הבוקר שלאחר הפריימריז, כמו כל "בוקר שאחרי", יש בו שמחה ותוגה גם יחד. המנצחים חוגגים והמפסידים נוצרים את דמעותיהם ושוקלים את צעדיהם הבאים. אלה וגם אלה צריכים להיות מרוצים. הדמוקרטים (העבודה + מרצ) הוכיחו כי 1+1 יכול להיות גם 3.
זו לא מתמטיקה, זה פוליטיקה. הצירוף, מחוסר ברירה, במידה מרובה, של שתי המפלגות הוותיקות יצר ישות חדשה. את האנרגיה הנוספת מייצרים פעילי המחאה, וארגונים האזרחיים שבלטו ב-3 שנים האחרונות ואשר מצאו עכשיו בית פוליטי ולחבריהם. טוב שלא קמה "מפלגת מחאה". בעיניי, עדיף הפתרון של שילוב המחאה בתוך מסגרות פוליטיות קיימות אשר להן כבר שורשים ועוגנים וארגון. צירוף הכוחות החדשים מייצר תרכובות חדשה ומוצלחת.
ב"יום שאחרי" חייבים הדמוקרטים לעבוד קשה ויותר קשה. אין זמן לחגיגות וחשוב להחזיר למעגל אותם עשרות מתמודדים וחבריהם אשר אולי התרחקו עכשיו לפינותיהם השונות. לכל אחד צריך לתת תפקיד ומשימה.
המבחן הגדול שעומד לפני הדמוקרטים יחד עם מפלגות המרכז ואפילו הימין המתון, הוא להוביל את ישראל למקום חדש. זה אפשרי. הייתי שם.
בשנת 2021 קמה ממשלה חדשה, בלתי אפשרית מבחינת ההרכב הפוליטי-הקואליציוני, אבל אפשרית בהחלט מבחינת הצרכים והמשימות של מדינת ישראל באותה עת.
ההיסטוריה של ישראל יכולה הייתה להיות אחרת אילולא שתי עריקות פוליטיות מכוערות שהקטינו את הרוב הקואליציוני ואשר פגיעתם הייתה עמוקה וכואבת. הם דרדרו את ישראל למלחמה אין סופית, למשבר כלכלי עצום, לפילוג חברתי שלא היה כמותו, ולבידוד מדיני אשר מי יודע כמה זמן יקח לשקם אותו.
הדמוקרטים, יחד עם שותפיהם הפוטנציאלים, חייבים לפתוח מיד בקמפיין בחירות. אבל, עם כל הכבוד, לא ברשתות החברתיות, בסרטונים, ובעוד כמה גימיקים כפי שיועצי הקמפיין מציעים.
חברים וחברות, את הקרב עושים על האדמה. "Boots on the ground" אינו רק מונח צבאי אלא גם פוליטי. תיקחו את עצמכם לשכונות, למרחבים הכפריים, לערי הפריפריה ולכל פינה בארץ הזאת.
שם, ורק שם, חבויים מיליוני קולות שבלעדיהם לא ניתן יהיה לעשות את השינוי; להגיע לאנשים, לשכנע, לדבר. ישפכו עליכם מים מהקומה השלישית, יזרקו עליכם פיצוחים ועגבניות ואולי גם יקללו אתכם ויהיה לא נעים. אבל כך ורק כך, בדרך הקשה, מטר אחרי מטר, שעה אחר שעה, אפשר יהיה להציל את מדינת ישראל.
מהמקום שלי, מהספסל של הוותיקים, אעשה כמיטב יכולתי כדי לסייע. אולי גם ארד למגרש כדי לאסוף לכם את הכדורים. אבל עכשיו זה התור שלכם, השחקנים על המגרש, בלי כרטיסים צהובים - ולהבקיע.
הכותב הוא ד"ר נחמן שי, דיקן ה"היברו יוניון קולג" בירושלים, חבר הנהלת "מפקדים למען בטחון ישראל". בעבר היה שר התפוצות ודובר צה"ל.