השעות הגורליות, ה"אקדח המעשן" - וההצלחה המסחררת ביירוט טילים איראניים | בלעדי

בסוף חודש פברואר השנה, עם פרוץ מבצע "שאגת הארי", החלו האיראנים לשגר מטחי טילים בליסטיים לעבר העורף הישראלי. בתוך הכאוס והמתח בציבור מצא את עצמו רב-סרן ת' מקפץ בין זירות נפילה ברחבי הארץ. הסיכון היה מוחשי והאיום בשטח מיידי - אך תחת אש המטרה שלו הייתה ברורה וממוקדת.

עבורו, היה זה מרוץ נגד הזמן לאיתור אותם חלקים איראניים שהוגדרו כ"אקדח מעשן". הוא ידע שייצור הנתונים למערכי המחקר של מנהלת חומה במשרד הביטחון הוא מפתח קריטי לשדרוג יכולות הגילוי, הזיהוי והיירוט של מדינת ישראל.

הוא השלים את המשימה והצליח למצוא רכיבים קריטיים שהתפזרו על פני רדיוס עצום. כל זאת, כדי לשפר את המערכות והארכיטקטורה הישראלית-אמריקנית לפני שהטילים חוצים את המרחב האווירי הישראלי ומאיימים לזרוע הרס ולהרוג אזרחים.

רב-סרן ת', שלרוב יושב במשרד ממוזג ובחדרי דיונים מול מחשבים ושרטוטים הנדסיים, או לכל היותר יוצא אל פסי הייצור במפעלים הביטחוניים בארץ ובעולם, הוא מהנדס מכונות ממנהלת חומה. הרקע האקדמי שלו סלל את הדרך: הוא בוגר תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות בטכניון, במסגרת תוכנית "ברקים" היוקרתית של העתודה האקדמית.

את שירותו הצבאי החל ביחידת יפת"ח הסודית של זרוע היבשה - יחידה המפתחת פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך עבור הכוחות המיוחדים והכוחות המתמרנים בקצה החוד הלוחם. כיום הוא משמש כראש מדור התעצמות במחלקת ה"חץ", שם הוא אמון על פיתוח וייצור המיירטים שמגינים על שמי המדינה.

במהלך המבצע שיגרו האיראנים יותר מ-850 טילים בליסטיים לעבר ישראל. התקופה הזו היוותה מבחינת מנהלת חומה את "יום הדין". לתקופה הזו התנקזו כל האיומים הבליסטיים שהובילו להקמת מנהלת חומה, ואשר למענם עמלה המנהלת במשך עשרות שנים - ובה דורות של מהנדסים: פיתוח השכבות המגינות על שמי ישראל, מ"כיפת ברזל" ו"קלע דוד" ועד מערכות ה"חץ" ופרויקטים עלומים שטרם הותרו לפרסום.

מבצע "שאגת הארי" הפך למבחן האמת באש חיה של המנהלת, והיא עמדה בו בהצלחה ברורה ומוחצת, עם סימני קריאה. השבחים לא איחרו לבוא - בעיקר בשל נתון בלתי נתפס של כ-90% יירוט. אך חשוב גם לציין כי לצד ההישגים הטכנולוגיים, המציאות הותירה גם צלקות כואבות: 44 ישראלים קיפחו את חייהם, 23 מהם מפגיעות ישירות, בעוד אלפים נוספים פונו לבתי החולים בדרגות פציעה שונות.

בריאיון בלעדי לוואלה סיפרו קציני מנהלת חומה על העוצמה האנושית שמאחורי הטכנולוגיה, והמספרים שעוררו פליאה ברחבי העולם.

"הייתה המון עבודה גם לפני המלחמה שתרמה לנו מאוד, ובזכותה יכולנו להשיג הישגים משמעותיים מאוד במהלך המבצע הזה", סיפר בראשית הריאיון רס"ן ת', כשברקע הנחיה ברורה של שר הביטחון ישראל כ"ץ ומנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם להאיץ ולשלש את היקף הייצור של כלל המיירטים.

לדבריו, "המאמצים התחלקו לשניים: היקף והאצת ייצור של המיירטים מסביב לשעון. במנהלת יש יכולת גדולה להשפיע על העבודה מול התעשיות הביטחוניות. אנחנו יושבים באופן יומיומי בתקשורת ישירה מול כל הגורמים הרלוונטיים, מבקרים ונמצאים פיזית בקווי הייצור ובתהליכי קבלת ההחלטות".

בשונה מהעבר, הפיתוח והייצור לא עצרו גם בתקופת המבצע.

רס"ן ת' ציין, כי "כחלק מהמבצע, ובאופן טבעי, התנהל תהליך של חקר תקלות ואירועים שמשפיעים על הפיתוח והייצור. זה אחד הדברים שעשיתי באופן משמעותי במבצע הזה, ואני יכול להגיד באופן ספציפי שהיה אירוע מסוים שהובלתי במנהלת חומה. התחקור בוצע על ידי צוות משותף עם התעשייה האווירית, חברת תומר, שאחראית על ייצור מנוע המיירט, וחיל האוויר. בלב התהליך הזה היה ממש לנסוע לשטח, בחג וגם ביום שישי ושבת - מתי שהיה צריך".

עוד הרחיב באותו נושא: "היה ממש צריך ללכת ולחפש פריטים ספציפיים ולהיות בשטח. אני לא יכול לפרט מה חיפשתי באופן ספציפי, אבל כן, לחפש חלקים באופן פיזי ולחקור את מה שאתה מוצא, לחקור ממצאים. אני באופן אישי, וזה אירוע שאני זוכר ותמיד אזכור מהמלחמה הזו: מצאתי חלק שהיה מה שנקרא 'אקדח מעשן' - חלק שבעצם בזכותו הצלחנו לפתור תקלה משמעותית. ההחלטה שהתקבלה בעקבות אותו תהליך, שאני באופן אישי הרגשתי שהובלתי אותו, השפיעה גם על הייצור".

"כחלק מתהליך ההתארגנות למלחמה, מבצע 'שאגת הארי', ביצענו סדרה לא קטנה של ניסויים במערכת", סיפר סגן א', המשרת במנהלת חומה במחלקת "קלע דוד" בתחום המיירטים. "במהלך המלחמה ישבתי עם אנשי התעשייה כדי לתחקר את האירועים שלנו, ללמוד מהם ולהפיק שיפורים בטווח זמן מהיר, כמובן בממשק חזק מאוד עם חיל האוויר. אנחנו מדברים איתם ברמה היומית, בכל מה שקשור לשיפורים ולעדכונים שלהם באופן שוטף".

סגן א', בוגר הנדסת אווירונאוטיקה מהטכניון, התגייס לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית בתוכנית "עתידים", למד הנדסת אווירונאוטיקה בטכניון ושובץ כאחראי על ההתאמות המבצעיות של מיירט "קלע דוד" בהתאם לאיומים החדשים והעתידיים.

"היה לי מזל להגיע למנהלת חומה, ואני מאוד שמח על השיבוץ הזה. אני יכול להגיד שאני מאוד גאה בשיפורים שעשינו. כשמתחקרים אותם ורואים שהדברים מתפקדים כמצופה - זה נותן תחושת גאווה. אתה מבין שהשיפור עבד, שעזרת, שעצם העובדה שהיית בתהליך, תמכת והעלית רעיונות - זה עוזר.

עוד הדגיש סגן א', כי "השיפורים שאנחנו משלבים במערכות לפני המלחמה, ותוך כדי המלחמה, מבוססים גם על מודיעין ועל עניינים טכנולוגיים - אנחנו כל הזמן מנסים להיות טובים יותר".

"כחלק מתהליך ההתארגנות למלחמה ביצענו סדרה לא קטנה של ניסויים במערכת", סיפר סגן א', האחראי על התאמות מבצעיות במנהלת חומה של מיירט "קלע דוד". "במהלך המלחמה ישבתי עם אנשי התעשיות הביטחוניות כדי לתחקר את האירועים, להפיק לקחים ולייצר שיפורים בטווח זמן קצר", הוא תיאר בתחושת גאווה, שהשפיעה על תהליכים קריטיים שהגנו על עורף מדינת ישראל. "העבודה נעשתה בממשק הדוק עם חיל האוויר. דיברנו איתם ברמה היומית, עדכנו ושיפרנו את המערכות תוך כדי תנועה".

סגן א' סיפר איך הסיפוק הגיע ברגע האמת: "כשאתה מתחקר אירוע ורואה שהשיפור שהצעת מתפקד בדיוק כמצופה, זו תחושת גאווה עצומה. אתה מבין שהרעיון שלך, שהתהליך שתמכת בו, אכן עזר בשטח. חשוב להבין שהשיפורים שאנחנו משלבים מבוססים גם על מודיעין מדויק ושילוב של יכולות טכנולוגיות מתקדמות. אנחנו כל הזמן מנסים להיות טובים יותר. הדינמיקה הזו לא עוצרת לרגע".

סרן נ', קצין מדור במנהלת חומה שאחראי על הנדסת מערכת "כיפת ברזל" - שהפכה לסוס העבודה במהלך שלוש השנים האחרונות, חיבר את רוב הנקודות והסביר כי מנהלת חומה מדייקת את כל שלבי התחקור - כדי לחבר כמה שיותר מהר ובצורה מקצועית בין השטח, הנתונים משדה הקרב והתעשיות הביטחוניות, ולהפך.

לדבריו, "ישבתי במכלול התחקור של חיל האוויר תוך כדי 'שאגת הארי', ובעצם עזרתי לתרגם את התובנות לפעולות ותהליכים בתוך המערכת: ממש המלצות לשדה הלחימה, למטה המבצעי ולפיתוחים ולייצור בתעשיות הביטחוניות".

סרן נ' התגייס לצה"ל במסגרת תוכנית תלפיות. לאחר סיום לימודיו הוצב במנהלת חומה, והוא משרת כשנה וחצי בענף "כיפת ברזל" בתפקיד קצין הנדסת מערכת. "מצד אחד, היכולת להגן מרשימה מאוד, גם בקנה מידה עולמי. אבל שאלת איך הפגיעות בעורף והביצועים של מערכות ההגנה האווירית משפיעים עלינו? יש פגיעות. ההגנה לא הרמטית, וכל פגיעה בעורף היא כמובן כואבת מאוד".

עוד הדגיש, כי "מיום כניסתי לתפקיד אני ממש משתדל להקפיד לעקוב אחר כל פרסום תקשורתי על פגיעות בעורף - בתור אנשי ההגנה, חשוב לנו לזכור את המשמעות של מה שאנחנו עושים, ואת המחיר של הפעמים שבהן אנחנו לא מצליחים. זה חלק מתחושת המסירות והשליחות שלנו. זה באמת מלווה את כל אנשי המנהלת ואת כל אנשי ההגנה, גם בתעשיות וגם בחיל האוויר."

סרן נ' ציין, כי "אני לא אסלח לעצמי אם אבין שיכולתי להביא פיתוח מסוים מוקדם יותר, ובינתיים, בגלל החלטות, ספגנו עוד פגיעה בעורף. אני משתדל לעבוד קשה תחת הגישה הזו. לפעמים החלטה אחת, שינוי בפרמטר אחד במערכת, הביאה לשיפור דרמטי בביצועים שלנו במתאר".

על השאלה אם היה משהו שהפתיע אותו במהלך המערכה נגד איראן, אמר: "אני לא יכול להתייחס לתרחיש הייחוס שאליו התכוננו, אבל אני כן יכול להגיד שמאמץ ההתקפה שחיל האוויר הוביל - תקיפת אתרי השיגור באיראן ומחסני הנשק - היה עצים ומוצלח מאוד, מעבר לכל הציפיות. זה כמובן עזר לנו להתמודד עם איום מופחת לעומת מה שהאויב התכוון לשגר לעברנו - וזה כמובן הקל על ההגנה במידה מסוימת".

קציני מנהלת חומה היו תמימי דעים כי אי אפשר לתאר את ההצלחה הכבירה במהלך המלחמה בלי לדבר על שיתוף הפעולה, כתף אל כתף, עם צבא ארצות הברית, ליירוט מגוון רחב של איומים בטווחים שונים על העורף הישראלי.

ראש ענף שיתופי פעולה בינלאומיים עם מדינות זרות במנהלת חומה, סא"ל י', התייחסה בעיקר לשיתוף הפעולה עם הצבא האמריקני, שפרס מערכות הגנה אווירית ברחבי ישראל. "אחד ההישגים המשמעותיים ביותר שהגענו אליהם ב'שאגת הארי' הוא שיתוף הפעולה ותיאום ניהול היירוטים של המטרות בין המערכות, הלמידה המשותפת והתחקור - כולם יחד הגיעו לרמה הגבוהה ביותר שאני אעז להגיד: בין היחידות בעולם".

סא"ל י' הסבירה, כי "המערכות האמריקניות בדרך כלל פרוסות במדינות שונות בעולם, גם במזרח התיכון, והן בדרך כלל מתנהגות כמו אי בודד. כלומר: 'אני עכשיו מגן על איזשהו נפח, וזהו. אל תתערבו לי, אל תתעסקו איתי. מה שמגיע אליי - את זה אני מיירט. לא להתערב לי בנוהל העבודה'.

"מצד שני, בישראל יש כבר ארכיטקטורת הגנה אווירית והגנה מטילים מפותחת מאוד, אולי בין המפותחות בעולם אם לא המפותחת שבהן. אי אפשר להגיע לכאן ולהתערב בארכיטקטורה מבלי לתאם יחד את ניהול היירוטים ומבלי לעבוד בצורה יעילה".

עוד הסבירה סא"ל י' על הרמה האינטימית שאליה הגיעו הכוחות האמריקניים והישראליים בשטח ובמטה: "זה בא לידי ביטוי בכמות המיירטים של כולנו ובצריכתם - צריכת מיירטים שהגיעה לרמה של התייעלות שאין כדוגמתה, בטח לא בהשוואה למבצעים קודמים. זה בא כמובן בהתייעלות של השטח והתכנון בחיל האוויר: איזו מערכת מופעלת ולמה. אנחנו נמנעים כמובן מלהתייחס להישגי מערכות ספציפיות, אבל ב-overall הכללי אחוזי היירוט גבוהים.

"כמובן שראינו גם מה שנקרא בהגה המקצועית 'ליקר' - זליגה של טילים. אבל בהשוואה לסבבים הקודמים אנחנו בהחלט בעקומת למידה משמעותית, ואני חושבת שזה אחד ההישגים המשמעותיים ביותר שיש לנו בסבב האחרון, במלחמה האחרונה".

איך זה נראה בגובה העיניים?

סא"ל י': "יש כמובן אילוצים כאלה ואחרים, אבל הכול באמת - ואני יכולה להגיד בלב שלם - התיאום באמת חלק. יש עבודת צוות מדהימה בין הצוותים. הקנאות למידע האמריקני ירדה בסבבים האחרונים, ויש הרבה יותר פתיחות גם ברמת הנדסת המערכת".

עוד הוסיפה, כי "מנהלת חומה מנהלת עם המערכות האמריקניות ועם אנשי הנדסת המערכות האמריקניים מפגשים ותחקירים, ולומדים אחד מהשני עוד הרבה לפני שהתחילה המלחמה. זה לא דבר חדש. באמת, רואים בשנתיים האחרונות פתיחות הרבה יותר רחבה לגבי האופן שבו המערכות האלה עובדות, כדי שנוכל לתאם את העבודה שלהן יחד. זה משהו שהוא באמת ייחודי לישראל. הם לא פותחים את זה בכלל".

את רוצה לשתף על ההרגשה המשותפת כשזה לא מצליח? כשיש פגיעה בעורף?

"אין דבר כואב יותר מזה שאתה אחרי כל עבודת התכנון, ו-24/7 נמצא במכלולים ובמרכז ניהול היירוט. על כל טיל כזה יושבים מיטב הלוחמים והמוחות, ואתה מתכנן איך אתה מגן כדי שהדבר הזה לא ייפול איפה שזה לא יהיה - לא משנה אם זה נכס, אוכלוסייה או אפילו שטח פתוח. גם כשמדובר בשטח פתוח, אנחנו בודקים היטב שזה באמת שטח פתוח.

לדבריה, "כשדבר כזה לא מצליח, אין ספק שאנחנו מסתכלים ימינה, מסתכלים שמאלה, רואים שהצוות שלנו מעכל לרגע את האירוע - אבל גם מוכן להתקדם הלאה לדבר הבא. אין זמן. זה לא נגמר. יבוא עכשיו עוד מטח כזה, ואתה צריך שכולם יבינו מה קורה, יהיו שותפים, יתקדמו לדבר הבא ויתחקרו מהר. צריך להעביר גם תובנות אחורה לתעשיות, את הנתונים על אותה מטרה שזלגה, וכמה שיותר מהר להסיק מסקנות.

עוד הרחיבה באותו נושא: "הדבר המדהים הוא שקציני מנהלת חומה יושבים ממש עם הלוחמים בשטח, מתחקרים איתם בזמן אמת גם הצלחות וגם זליגות. את הנתון הזה, של הצלחה או זליגה, הם מעבירים מייד למהנדס בתעשייה הביטחונית, מתחקרים איתו, בודקים איפה האקדח המעשן ויודעים לבצע שינויים בזמן אמן - זה משהו שלא נראה כמותו בעולם".

סא"ל י' הוסיפה בנוגע לכך, כי "אין דבר כזה בעולם, גם לא במערכת האמריקנית. זה כולל תחקור כטב"מים וטילים - הכול. אנחנו כל הזמן רוצים להשתפר עוד ועוד, לזהות מוקדם יותר וליירט מוקדם יותר; אולי אפילו לא להפעיל התרעות אם נצליח ליירט אותם מספיק רחוק ומספיק מוקדם".

לבסוף, ציינה כי "מנהלת חומה היא ממש הקלאץ' הזה במערכת, שמחבר בין כל הגורמים: בין השותף האמריקני לחיל האוויר, למהנדסי המערכות, למתכנני המערכה ולמפעילי המערכות. היא ממש נמצאת במרכז, ויודעת לתכלל את המידע ולהפיק ממנו את המסקנות, הלקחים וההמלצות לטיפול בזמן - ממש בזמן אמת".

אולי תופתעו - ענו על שאלון הבחירות 2026 וגלו מי המפלגה שמתאימה לכם