בחירתו של בכיר החמאס ח'ליל אל-חיה למנהיג ארגון הטרור לא הפתיע אף גורם במערכת הביטחון והיה צפוי, כולל הפער בבחירתו מהמועמד הוותיק ח'אלד משעל. אגב, שניהם ניצלו מניסיון חיסול: משעל מפעילות כושלת של המוסד בירדן, ואל-חיה מספר פעמים, כולל מתקיפה בקטאר בשנת 2025 של חיל האוויר הישראלי ומודיעין של השב"כ.
קטאר מתחה ביקורת על ישראל, דרשה וקיבלה התנצלות והתחייבות לא לתקוף שוב בשטחה את בכירי ארגוני הטרור. בהתאם לכך נהנים אל-חיה והכוורת הקרובה אליו מחסינות. אל-חיה, שריצה בשנות ה-90 שלוש שנים בכלא הישראלי בגין פעילות טרור, מוגדר כיותר פרו-איראני מאשר יחיא סינוואר, שראה בקשר עם משמרות המהפכה כאסטרטגי וקריטי לקיום הארגון. לפי גורמי ביטחון, הערכות הן שאיראן היתה מעורבת בבחירתו, ותפעל בעתיד הנראה לעין לשלב אותו בתוכניות שלה לנקום בישראל.
כאמור, בחירתו של ח'ליל אל-חיה משקפת מציאות עגומה אליה נקלעה ישראל מול הזירה הפלסטינית:
צה"ל פועל נגד חמאס ברצועת עזה מדי יום. לפי נתונים שהציג מפקד פיקוד הדרום האלוף יניב עשור במטכ"ל, מתחילת מבצע שאגת הארי בוצעו כ-300 תקיפות אוויריות ברצועת עזה, בהן חוסלו למעלה מ-250 מחבלים. רק בחודש האחרון חוסלו כ-60 מחבלים.
כמו כן, מצד אחד חותר צה"ל לגריעת יכולות צבאיות ואזרחיות מחמאס מעל ומתחת לפני הקרקע, ומצד שני הצליח עד כה חמאס "להרוויח זמן יקר" מבחינתו ודחה, נכון לכתיבת שורות אלו, את המבצע הגדול לפירוז הרצועה מנשק ומתשתיות טרור.
בפועל, חמאס ממשיך לבסס את שלטונו ברצועת עזה, להתחזק צבאית, להתעצם כלכלית תחת המגבלות ולא מהסס לאיים על כל מי שמנסה לקורא עליו תיגר.
ברעיון של ארה"ב להקים "איים נטולי טרור ומשילות חמאס" ברצועת עזה הוא מטפל בשיטה "רכה": הוא מסכים כלפי חוץ להתקדמות, אך בפועל נסוג לאחור ופועל אחרת לחלוטין.
לכן, בחירתו של אל-חיה משקפת שלב קריטי בשרידותו של ארגון הטרור בחלוף כשלוש שנים של לחימה, והמגמה בהמשך, במיוחד כשיש קיפאון מול הרשות הפלסטינית.