טוקיו הפכה בשנים האחרונות לאחד ממוקדי הפעילות החשובים ביותר של המודיעין הרוסי, לאחר שמאות מרגלים רוסים גורשו ממדינות אירופה בעקבות הפלישה לאוקראינה. כך עולה מתחקיר מקיף של ה"ניו יורק טיימס", שלפיו יפן - חרף תמיכתה הפומבית באוקראינה והצטרפותה למשטר הסנקציות נגד מוסקבה - הפכה בפועל לחוליה מרכזית במאמצי הקרמלין להשיג טכנולוגיה ורכיבים חיוניים למכונת המלחמה הרוסית.
לפי התחקיר, זמן קצר לאחר הפלישה בפברואר 2022 פתחו מדינות המערב במבצע מתואם שבמסגרתו גורשו מאות קציני מודיעין רוסים שפעלו במסווה של דיפלומטים ואנשי עסקים. המהלך נועד לפגוע ביכולתה של מוסקבה לאסוף מודיעין ולהשיג רכיבים מתקדמים הדרושים לייצור טילים, כטב"מים ומערכות נשק.
אלא שלפי גורמי מודיעין מערביים המצוטטים בתחקיר, רבים מאותם קצינים לא נעלמו - אלא הועברו ליפן. חוקי הריגול המוגבלים במדינה, חולשת מנגנוני המודיעין שלה ותעשיית ההייטק המפותחת הפכו את טוקיו ליעד אידיאלי עבור רוסיה להמשך פעילותה.
במרכז הפעילות עומדת יחידה חשאית של המודיעין הצבאי הרוסי (GRU), המכונה "הדירקטוריון ה-20". לפי חמישה גופי מודיעין מערביים שצוטטו בתחקיר, תפקידה של היחידה הוא לרכוש - או לגנוב - טכנולוגיות בעלות שימוש צבאי, ובהמשך להעבירן לרוסיה תוך עקיפת הסנקציות הבינלאומיות. לדברי אותם גורמים, היחידה מפעילה קצינים במסווה של דיפלומטים ואנשי עסקים, כאשר התחנה בטוקיו נחשבת כיום לאחת החשובות ביותר ברשת העולמית שלה.
בראש הפעילות בטוקיו עומד, לפי התחקיר, מקסים פילצ'נקוב, קצין ותיק ב-GRU שפועל תחת כיסוי של עובד חברת התעופה הממשלתית הרוסית "אירופלוט". גורמי מודיעין מערביים טוענים כי הוא אחראי על הקמת רשת קשרים עם חברות לוגיסטיקה וסחר יפניות, שמאפשרות לרכוש רכיבים מתקדמים ולהעבירם למדינות שלישיות - ומשם לרוסיה.
הכתבה מתארת כיצד פועלת השיטה: במקום לשלוח ציוד ישירות לרוסיה, דבר שעלול להפר את הסנקציות, מועברים רכיבים למדינות כמו וייטנאם, סרי לנקה או אוזבקיסטן - שמהן ניתן להעבירם הלאה לרוסיה. לפי גורמי מודיעין, אותן מדינות משמשות תחנות מעבר מרכזיות לעקיפת מגבלות הייצוא שהטיל המערב.
במסגרת התחקיר נבדקה גם פעילותה של חברת הלוגיסטיקה היפנית Proco Air, המגדירה את עצמה כ"גשר בין יפן לרוסיה". בעל החברה הודה כי הוא מכיר את פילצ'נקוב ואף עובד מולו בשנים האחרונות, אך הכחיש כי ידע על קשריו למודיעין הרוסי או שסייע בהעברת ציוד אסור. הוא טען כי החברה מובילה רק מטענים המותרים לייצוא, בעיקר ציוד רפואי ומוצרי קוסמטיקה.
עם זאת, מסמכי משלוח שהגיעו לידי ה"ניו יורק טיימס" הצביעו על קשרים מסחריים עם חברת התרופות הרוסית R-Pharm, שבעליה נחשב מקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ואף הוטלו עליו סנקציות במדינות מערביות אחדות. החברה עצמה אינה נמצאת תחת סנקציות.
לפי התחקיר, לחשיבותה של יפן עבור מוסקבה יש השלכות ישירות על שדה הקרב באוקראינה. גורמים אוקראינים מעריכים כי כ-90% מהטילים והכטב"מים הרוסיים מכילים רכיבים מתוצרת יפן. לאחר מתקפת טילי שיוט על קייב בחודש מאי, שבה נהרגו לפחות 24 בני אדם, מצאו חוקרי הזירה, לפי הערכה אוקראינית המצוטטת בכתבה, רכיבים אלקטרוניים יפניים במערכת ההנחיה של אחד הטילים.
במהלך השנה האחרונה העבירה אוקראינה לממשלת יפן שורת פניות דיפלומטיות ובהן רשימות ותמונות של עשרות רכיבים מתוצרת חברות יפניות שנמצאו בטילים ובמערכות נשק רוסיות. בין החברות ששמן הופיע במסמכים נמנות NEC, פנסוניק וטושיבה. בתחקיר מודגש כי אין ראיות לכך שהחברות עצמן מכרו ביודעין מוצרים לרוסיה, וכי כולן מסרו שהן פועלות בהתאם למשטר הסנקציות ומקפידות על בקרת ייצוא.
למרות האזהרות החוזרות מצד אוקראינה ומדינות מערביות, גורמי מודיעין אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי הרשויות ביפן פעלו באיטיות יחסית נגד רשתות ההברחה ונגד קציני המודיעין הרוסים. לפי הכתבה, משרדי "אירופלוט", שמהם פועל לכאורה פילצ'נקוב, נמצאים במרחק של כעשר דקות הליכה בלבד ממטה סוכנות המשטרה הלאומית של יפן - הגוף האחראי בין היתר על חקירות ריגול.
במשרד החוץ היפני מסרו לעיתון כי טוקיו פועלת בשיתוף בעלות בריתה כדי לאכוף את הסנקציות ולאסור ייצוא של ציוד צבאי לרוסיה, והדגישו כי הפלישה הרוסית לאוקראינה היא "מעשה חמור המטלטל את יסודות הסדר הבינלאומי". במקביל, יפן החלה בשנים האחרונות לחזק את יכולות המודיעין שלה ולהרחיב את מנגנוני האכיפה נגד ניסיונות לעקוף את הסנקציות - אולם לפי התחקיר, עבור רוסיה הפכה טוקיו לאחד ממוקדי הפעילות החשובים ביותר שלה מחוץ לגבולות המדינה.