אפשר לומר הכל והרבה על ביבי, אבל טיפש הוא לא. רוב הפרשנים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית מסבירים כי כניעתו ללא תנאי בהעברת חוקים בזויים ומשפילים ברגע האחרון בכנסת, על פי דרישות העסקונה והמנהיגות הישישה של המפלגות החרדיות, היא למעשה השקעה עתידית קצרת טווח שתשתלם לו בבניית הקואליציה הבאה - או לפחות בבניית "גוש חוסם", היה והבחירות יסתיימו ללא מנצח ברור. נתניהו מרחיק לכת ומוכן לפגוע ברגשות בסיס רוב בוחריו, במיוחד בנושאים הרגישים של גיוס והשתמטות משירות צבאי.
בעיקרון, ההסברים הפוליטיים הללו הגיוניים כאשר המטרה היא לדבוק בשלטון, אבל הם אינם מסבירים לחלוטין מדוע נתניהו התעקש שהבחירות יתקיימו במועדם ב-27.10.26 - חודש בעייתי מבחינה תדמיתית, המזכיר לכולם את הטבח הנורא של ה-7.10.
ההתעקשות של נתניהו "להרוויח" 5-6 שבועות ולא לקיים את הבחירות, למשל, במחצית השנייה של ספטמבר, נובעת לעניות דעתי מסיבה נוספת, לא פחות חשובה מגיבוש ה"בלוק החרדי": נתניהו מהמר כי עוד לפני הבחירות בישראל, טראמפ יאבד את סבלנותו מול ההשפלות היומיות (לפעמים כל כמה שעות) שהאיראנים מעבירים אותו, ויחליט על מערכה עצימה וקצרה באיראן, שתכלול הפעם גם פגיעה אנושה במתקני האנרגיה - קרי שדות נפט, גז, צנרת, מיכלים ונמלים.
טראמפ עלול או עשוי לעשות כן (תלוי בעין המתבונן) עוד לפני ה-3.11.26 - מועד בחירות האמצע בארה"ב - בייחוד אם הסקרים יצביעו על ניצחון המועמדים הרפובליקנים בקונגרס ובסנאט, או לחילופין על ניצחון דמוקרטי שמשמעותו בלימת יוזמותיו ותחילת חקירות להעמדתו לדין. אמנם החלטה של טראמפ לפתוח במלחמה עצימה באיראן משמעותה עליית מחיר הנפט לרמות של 120-150 דולר לחבית ומחיר גלון בארה"ב ל-5 דולרים, אך הפגיעה הקשה תהיה דווקא בסין, אירופה, אסיה ואפריקה. מנגד, ארה"ב, המובילה העולמית בתחום האנרגיה המשופעת בנפט, גז, פחם ופצלי שמן, תראה את כלכלתה הלאומית (לא הצרכנית) "מרוויחה" מעליית המחירים. כדאי גם לזכור כי ביולי 2008 מחיר הנפט הגיע ל-147 דולר לחבית ללא מלחמות, והעולם לא קרס.
לטראמפ יש "פתיל קצר והפכפך", והוא מחפש תמיד הישגים וניצחונות מהירים וקלים בנוסח "ונצואלה - אין דומה לה - אולה" (מתוך "בצל ירוק"), מבצע חיסול סולימאני (2020) או תקיפת המתקנים הכימיים בסוריה (2017). אין לו סבלנות למלחמות ארוכות, ולכן ייתכן מאוד שבשלב מסוים, לאחר תקיפות מסיביות שלו באיראן, הוא יכריז כהרגלו "באתי, ראיתי, ניצחתי" על ניצחון כביר והפסד מוחץ של איראן, ויעביר וישאיר את שארית המלאכה והמערכה בה לידי ישראל (כפי שעשה במלחמתו בחות'ים).
מנקודת מבטו של ביבי, 5-6 שבועות יכולים להיות קריטיים. קבלת "אור ירוק" מטראמפ לתקוף באיראן נושאת משמעות פוליטית מרחיקת לכת: היא תאפשר לו או לדחות את הבחירות, או להשתמש במלחמה ככלי פוליטי מנצח במסע הבחירות שלו.
הכותב הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי, ולשעבר סמנכ"ל לכלכלה ותכנון במשרד הכלכלה