המצטיינים, המאכזבים והחרדי שהפתיע: אלה הח"כים שבאמת עבדו למען המילואמניקים

רגע לפני שהציבור חוזר לקלפיות, "שדולת המשרתים" מפרסמת מדד המבקש לבחון את פעילותם של חברי הכנסת, השרים והמפלגות למען ציבור המשרתים במילואים לאורך כהונת הכנסת ה־25.

המדד מבוסס על אלפי פריטי מידע ציבוריים שנאספו במהלך ארבע שנות כהונת הכנסת, ובהם הצבעות במליאה, הצעות חוק, פעילות בוועדות הכנסת, שאילתות, פרוטוקולים, ספרי תקציב, תקנות, החלטות ממשלה ומקורות ציבוריים נוספים. לפי עורכי המדד, כלל הנתונים נאספו ממאגרים ציבוריים ועברו הצלבה בין מקורות מידע רשמיים.

• שלושת הראשונים:
• משה טור פז
• שרון ניר
• מירב בן ארי
• שני האחרונים:
• יעקב טסלר
• צבי סוכות
• המפתיעים לטובה:
• ישראל אייכלר
• יעקב מרגי
• שני המפתיעים לרעה:
• שרן השכל
• משה סעדה

המדד חושף לא מעט הפתעות. בראש הדירוג ניצבים משה טור־פז, שרון ניר ומירב בן ארי, שביססו לאורך הקדנציה עשייה עקבית למען ציבור המשרתים. בתחתית הרשימה נמצאים יעקב טסלר וצבי סוכות, שרשמו את הניקוד הנמוך ביותר במדד.

לצד זאת, המדד מצביע גם על כמה הפתעות: ישראל אייכלר, אופיר כץ ויעקב מרגי בלטו לטובה. למרות שבחלק מהצבעות הקואליציה תמכו או לא התנגדו לחקיקת ליבה שנתפסה כפוגעת בציבור המשרת, המדד בחן את מכלול העשייה לאורך הקדנציה - ושם הם צברו ניקוד גבוה בזכות קידום מהלכים משמעותיים עבור המשרתים. מנגד, שרן השכל ומשה סעדה מסומנים כהפתעות לרעה, לאחר שהציפיות מהם לא באו לידי ביטוי בהיקף העשייה שנמדד לאורך הקדנציה.

את שלושת המקומות הראשונים תפסו חברי הכנסת שהפכו את קידום זכויות המשרתים לחלק עקבי ומשמעותי מעבודתם הפרלמנטרית. משה טור־פז דורג ראשון במדד לאחר שצבר ניקוד גבוה במיוחד בזכות קידום עקבי של חקיקה ויוזמות למען ציבור המשרתים. בין היתר פעל לקידום זכויות תעסוקה למשרתי המילואים, הרחבת הזכאות במעונות היום וקידום פתרונות למשפחות המשרתים.

שרון ניר דורגה במקום השני לאחר שצברה ניקוד גבוה בזכות פעילות פרלמנטרית ענפה למען ציבור המשרתים. המדד זיהה מעורבות עקבית בחקיקה, בדיוני ועדות ובקידום יוזמות שנועדו לחזק את מעמד המשרתים.

מירב בן ארי משלימה את שלישיית הצמרת לאחר שצברה ניקוד גבוה בזכות פעילות למען משרתי המילואים, נכי צה"ל וסטודנטים. המדד העניק לה ניקוד על יוזמות חקיקה, פעילות בוועדות וקידום מהלכים עבור ציבור המשרתים.

מנגד, בתחתית הדירוג נמצאים חברי הכנסת שבתחום המשרתים רשמו את היקף העשייה הנמוך ביותר לפי פרמטרי המדד. יעקב טסלר לאורך הקדנציה התמקד בעיקר בתחומי הבריאות, הרווחה ופניות הציבור. בכל הנוגע לקידום זכויות המשרתים, חקיקה ייעודית ופעילות פרלמנטרית עבור ציבור המשרתים, המדד מצא היקף פעילות מצומצם, ולכן הוא מדורג בין שלושת האחרונים.

צבי סוכות מדורג בין שלושת האחרונים לאחר שלא צבר ניקוד משמעותי בפרמטרים שנבחנו במדד. בכל הנוגע לקידום זכויות המשרתים, חקיקה ייעודית ופעילות פרלמנטרית עבורם, היקף העשייה שנמדד לאורך הקדנציה היה נמוך.

אבל אולי הממצאים המעניינים ביותר נמצאים דווקא באמצע. המדד חושף גם חברי כנסת שהצליחו להפתיע - לטובה ולרעה - כשההשוואה בין הציפיות הציבוריות לבין העשייה בפועל הובילה לתוצאות לא צפויות.

ישראל אייכלר הוא אחת ההפתעות הגדולות של המדד. אף שהוא נמנה עם הסיעות החרדיות, עבודתו בוועדת העבודה והרווחה כללה קידום סוגיות הנוגעות לשכר, לתעסוקה ולשיקום של משרתי המילואים. פעילות זו באה לידי ביטוי בניקוד הגבוה שצבר במדד.

אופיר כץ הפתיע לטובה לאחר שצבר ניקוד גבוה בזכות קידום חקיקה משמעותית למען משפחות המילואים, ובהן החוק למניעת פיטורי בני ובנות זוג של משרתי מילואים, לצד שורת מהלכים נוספים שקידם לאורך הקדנציה.

יעקב מרגי נמנה גם הוא עם ההפתעות החיוביות. אף שאינו מזוהה בדרך כלל עם תחום הביטחון, פעילותו בתחומי הרווחה והתמיכה במשפחות המשרתים העניקה לו ניקוד גבוה במדד.

מן העבר השני, היו גם מי שהציפיות מהם היו גבוהות, אך העשייה שנמדדה בפועל לא הצליחה להצדיק דירוג גבוה. שרן השכל מסומנת כאחת ההפתעות לרעה. למרות הציפיות הגבוהות ממנה והזיהוי הציבורי שלה עם סוגיות ביטחון ושירות, היקף העשייה שנמדד לאורך הקדנציה היה נמוך מהמצופה.

משה סעדה משלים את רשימת ההפתעות לרעה. לאורך הקדנציה הרבה להתבטא בעד ציבור המשרתים ולהציג עמדות חד־משמעיות בסוגיות הליבה, אולם ברגעי ההכרעה העשייה שנמדדה בפועל הייתה מצומצמת מהציפיות, והדבר בא לידי ביטוי גם בדירוגו במדד.

השקת המדד מגיעה לאחר כהונה שבה סוגיית השירות עמדה במרכז סדר היום הציבורי, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה. מאות אלפי חיילי חובה, משרתי מילואים, אנשי קבע ובני משפחותיהם נשאו בתקופה זו בנטל ביטחוני, כלכלי ומשפחתי משמעותי, בעוד הכנסת דנה וקידמה שורה של חוקים והחלטות הנוגעים לעולם השירות, ובהם חוק יסוד: לימוד תורה, ביטול סנקציות המעצרים על משתמטים, סוגיות הגיוס ומהלכים נוספים שעוררו מחלוקת ציבורית רחבה.

בשדולת המשרתים אומרים כי מטרת המדד היא לבחון את פעילותם בפועל של נבחרי הציבור, ולא את הצהרותיהם. לשם כך נבנתה מתודולוגיה המבחינה בין סוגי התפקידים בכנסת, כך ששרים, יושבי ראש ועדות, חברי קואליציה וחברי אופוזיציה נבחנים בהתאם לסמכויותיהם ולכלים העומדים לרשותם.

הציון הסופי משקלל שישה תחומי פעילות מרכזיים: הצבעות בנושאי ליבה, אפקטיביות חקיקתית, פיקוח ובקרה פרלמנטרית, פעילות תקציבית, מעורבות מקצועית כפי שהיא מתועדת בפרוטוקולים, ויוזמות ייעודיות למען ציבור המשרתים. בשדולה מציינים כי הנתונים מנותחים באמצעות מערכת מבוססת בינה מלאכותית הפועלת על פי מתודולוגיה שנקבעה מראש, ולאחר מכן עוברים בקרת איכות אנושית שנועדה לוודא את תקינות הנתונים בלבד, ללא התערבות בציונים או בדירוגים.

מדובר במערכת דינמית שתמשיך להתעדכן גם במהלך הכנסת הבאה, כך שכל פעילות חדשה של חבר כנסת, שר או מפלגה עשויה להשפיע על דירוגם ולאפשר לציבור לעקוב לאורך זמן אחר פעילות נבחריו.

בשדולת המשרתים מעריכים כי ציבור המשרתים ובני משפחותיהם מהווה כיום כוח ציבורי משמעותי, בהיקף המוערך בכ־25 מנדטים. עם זאת, הם מדגישים כי מטרת המדד אינה להמליץ לציבור כיצד להצביע, אלא להעמיד לרשותו מידע שקוף, אחיד ומבוסס נתונים שיסייע לו לגבש את החלטתו בקלפי.

עו"ד רותם אבידר צאליק, מנכ"לית ומייסדת שדולת המשרתים, מסרה: "הציבור המשרת אינו שייך לימין ואינו שייך לשמאל. הוא מורכב מאנשים שמגיעים מכל חלקי החברה הישראלית ומשרתים יחד מתוך תחושת אחריות משותפת למדינה. גם המדד הזה נבנה בדיוק באותה רוח".

אבידר צאליק הוסיפה כי "אנחנו מדרגים את העשייה של חברי הכנסת, השרים והמפלגות - לא לפי הצהרות, קמפיינים או סיסמאות, אלא לפי הפעולות שנקטו בפועל לאורך ארבע שנות כהונת הכנסת. מי קידם, מי נאבק, מי הוביל ומי בחר שלא לפעול.

"בדמוקרטיה, אמון הציבור אינו נבחן רק ביום הבחירות. מי שמבקש שוב את אמון הציבור צריך להיות מוכן גם לתת דין וחשבון על פעילותו. אם יש ציבור שיכול להכריע את הבחירות הקרובות, זה ציבור המשרתים ובני משפחותיו. התפקיד שלנו הוא לוודא שהוא יידע בדיוק מי עמד לצדו לאורך ארבע השנים האחרונות", סיכמה.

רוצים לבדוק מי באמת פעל למען משרתי המילואים? לחצו על הלינק וגלו בעצמכם