כשמדמיינים לוחם ממצרים העתיקה, רובנו כנראה חושבים על גבר חסון האוחז בקשת, חרב או אלה. אבל מחקר חדש מציע את האפשרות שהתמונה ההיסטורית הזאת חלקית מאוד: כמה מהנסיכות שחיו לפני כ-4,000 שנה לא הסתפקו בתכשיטים, טקסים וחיי פאר בארמון - הן כנראה התאמנו בקשתות, יצאו לציד והשתמשו בכלי נשק באופן קבוע.
החוקרים מאוניברסיטת בני סויף במצרים בחנו את שרידיהם של שישה מבני משפחת המלוכה מתקופת הממלכה התיכונה. העצמות התגלו בסוף המאה ה-19 בדהשור, מתחם קבורה מדרום לקהיר שבו נמצאים פירמידות וקברי פיר, אך במשך שנים הן נשכחו במחסני המוזיאון המצרי. הן אותרו מחדש רק ב-2020, במסגרת עבודות מיון ושימור.
חמישה מהשלדים השתייכו לנשים מלכותיות ואחד למלך הור. ארבע מהנשים זוהו כבנותיו של פרעה אמנמחת השני: הנסיכות איטה, חנמת, איטאוורת ואישה שזוהתה באופן זמני כנסיכה סאת-חתחור-מרית. לצדן נבדקו גם שרידיה של הנסיכה נוב-חותפ. בקבריהן נמצאו קשתות, חצים, אלות ופגיונות - חפצים שבעבר נתפסו בעיקר כסמלים של מעמד, כוח או הגנה בעולם הבא.
השרירים נעלמו, אבל העצמות שמרו את הסיפור
הרקמות הרכות של המומיות התפוררו מזמן, וחלקים מהשלדים - ובהם מרבית הגולגולות - אבדו בתחילת המאה ה-20. למרות זאת, העצמות שנותרו אפשרו לחוקרים להעריך את גילן של הנשים, לבחון פציעות ומחלות ולנתח את המקומות שבהם השרירים, הגידים והרצועות התחברו לעצם.
אזורים מפותחים במיוחד בחיבורי השרירים עשויים להעיד על פעולות חזקות שחזרו על עצמן במשך שנים. אצל כמה מהנסיכות זוהתה התפתחות ניכרת בכתפיים, בזרועות, באמות ובכפות הידיים - דפוס שלדברי צוות המחקר מתאים לפעולות כמו מתיחת מיתר של קשת, ייצוב כלי נשק ואחיזה חוזרת בפגיון או באלה.
הנסיכה איטה, שמתה ככל הנראה בגיל 28 עד 34, הציגה חיבורי שרירים חזקים בפלג גופה העליון, בעיקר בצד ימין. החוקרים סבורים כי הממצא מתאים לשימוש ממושך בכלי נשק, ובהם הפגיון המעוטר שנמצא בקברה.
אצל הנסיכה איטאוורת, שהייתה בת 20 עד 34 במותה, נמצאו סימנים שמתאימים לשימוש מיומן בקשת. היא גם שרדה במהלך חייה שברים בצלעות ובכף הרגל. אחותה חנמת, שמתה בשנות ה-30 המאוחרות או בשנות ה-40 לחייה, סבלה מהידלדלות עצם אך עדיין הציגה חיבורי רצועות חזקים במיוחד.
"ההתפתחות הבולטת בגפיים העליונות מתאימה לפעולות חוזרות בעצימות גבוהה, כמו מתיחת קשת או ייצוב כלי נשק", אמרה ד"ר זינב חשש, שהובילה את המחקר. לטענתה, הממצאים מחזקים את האפשרות שכלי הנשק בקברים לא היו מתנות טקסיות בלבד, אלא חפצים שהנסיכות השתמשו בהם בחייהן.
עוד על מלכות מצרים
פסל שהתגלה ב"קברה של קליאופטרה" חושף את פניה האמיתיות
התרגשות במצרים: האם ממש בקרוב תימצא המלכה נפרטיטי?
לוחמות בשדה הקרב או ציידות מלכותיות?
העצמות אינן יכולות לגלות באילו נסיבות השתמשו הנשים בכלי הנשק. ייתכן שהן השתתפו בציד מלכותי, התאמנו בירי בקשת כחלק מחינוכן או למדו להגן על עצמן ועל בני משפחתן. המחקר אינו מוכיח שהן יצאו למלחמות או נלחמו לצד חיילים בשדה הקרב.
גם חוקרים שלא השתתפו במחקר מזהירים מפני מסקנה נחרצת מדי. חיבורי שרירים מפותחים יכולים להיווצר גם מפעילויות אחרות ולהיות מושפעים מגיל, ממבנה הגוף ומתורשה. בנוסף, החוקרים לא השוו את הנסיכות לקבוצה גדולה של מצרים בני אותה תקופה, ולכן קשה לדעת עד כמה מבנה העצמות שלהן באמת היה יוצא דופן.
למרות ההסתייגויות, החיבור בין כלי הנשק שנמצאו בקברים לבין סימני הפעילות הגופנית בעצמות מציע תמונה שונה מזו שהייתה מקובלת במשך שנים. לפחות חלק מנשות משפחת המלוכה המצרית לא ניהלו בהכרח חיים שקטים ונטולי מאמץ, אלא עסקו בפעילויות שדרשו כוח, מיומנות ואימונים ממושכים.
הפציעות שהחלימו בגופן מחזקות את התמונה הזאת. החוקרים מעריכים כי הן נגרמו מנפילות, ממכות או מתאונות הקשורות לציד, לאימונים או לפעילות גופנית מאומצת. העובדה שהשברים התאחו היטב מעידה גם על הטיפול הרפואי האיכותי שהיה זמין לבנות משפחת המלוכה.
התכשיטים וכלי הקבורה של הנסיכות זכו במשך יותר ממאה שנה למרבית תשומת הלב. כעת העצמות שלהן מספרות סיפור מסקרן לא פחות: מאחורי הזהב, אבני החן והתארים המלכותיים הסתתרו נשים חזקות, פעילות - וכנראה גם חמושות.