אכזרית היא הפוליטיקה. מאוד אכזרית. ואם למישהו עוד היה ספק, שיבדוק מה עובר בימים אלה, בשעות אלה, על כל אלה שתכננו להתמודד בפריימריז בליכוד.
אבל נתחיל מהתחלה: הליכוד היא מפלגת שלטון כבר עשרות שנים. מפלגה עממית, מושרשת. אם הצלחת להשתחל לרשימת הליכוד ועבדת באופן סביר פלוס, מסלול ההתקדמות בפוליטיקה הליכודית די מובטח. בעשרות השנים האחרונות אנשים חדשים נכנסו לרשימה באמצעות בחירה במחוזות. הליכוד חילק את הארץ למחוזות, מחוז גוש דן ותל אביב, מחוז השפלה, הנגב, חיפה, מחוז ירושלים ועוד. מועמדים יחסית אנונימיים התמודדו האחד נגד השני, היית צריך בין מאות לאלפי קולות כדי להיבחר לכנסת. אם השקעת במפקד חזק, רוב הסיכויים היו שתבחר. יואב קיש, שלמה קרעי, דוד ביטן, מיקי זוהר, אמיר אוחנה ועוד כאלה שנמנים על בכירי הליכוד, נבחרו דרך המחוזות. משם הם צמחו. לאחר שנבחרו, עשו קדנציה טובה, והתקדמו אט אט במעלה הרשימה, במעלה הליכוד.
"אנחנו מפלגה דמוקרטית תוססת, המפלגה הדמוקרטית הגדולה ביותר", התגאו כל השנים בליכוד. "בליכוד המתפקדים קובעים, השטח קובע, הם אנשים חכמים, אי אפשר לעבוד עליהם, למרוח אותם. הם תמיד בוחרים רשימות טובות", את המנטרות האלה השמיעו אנשי הליכוד מנתניהו ועד אחרון הפעילים, פריימריז אחר פריימריז, בחירות אחר בחירות. זה היה כוחו של הליכוד, על זה היתה גאוותו. מפלגה דמוקרטית, עממית, מושרשת, השטח קובע.
וכדי לתחזק את השטח נאלצים השרים והח"כים לעבוד קשה ביותר. 135 אלף מתפקדים יש לליכוד. משלמים כסף כדי לקבל את הזכות להצביע לקראת הפריימריז. ראשי הסניפים, הפוקדים הגדולים, ראשי הערים, מקבלים כל השנים יחס VIP מהח"כים והשרים לכל אורך הקדנציה. בכירי הליכוד זמינים להם בכל שעה, ואין אירוע שייערכו וערימה שלמה של שרים וח"כים לא יתייצבו. לכל חתונה, בר מצווה, ברית מילה, ימי הולדת, לפעמים זה מגיע למחוזות ביזאריים שגם לימי הולדת של הילדים הם מתייצבים. רק שיהיו שמחים ומאושרים, ורק שיזכרו בבוא היום להצביע עבורם בפריימריז. שנים של קדנציה מכוונים ליום הדין, הוא יום הפריימריז. הם נודדים מאירוע לאירוע, כמו להקת ציפורים. לפעמים פותחים בחתונה של חבר מרכז בבית שאן, משם ממשיכים לבר מצווה בחיפה, הכנסת ספר תורה בחדרה, בר מצווה בת"א, עוד חתונה בחולון, משם ליום הולדת של פוקד גדול באשקלון, יכולים לסיים את הלילה באירועים בבאר שבע או דימונה. חסר למישהו שלא יגיע. שיחפש את החברים שלו בפריימריז.
וכך התנהלו החיים במפלגת השלטון במשך עשרות שנים. החלטות של שרים התקבלו משיקולי פריימריז, ראשי ערים בולטים בליכוד עם המון מתפקדים קיבלו עדיפות משרי הליכוד, והעדיפות מצד שרי תחבורה, פנים, אוצר, אנרגיה ועוד, שווים המון לראשי ערים. ים של תקציבים, פרוייקטים ומה לא. שרים וח"כים תקפו את היועצת, את בג"ץ, את מערכת אכיפת החוק, רק כי חשבו שזה מה שהמתפקדים רוצים לשמוע.
והיו כמובן, כמו תמיד, את המועמדים שהתחממו על הקווים, שתכננו להיבחר במשבצות המיוחדות, מעבר למחוזות. למשל משבצת אישה חדשה. בפעם האחרונה הקצו לה את המקום ה-25. טלי גוטליב נבחרה עם כ-8,000 קולות. מאז הפכה להיות אישה חזקה מאוד בליכוד.
וגם הפעם תכננו כמה נשים להתמודד על המשבצת הזו. למשל הדר מוכתר. אותה צעירה שניסתה להתמודד בבחירות הקודמות בראש רשימת "צעירים בוערים", הסתבכה בשלל סיפורים, השתחררה מצה"ל, והחליטה הפעם לרוץ על משבצת האישה החדשה. כמה אלפי בוחרים והמקום ה-25 שלה, היא קיוותה. ומה היא לא עשתה כדי להיבחר. הפכה פתאום לאשת ימין, הגיעה מדי מוצאי שבת ובימים נוספים להפגנות שמאל ועשתה פרובוקציות לאנשים מבוגרים. בעיקר לגברים. עם מיקרופון קטן, פנתה בשאלות מתגרות, נהנתה מאוד להוציא את הקשישים והקשישות מהכלים, מישהו שהתלווה אליה צילם, והופ הסרטון עולה לרשתות. הקשישים המבוגרים מתנפלים על הצעירה מהליכוד, אחלה קמפיין. סרטוני מוכתר חרכו את הרשתות, היא היתה בטוחה שהנה, היא חברה בכנסת הבאה. ופתאום, שוד ושבר. לאחר דיונים רבים, שיחות, ויכוחים ומשברים בשאלת הפריימריז בעיקר של דוד ביטן מול נתניהו והשר חיים כץ, נפלה אתמול הכרעה סופית. נתניהו קיבל 8 שיריונים עד המקום ה-33, רק נזכיר שבסקר שהיה אתמול בכאן 11, הליכוד על 21 מנדטים. עוד הוחלט, שרק מהמקום ה-34 ייבחרו מועמדי המחוזות והסקטורים, והבשורה הקשה מבחינת הדר מוכתר: המשבצת של אישה חדשה נדחק מהמקום ה-25 למקום ה-48, הכי לא ריאלי שאפשר. המשמעות, אין מה להתמודד על מקום כזה.
או אחת, שהיתה מנהלת בתיכון בת"א, סמדר מורס שמה. גם היא סימנה את משבצת האישה החדשה ורצה אליה בכל הכוח. היא התפטרה מהעבודה, שכרה יחצ"נים, שילמה מאות אלפי שקלים, התחנפה לנתניהו בשלל סרטונים, תקפה את יריביו בסרטונים תמוהים והמתינה לפריימריז. וגם היא התבשרה אתמול שזהו, אפשר לקפל, המקום שאליו לטשה עיניים לא ריאלי.
ויש עוד שלל מועמדים במחוזות השונים, אותם מחוזות שהיו נקודת ההתחלה של רבים מבכירי הליכוד. מאות מועמדים עובדים כבר שנים כדי לפקוד אנשים, לתחזק אותם, לוודא שיגיעו להצביע ביום הפריימריז. המון עבודה, שנים של מאמץ, ופתאום אתמול הבשורה הקשה נחתה גם עליהם: המחוזות יתחילו במקום ה-34. ושוב נזכיר, הליכוד בסקרים האחרונים בממוצע של 21-22 מנדטים. איפה זה ואיפה המקום ה-34, שהוא הראשון במחוזות.
אבל את נתניהו זה לא ממש מעניין. הוא רוצה משוריינים כי הוא רוצה להעיף חלק גדול מחברי סיעת הליכוד הנוכחית. הוא בטוח שהם מבריחי קולות ו"איתם לא מביאים שלטון", כדבריו. כעת, כשהכנסת התפזרה, הוא גם לא צריך את הקולות שלהם להצבעות בכנסת. אז כדי להרגיע את הביקורת הוא אמר שבכנסת הבאה הוא יתמוך בחוק נורווגי מורחב. זה אומר שכל השרים יחוייבו להתפטר ולאחריהם ייכנסו הבאים בתור ברשימה. אבל כדי שזה יקרה הוא חייב להיות בממשלה, לנצח בבחירות. ולפי הסקרים, זה יעד רחוק מאוד. ועוד דבר: נתניהו זרק אתמול כלאחר יד את המשפט המדהים: "אם המצב הביטחוני לא יאפשר פריימריז, הרשימה תיקבע בוועדה מסדרת". זה אומר שנתניהו מודיע שתהיה לו הסמכות לבטל את הפריימריז ולקבוע את כל הרשימה בוועדה מסדרת. אגב, בוועדה יישבו ראשי ערים מקורבים לו ומי שהוא ירצה יקבל מקום ברשימה. מי שלא, יראה את הכנסת הבאה בערוץ כנסת.
ההכרזה האחרונה הטריפה את השרים והח"כים בליכוד. שנים של עבודה על עשרות אלפי המתפקדים ירדו כנראה לטמיון. שלא לדבר על הפוקדים הגדולים, ראשי הסניפים וחלק מראשי הערים שיום הפריימריז הוא יומם הגדול. פתאום נתניהו מעלה אפשרות שהוא יוכל לבטל את הפריימריז "אם המצב הביטחוני לא יאפשר".
אבל מה הם יכולים לעשות? חוץ מדוד ביטן כולם שותקים. הם בידיים של נתניהו גם אם יהיה פריימריז, וגם אם הרשימה תורכב בידי ועדה מסדרת, קרי נתניהו. את החשבון איתו הם יסגרו פעם, כשהוא כבר לא יעמוד בראש הליכוד. בינתיים הם בוכים, מקטרים, מייבבים ושותקים.