היום שבו כל הבוגדים ייחשפו קרוב מתמיד - גם רומנים מלפני שנים

בוגדים תמיד סמכו על כמה כללים בסיסיים: למחוק הודעות, לא להשאיר תמונות, לשלם במזומן כשצריך ולהכין מראש סיפור כיסוי טוב. אלא שבעידן שבו כל טלפון, רכב, מצלמת אבטחה, אפליקציה וכרטיס אשראי משאירים עקבות, ייתכן שגם האליבי הכי מהודק כבר לא באמת מספיק.

מומחית הטכנולוגיה האמריקנית קים קומנדו מזהירה כי הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק. לדבריה, מה שבעבר דרש שעות של חיטוט, גישה למידע ויכולת טכנית גבוהה - יכול להפוך בקרוב לתהליך כמעט אוטומטי: חיבור בין אלפי רמזים דיגיטליים קטנים, שנראים בנפרד חסרי משמעות, עד שהם מציירים תמונה אחת מאוד ברורה של בגידה.

זה יכול להיות מיקום של טלפון, מעבר בכביש אגרה, סריקת לוחית רישוי, קנייה בכרטיס אשראי, הזמנה במלון, הודעה שנמחקה, מצלמת דלת חכמה או גיבוי ישן בענן. כל אחד מהם לבדו אולי לא אומר הרבה. יחד, ובעזרת AI, הם עלולים להפוך למסלול כמעט מלא של מה שמישהו ניסה להסתיר.

קומנדו ניסחה את זה בצורה חדה במיוחד: "אם זה קיים בצורה דיגיטלית, תתייחסו לזה כאילו זה עלול להופיע יום אחד על שלט חוצות". לדבריה, זה כבר לא תרחיש עתידי רחוק, אלא בעיה של השנה הקרובה. הכלים לאיסוף, הצלבה וניתוח של מידע כבר קיימים - ומה שמשתנה במהירות הוא המחיר והמיומנות שנדרשים כדי להפעיל אותם.

היא מזכירה את פרשת אשלי מדיסון מ-2015, אז הודלפו פרטיהם של כ-37 מיליון משתמשים באתר שנועד לאנשים שחיפשו רומנים מחוץ לנישואים. אז, לדבריה, נישואים התפרקו וקריירות נפגעו בגלל מאגר מידע אחד שדלף. היום הסכנה גדולה יותר, משום שבינה מלאכותית יכולה לעבור במהירות על כמויות עצומות של מידע שדלף מפריצות שונות ולחבר ביניהן.

במקום שהאקר יחפש ידנית שם, כתובת מייל או מספר טלפון, מערכת AI יכולה להצליב מייל מדליפה אחת, כתובת מדליפה אחרת, פרופיל באפליקציה שלישית ותיעודי מיקום ממקור נוסף. התוצאה היא תיק אישי שנבנה כמעט לבד.

אחת האשליות הגדולות, לפי קומנדו, היא שהכפתור "מחק" באמת מעלים ראיות. בפועל, חברות רבות לא מוחקות מידע מיד. לעיתים הוא נשמר בגיבויים, בארכיונים או במערכות פנימיות במשך חודשים ואף שנים. גם כשמסרון או תמונה נעלמים מהמכשיר, ייתכן שיישארו עקבות: מי דיבר עם מי, מתי, מאיפה, ובאיזו תדירות.

והבעיה אינה רק במכשיר של מי שמנסה להסתיר. שיחה תמיד קיימת בשני צדדים. אפשר למחוק את העותק שלך, אבל לא את מה שנשמר אצל האדם השני, בצילומי מסך, בגיבוי ענן או במכשיר שלא נמצא בשליטתך.

קומנדו טוענת שגם הניסיון להסתיר עלול להפוך בעצמו לדפוס חשוד. טלפון שנכבה בכל יום חמישי בשש בערב, מעבר פתאומי לאפליקציית מסרים מוצפנת, נסיעות חוזרות לאזור מסוים בלי הסבר ברור, או ביקורים קבועים ב"חדר כושר" בלי פעילות מתועדת בשעון הכושר - כל אלה יכולים להיראות מקריים לבן אדם, אבל לא בהכרח לאלגוריתם.

עוד בנושא

נתפס במצלמה בוגד באשתו בטנדר שלו וטוען: "לא עשיתי שום דבר רע"

גברים ונשים חושפים מה נחשב בעיניהם לבגידה - והתשובות מפתיעות

החלק המטריד ביותר באזהרה שלה הוא לא רק מה שקורה עכשיו, אלא מה שכבר קרה. קומנדו טוענת שמידע שדלף בשנים 2012, 2015 או 2018 עדיין מסתובב ברשת. בעבר הוא היה כמו ערימת חציר ענקית שאיש לא טרח לסרוק עד הסוף. עכשיו, עם AI, הערימה הזו יכולה להפוך למאגר קל לחיפוש.

זה אומר שגם רומן שהסתיים לפני עשור, הודעות שנמחקו מזמן או פרטים שאנשים היו בטוחים שנבלעו בעבר, עלולים לצוץ מחדש אם הם נשמרו איפשהו בצורה דיגיטלית. "העבר שלכם לא מוגן רק כי עבר זמן", הזהירה קומנדו. "הוא מחכה באחסון".

לא מדובר בהבטחה שכל סוד ייחשף מחר בבוקר, וגם לא כל מידע דיגיטלי באמת נגיש לכל אדם. אבל ככל שהמידע האישי שלנו מפוזר ביותר מקומות, וככל שכלי AI יודעים לחבר נקודות מהר יותר, כך קשה יותר לבנות על סודיות מוחלטת.

במילים פחות טכנולוגיות: פעם בגידה השאירה אולי ריח של בושם, קבלה בכיס או הודעה שלא נמחקה בזמן. היום היא יכולה להשאיר נתיב שלם בין הטלפון, הרכב, המצלמה, הענן והכרטיס. והנתיב הזה, מזהירים המומחים, הולך ונעשה קל יותר לקריאה.