כמעט 300 שנה לאחר ששקעה למצולות, ספינת סוחר מסתורית התגלתה בעומק של כ-600 מטרים במצר סקאגרק, בין נורבגיה לדנמרק. אלא שמה שהמתין בין שרידיה גרם אפילו לארכאולוגים מנוסים לשפשף את העיניים: ערימות של כלי חרסינה עדינים שנותרו שלמים, מוצרי יוקרה אירופיים, חביות מזון וארגזים שתכולתם עדיין לא נבדקה.
הספינה, שאורכה כ-22 מטרים ושמה המקורי אינו ידוע, זכתה בינתיים לכינוי "ספינת החרסינה". היא אותרה בסתיו האחרון בידי אספן סאסטאד, שען המפעיל גם חברה קטנה לסקרים תת-ימיים. במהלך סריקה באמצעות כלי נשלט מרחוק הוא הבחין בשרידי הספינה ובערימות הצלחות המונחות על קרקעית הים.
סאסטאד פנה לארכאולוגים מהמוזיאון הימי הנורבגי, וגם הם התקשו לעכל את היקף התגלית.
"הייתי צריכה לשפשף את העיניים כשהבנתי את גודל הממצא", אמרה האנה גיירן, מנהלת המינהלת הנורבגית למורשת תרבותית. "זה כמעט בלתי נתפס".
עד כה העלו החוקרים מהספינה כ-40 פריטים בלבד, אך הם מעריכים כי באתר עשויים להימצא עוד אלפים.
הצלחות עדיין מונחות בערימות - במעמקי הים
הממצא הבולט ביותר הוא הכמות הגדולה של כלי חרסינה סיניים שנותרו במצב יוצא דופן. בניגוד לספינות טרופות אחרות, שבהן המטען נשבר, התפזר או כוסה בצמחייה ימית, כאן נותרו צלחות שלמות כשהן מונחות זו על גבי זו.
חלק מהכלים מזוהים ככל הנראה כחרסינת בטאוויה - סגנון סיני המאופיין בעיטורים כחולים ולבנים בחלק הפנימי ובזיגוג חום מבחוץ. כלים אחרים עשויים להשתייך לסגנון בלאן דה שין, חרסינה לבנה שיוצרה בעיר דהואה שבדרום-מזרח סין.
על בסיס אחד הספלים התגלה סימן שנראה כמו מונוגרמה, אך החוקרים עדיין לא הצליחו לפענח למי השתייך.
לצד כלי החרסינה נמצאו גם חלקי נברשות, גביעי זכוכית, בקבוקים וחביות דגנים. ארגז נוסף מכיל חומרים לא מזוהים, שעשויים להיות קפה, תה, קקאו, צמחי מרפא או תרופות.
"זו סוג של ספינת חלומות", אמר סוון אהרנס, מנהל המחקר במוזיאון הימי הנורבגי. "יש בה כל כך הרבה סוגים שונים של פריטים, ובעומק הזה מצב השימור פשוט יוצא מן הכלל. אפילו חומרים אורגניים שרדו בצורה מדהימה".
מיקומה של הספינה מספק לחוקרים רמזים על רגעיה האחרונים. היא נחה על הקרקעית כשהיא כמעט זקופה, ולכן ההערכה היא שטבעה במהירות ושקעה כמעט בקו ישר אל קרקעית הים.
בשל כך, חלק גדול מתכולתה נותר במקום שבו הועמס לפני מאות שנים. גם הקור והלחץ בעומק סייעו לשמר חומרים שבדרך כלל נרקבים או מתפרקים זמן קצר לאחר טביעה.
החוקרים מעריכים כי הספינה טבעה במהלך המאה ה-18, ככל הנראה בסביבות 1750. אחת הראיות היא לבנה שנמצאה במטבח הספינה ונושאת חותמת של בית לבנים מהעיר ליבק שבגרמניה, שפעל עד שנת 1772.
עדיין לא ידוע מאיזה נמל יצאה הספינה או לאן הייתה בדרכה. החרסינה הגיעה מסין, בעוד שחלק ממוצרי היוקרה האחרים עשויים היו להגיע מאנגליה או מגרמניה. אם החוקרים יצליחו לזהות את היצרנים, הסימנים והחומרים שבתוך הארגזים, ייתכן שיוכלו לשחזר את מסלול ההפלגה האחרון שלה.
לא אוצר במובן הרגיל
אף שהממצא מתואר כאוצר, החוקרים מדגישים כי ערכו העיקרי אינו כספי. באמצע המאה ה-18 נחשבה החרסינה הסינית למוצר יוקרה מבוקש, אך היא כבר החלה לחדור לבתיהם של בני המעמד הבינוני האמיד באירופה.
הספינה עשויה כעת לספק תמונה נדירה של תקופה שבה מסחר בין-לאומי, חומרי גלם ומוצרי מותרות החלו להתחבר למערכת ימית אחת. עבור הארכאולוגים, כל צלחת, חבית וארגז יכולים לספר משהו על האופן שבו חיו, קנו וסחרו באירופה לפני כשלוש מאות שנה.
קומץ מהפריטים שכבר הועלו מוצגים כעת במוזיאון הימי הנורבגי באוסלו. בעתיד מתוכננת תצוגת קבע רחבה יותר, אך רוב הספינה עדיין ממתינה על קרקעית הים - יחד עם אלפי פריטים וארגזים מלאים שאיש עדיין אינו יודע מה מסתתר בתוכם.