כאשר ייתכן שחלקן אינן מצביעות למפלגה בבחירות הכלליות.

אחת הקבוצות הבולטות היא "הליכוד שלי", רשת התיישבותית בראשות יוסי דגן, שטענה לכ-8,000 מתפקדים, רובם בתחומי הקו הירוק. לטענתה, 12 מהמועמדים שבהם תמכה הקבוצה הגיעו ל-15 המקומות הראשונים בפריימריז של 2022, ובהם יולי אדלשטיין, חיים כץ, אתי עטיה ואופיר אקוניס.

הקבוצה תמכה גם במועמדי מחוזות, שבהם הספיקו אלפי קולות בודדים כדי לזכות במקום ריאלי ברשימה. כך סייעה "הליכוד שלי" לבחירתם של אליהו רביבו, שקיבל 6,002 קולות; ניסים ואטורי, שקיבל 4,547 קולות; אריאל קלנר, שקיבל 3,358 קולות; ועמית הלוי, שקיבל 3,334 קולות. אביחי בוארון, שקיבל 2,360 קולות, נבחר במשבצת יהודה ושומרון. חנוך מילביצקי, שקיבל 4,592 קולות, נבחר במחוז דן בסיוע חברי בני ברוך-קבלה לעם.

רביבו נבחר גם בקולות קהילות ברסלב, וממתג עצמו כ"נציג ברסלב בכנסת", ושלמה קרעי נתמך בידי רשת חרדית המזוהה עם ישיבת כיסא רחמים. המועמדים הללו, למעט מילביצקי שאינו חובש כיפה, הם דתיים שאימצו לאורך כהונתם קו לאומני ואנטי-ממסדי, מתקפות חריפות כלפי "השמאל והאליטות" ותמיכה בהתיישבות יהודית בעזה בזמן שהחיילים עוד נלחמים שם.

הנבחרים האלה הם בין התומכים התקיפים ביותר בהחלשת מערכת המשפט ובין יוזמי המהלכים נגד שומרי הסף. בוארון מוביל קמפיין נגד "הדיפ סטייט", קורא לפטר את היועצת המשפטית לממשלה ומסרב להכיר בנשיא בית המשפט העליון. רביבו קידם את חקיקת פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ואטורי הציע להקל על הדחת חברי כנסת ערבים. קלנר פעל להגבלת עמותות המזוהות עם השמאל. הלוי מפיץ טענות קונספירטיביות על משפט נתניהו ועל 7 באוקטובר, ומילביצקי קורא שלא לציית לפסיקות בג"ץ ולפרק את מה שכינה "החונטה המשפטית".

המנגנון פשוט: קבוצות מאורגנות מסוגלות להעניק למועמד רשת ביטחון בפריימריז. בתמורה, לנבחר יש תמריץ להדגיש ריבונות, התיישבות, זהות יהודית ומאבק במערכת המשפט. המועמד יודע אילו עמדות מתוגמלות ומי מסוגל לגייס עבורו קולות לבחירה ולבחירה מחודשת.

מנגד, החריגים שנשענים על בסיס מאורגן שאינו אידיאולוגי נוקטים עמדה מתונה יותר. חיים כץ ואתי עטיה, למשל, הם נציגי עובדי התעשייה האווירית. בסיס התמיכה שלהם קשור יותר לאינטרסים תעסוקתיים מאשר לתחרות על המסר האנטי-ממסדי. הדבר מסביר מדוע הם שתקו לנוכח ההפיכה המשטרית אך הצביעו עבורה; אחרת גם הם היו מאבדים סיכוי להיבחר מחדש.

גורם נוסף הוא השריונים שניתנו ליו"ר הליכוד. לקראת בחירות 2022 הוסמך נתניהו לשבץ חמישה מועמדים ברשימה. הוא בחר בעמיחי שיקלי, עידית סילמן, משה סעדה, צגה מלקו ויוסי פוקס, שהתפטר והפך למזכיר הממשלה. השריונים אפשרו לנתניהו להכניס לרשימה מועמדים שנאמנותם אליו ועמדותיהם כלפי מערכת המשפט עוצבו בהתאם.

משה סעדה הוא מהקולות החריפים נגד הפרקליטות, ומציג את אנשיה כ"עבריינים בשירות החוק". עידית סילמן קראה לממשל טראמפ להטיל סנקציות על היועצת המשפטית לממשלה ועל נשיא בית המשפט העליון. שיקלי שותף למתקפות על בג"ץ ועל היועמ"שית. כל המשוריינים של נתניהו תמכו ללא עוררין במהפכה המשפטית, וחלקם היו ונותרו ממקדמיה הבולטים.

נתניהו, באמצעות השריונים, הכניס לכנסת נבחרי ציבור שתמכו ואף הסלימו את הקו נגד מערכת המשפט ונגד מה שהם מכנים "כנופיית שלטון החוק".

אם כך, שינויים והקצנה בקרב מתפקדי הליכוד, כניסת קבוצות הצבעה מאורגנות של מתנחלים וחרדים, והשריונים של נתניהו עיצבו רשימה שאין בה הבדלים של ממש ביחס לעמדות של עוצמה יהודית ושל הציונות הדתית כלפי מערכת המשפט ושלטון החוק בישראל.

סיבה נוספת להקצנה של נבחרי הציבור של הליכוד קשורה לתקשורת פנים-מפלגתית. בשנים האחרונות שני ערוצי תקשורת, "מלוכדים ניוז" וערוץ 14, אפשרו לנבחרי הליכוד להגיע ישירות למתפקדים, בלי להזדקק לתקשורת הכללית ואף תוך החרמת ערוצים ראשיים.

בכלי התקשורת הפנים-מפלגתיים, נבחרי הציבור של הליכוד יכולים לתקשר באופן ישיר וממוקד עם מתפקדי המפלגה. בערוצים הללו הם מציגים הצעות חוק, ביקורים, נאומים, עימותים והתקפות על יריבים בפני הקהל הרלוונטי ביותר לבחירתם המחודשת בפריימריז.

הערוץ מתפקד כשוק של נראות פנים-מפלגתית: חברי כנסת מאותתים באמצעותו שהם פעילים, נאמנים לנתניהו, תקיפים כלפי השמאל ומתעמתים עם מערכת המשפט, ומתוגמלים על כך בנראות ובחשיפה חיובית נוספות.

ערוץ 14, בתורו, מעניק לאותם נבחרים חשיפה רחבה עוד יותר. דמויות כמו טלי גוטליב ומשה סעדה מקבלות בערוץ במה קבועה, שבה סגנון עימותי אינו נתפס כחיסרון אלא כהוכחה לאומץ ולנאמנות למחנה. במקום שאמצעי התקשורת הללו ירסנו התנהגות קיצונית, הם מתגמלים אותה בחשיפה, באהדה ובהגדלת כוחו של המועמד בפריימריז. לכן טלי גוטליב מדורגת ראשונה בסקרים בתוך הליכוד, בשעה שהיא מרחיקה בוחרי ליכוד מתונים.

הגוף הבוחר של הליכוד הפך מאז 2022 לזירה פעילה מאוד של התפקדות מאורגנת, במיוחד של חרדים שהבינו את ההשפעה האדירה של ההתפקדות על התנהגות נבחרי הציבור של הליכוד. אין זה מקרה ששר החינוך החילוני, יואב קיש, דואג בצורה מרשימה למערכת החינוך החרדית של חב"ד, ושחלק מחברי הכנסת של הליכוד הגנו בפומבי על הפסקת המעצרים והסנקציות כלפי חרדים חייבי גיוס.

נתניהו מבין היטב את מגמות ההתפקדות המאורגנת לליכוד ואת השלכותיהן, וכן שהרשימה לכנסת עשויה לשקף נאמנה את ההרכב האידיאולוגי ואת העמדות של מתפקדי המפלגה ושל הקבוצות המאורגנות שבה. לכן נתניהו מבקש לבטל את הפריימריז, מחשש שהרשימה לבחירות הקרובות תבליט מועמדים נוספים כדוגמת טלי גוטליב, שמחויבותם היא קודם כול למתפקדים שבחרו בהם, ורק אחר כך למנהיג.

מפלגת הליכוד היום היא בבחינת "הגולם הקם על יוצרו". נתניהו התיר את הרסן נגד מערכת המשפט שעליה הגן במשך שנים, עד שהואשם בפלילים והאשים אותה ב"תפירת תיקים". לאחר מכן טען שראשי מערכת הביטחון חתרו תחתיו, "לא העירו אותו", ובאופן כללי קידם את תיאוריות "המדינה העמוקה" וה"אויבים מבפנים". בעקבות זאת, חברי המפלגה אימצו קו לעומתי והקצינו נגד מערכת המשפט ומערכות המדינה.

המועמדים לכנסת הבאה מתחרים על קולות הגוף הבוחר באמצעות הפגנת נאמנות לא רק למנהיג, אלא גם בדבקות בעמדות קיצוניות אלו, שמקדמות מאוד את טלי גוטליב במעלה הרשימה, אך כאמור מרחיקות מצביעי ליכוד מתונים. אפשר לפרש את הניסיון להרחיב את השריונים או לצמצם את השפעת הפריימריז גם כניסיון של נתניהו להשיב לעצמו שליטה ברשימה, לאחר שהגוף הבוחר החל לתגמל מועמדים בעלי בסיס עצמאי וקו קיצוני אף יותר משלו, עד כדי הרחקת מצביעי ליכוד מהמפלגה.

טרם ברור אם נתניהו יצליח לבטל את הפריימריז או לעמעם את תוצאותיהם באמצעות שמונת השריונים ב-20 המקומות הראשונים ברשימה שניתנו לו. לכן חשוב שהציבור ידע, ובוחרי הליכוד במיוחד, שחברי הכנסת והשרים של הליכוד מייצגים גוף בוחר וקבוצות אינטרס שמשקפים יותר את העמדות של יהדות התורה ועוצמה יהודית מאשר את הליכוד החילוני והליברלי שהם זוכרים.

הכותב הוא חוקר ומרצה בחוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב-תחומי ירושלים.

גלו למי להצביע בבחירות הקרובות. השאלון שיעשה לכם סדר בהתאם לעמדות שלכם