זה כבר לא עוד קמפיין אגרסיבי, לא עוד ספין ולא עוד מתקפה מתוזמרת על יריב פוליטי. זה גם לא עוד ויכוח על סמכויות בג"ץ, על היועצת המשפטית או על מבקר המדינה. הקרב האמיתי שמתנהל היום הוא על דבר אחד: הלגיטימיות של תוצאות הבחירות הבאות.
כששרים בממשלה מפמפמים מסרים נגד אזרחים, נגד אנשי מחאה ונגד "אחים ואחיות לנשק", כשהם מסמנים שוב ושוב יריבים פוליטיים ואזרחים מעורבים כאויבי העם, זה יותר מליבויי השנאה הרגילים. בשבועות האחרונים ממשלת ישראל עושה צעד מסוכן נוסף: היא מכשירה את הקרקע לדה־לגיטימציה של מוסדות המדינה, לאי-ציות לחוק, ובסופו של דבר גם לאי-קבלת תוצאות הבחירות אם לא ימצאו חן בעיניה.
צריך לומר את זה בלי כחל ושרק: ממשלת ישראל קיבלה החלטה שמשמעותה סירוב להכיר בחוק ובפסיקת בג"ץ. לא פחות. אם מישהו חשב שמדובר בניסוח אומלל או בפליטת פה, הגיע גם שר המשפטים יריב לוין ודרש מעו"ד ראבילו להתעלם מפסיקת בג"ץ נוספת ולהיכנס לתפקיד באופן לא חוקי. בפשטות: הממשלה מכריזה מלחמה על שלטון החוק.
אבל כאן חשוב להבין את התמונה הרחבה. המהלכים האלה אינם מיועדים באמת להשפיע על הרשות השנייה (קרעי וחוק התקשורת) או על משרד מבקר המדינה. קרעי ולוין יודעים היטב שהצהרה אחת לא תשנה את עבודת הגופים האלה. התפקיד שלהן אחר: לשחוק את אמון הציבור בחוק, בשופטים, בשומרי הסף ובמוסדות שאמורים להגן על הדמוקרטיה.
ולמה זה כל כך חשוב? מפני שאי אפשר לערער על תוצאות הבחירות כל עוד הציבור מאמין במי שמנהל אותן. לכן צריך להתחיל הרבה קודם. לערער את האמון בבית המשפט. לערער את האמון בשומרי הסף. לערער את האמון בוועדת הבחירות. וכשכל אלה יישחקו, יהיה קל הרבה יותר לטעון: "גנבו לנו את הבחירות".
זה בדיוק הקו שאנחנו רואים לנגד עינינו: סקרים מופרכים בערוץ 14 שמייצרים תודעת ניצחון מלאכותית, מתקפות בלתי פוסקות על נשיא בית המשפט העליון ועל הייעוץ המשפטי לממשלה, וניסיונות חוזרים לקעקע את האמון בוועדת הבחירות המרכזית.
אלה אינם אירועים נפרדים. זו אסטרטגיה. מי שמפמפם לציבור שכולם מושחתים, שכולם נגדו ושאם יפסיד זה רק בגלל "גניבה", לא מתכונן להכרעה דמוקרטית, הוא מכין את הציבור שלא לקבל אותה.
לכל אלה מצטרף מסר מסוכן עוד יותר: אלימות, הפחדה ובריונות פוליטית הן כלים לגיטימיים במאבק על השלטון. כאשר בריוני שלטון זוכים לתמיכה ולעידוד מצד שרים וחברי כנסת, המסר ברור: גם הפחדת אזרחים ומניעת השתתפותם במשחק הדמוקרטי הופכות לכלי פוליטי.
רגע מבחן לכולנו
דמיינו את ליל הבחירות. עוד לפני שכל הקולות נספרו, נשמעות טענות שהבחירות נגנבו. ועדת הבחירות מושחתת. השופטים מוטים. הפקידים שיתפו פעולה. ברגע הזה כבר כמעט לא משנה מה באמת קרה. מי שהוכשר במשך חודשים להאמין שכל הפסד הוא הוכחה לזיוף, לא יקבל שום תוצאה אחרת.
וזו בדיוק הנקודה שצריך להבין: לא מדובר בעוד ריב פוליטי בין קואליציה לאופוזיציה, אלא בניסיון לשנות את כללי המשחק עצמם. לכן האחריות עכשיו היא גם של עובדי הציבור, גם של שומרי הסף וגם של הציבור: לא לשתף פעולה עם נרמול של עבריינות שלטונית. לשרת את המדינה, לא את השלטון. לציית לחוק, לא לגחמות פוליטיות.
הבחירות הקרובות אינן עוד מערכת בחירות. הן מבחן גורלי לשאלה האם ישראל תישאר מדינה שבה כולם מקבלים את הכרעת הקלפי, גם כשהיא אינה נוחה להם. דמוקרטיות אינן קורסות רק כשמבטלים בחירות. הן קורסות כשמפסיקים להאמין בתוצאותיהן.
מול התסריט של שלטון אוטוקרטי מסוכן עומד ציבור גדול שמבין שיש לו תפקיד מרכזי בשמירה על הדמוקרטיה ועל צביונה של המדינה שלנו. ראינו את הכוח הזה שוב ושוב: כשניסו לפרק את מערכות החוק, הציבור יצא. כשמוסדות כשלו, הציבור התייצב. כשהחטופים הופקרו, הציבור לחם עבורם. וכשהיו מי שביקשו שנעמוד מנגד, מאות אלפי ישראלים בחרו לפעול.
הדמוקרטיה לא נופלת ביום אחד, והיא גם לא נשמרת מעצמה. הבחירות הקרובות יהיו רגע מבחן לכולנו. אין לנו הרבה זמן, אבל יש לנו חברה אזרחית חזקה, נחושה ומנוסה שכבר הוכיחה שהיא יודעת להתגייס כשמדינת ישראל זקוקה לה. עכשיו הגיע תורנו לעשות זאת שוב, כדי להבטיח שכל אזרח ואזרחית יוכלו להצביע בחופשיות, ושתוצאות הבחירות ישקפו את רצון הציבור בלבד.
הכותב הוא ממייסדי אחים ואחיות לנשק