הסערה סביב חוק הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה שאושרה הלילה (חמישי) מחריפה. שעות לאחר אישורו הסופי בכנסת ישראל והעברתו בקריאה שלישית, ארגוני סטודנטים, ארגוני נשים וארגוני חברה אזרחית יוצאים במתקפה חריפה נגד החוק, בעוד קבוצת מרצות, נשים חרדיות ואנשי אקדמיה כבר עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את המהלך.
החוק, שיזמה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך ואושר ברוב של 52 תומכים אל מול 43 מתנגדים, מרחיב את האפשרות ללימודים בהפרדה מגדרית גם לתארים מתקדמים, ומעביר את סמכות ההחלטה לפתוח מסלולים נפרדים למוסדות האקדמיים עצמם ולמועצה להשכלה גבוהה. קיומם של מסלולים אלו מטעמי דת לא ייחשב כאפליה. החוק עוקף למעשה פסיקת בג"ץ קודמת שאסרה על הרחבת ההפרדה לתארים מתקדמים.
המתנגדים טוענים כי מדובר בשינוי דרמטי של גבולות ההסדר שהיה נהוג עד כה, וכי הוא עלול להוביל להרחבת ההפרדה גם במרחבים נוספים בקמפוסים.
באגודת הסטודנטים והסטודנטיות של אוניברסיטת תל אביב הודיעו כי יפעלו באופן אקטיבי נגד יישום החוק. יו"ר האגודה, גל שינוטר, הגדירה את אישורו כ"יום שחור לכנסת", והצהירה כי ציבור הסטודנטים "לא ישתף פעולה עם יישום החוק בשטח".
לדבריה, האגודה לא תשמש "זרוע אכיפה של הדרת נשים" ולא תאפשר מצב שבו סטודנטים יורחקו ממרחבים ציבוריים בשל מינם. "נתייצב באופן אקטיבי מול כל ניסיון לאכוף הפרדה זו ונגן בגופנו על המרחב החופשי והשוויוני של כולנו", אמרה.
גם ארגוני הנשים תקפו בחריפות את המהלך. יו"ר ויצו העולמית, אניטה פרידמן, אמרה כי במקום שהאקדמיה תקדם חברה שוויונית ומודרנית, "המערכת הפוליטית מושכת אותה למנהגים שצריכים להיעלם מהעולם". לדבריה, מדובר ב"מגמה מדאיגה של הקצנה" המערערת את הסטטוס-קוו ו"מייצרת איראניזציה במקום מודרניזציה".
יו"ר נעמת, חגית פאר, כינתה את החוק "עוד מסמר בארון הקבורה של זכויות הנשים בישראל".
לדבריה, מדובר ב-"פיגוע ערכי וחברתי", והזהירה מפני הרחבת ההפרדה גם למרחבים ציבוריים נוספים בעתיד. "זו לא רק פגיעה חמורה בנשים, אלא גם פגיעה אנושה במצוינות האקדמית הישראלית", אמרה.
ח"כ עדי עזוז, שהובילה את ההסתייגויות לחוק, אמרה: "הממשלה המיזוגנית בתולדות ישראל פוגעת במודע בנשים ולוקחת אותנו למקומות חשוכים שאפילו באיראן לא קיימים. יבורך הפרי".
בתנועת "זזים", שהובילה קמפיין ציבורי נגד החוק, מסרו כי עשרות אלפי אזרחים הצטרפו למאבק נגדו.
מנכ"לית התנועה, רלוקה גנאה, טענה כי החוק הוא חלק ממה שכינתה "מהלך רחב יותר של פגיעה בזכויות אדם ואזרח", והבטיחה להמשיך לפעול לביטולו בכנסת הבאה ובזירה הציבורית.
גם מיזם 5050 מבית מרכזים לצדק חברתי הצטרף לביקורת. מנכ"לית המיזם, יעל יחיאלי, אמרה כי החוק עומד בניגוד לעמדות ראשי האוניברסיטאות, המועצה להשכלה גבוהה ולפסיקות קודמות של בג"ץ. "אין נפרד אבל שווה", אמרה, וקראה למערכת ההשכלה הגבוהה להתנגד ליישום החוק.
במקביל, הוגשה לבג"ץ עתירה נגד החוק בידי נשים חרדיות, אנשי אקדמיה ופרופ' יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בעתירה נטען כי הכנסת הרחיבה לתואר שני ושלישי מודל שבג"ץ התיר בעבר כהסדר חריג ומצומצם לתואר ראשון בלבד.
לטענת העותרים, במקום לאכוף את ההגבלות שקבע בג"ץ ובהן איסור על הדרת מרצות והגבלת ההפרדה לכיתות הלימוד בלבד- החוק החדש מרחיב את ההפרדה גם לתארים מתקדמים, מאפשר אותה לכלל הציבור ולא רק לסטודנטים חרדים, ואף פותח פתח להפרדה במרחבים נוספים בקמפוסים.
עוד נטען בעתירה כי בפועל כבר כיום מתקיימות תופעות של הדרת מרצות והרחבת ההפרדה לספריות, מסדרונות ושירותים מנהליים, בעוד שהמל"ג לא אכפה באופן מספק את ההגבלות שנקבעו בפסק הדין הקודם.
פרופ' יופי תירוש אמרה כי החוק "מוצג כחוק שמטרתו לקדם חרדיות וחרדים, אבל המניע שבבסיסו הוא אחר לחלוטין: הפיכת עוד ועוד מרחבים בישראל לנשלטים על ידי כללי 'צניעות' ומדירים נשים".
לדבריה, העתירה מבקשת להחזיר את ההסדר למתכונתו המצומצמת, להגביל את ההפרדה לתואר הראשון בלבד, לכיתות הלימוד בלבד ולציבור החרדי בלבד, וכן להביא להפסקת הדרת המרצות.