הסיעות החרדיות דגל התורה וש"ס הגיעו היום (חמישי) להסכמה עם יו"ר הקואליציה אופיר כץ לפיו נוסח חוק יסוד לימוד תורה ירוכך, כך שיוסר הסעיף שמשווה את ערך לימוד תורה לערכי יסוד אחרים במדינה. מטרת צעד זה היא למנוע תרחיש בו חוק היסוד יוביל לפרשנויות מעשיות בתחומים שונים.
צעד זה מגיע לאחר שקודם לכן, מהלך הריכוך נתקל בהתנגדות חריפה מצד יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, שהעביר מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו כי יהדות התורה אינה מוכנה לשום שינוי בנוסח החוק.
בהודעה משותפת של סיעות דגל התורה וש"ס הכחישו את ההתקפלות וטענו כי "לאחר שראש הממשלה והליכוד ביקשו להוסיף לחוק יסוד: לימוד תורה, סעיפים נוספים שלא היו חלק מהנוסח המקורי, הובהר באופן חד משמעי כי איננו מסכימים לשנות את מהותו של החוק. אם יש רצון לקדם סעיפים נוספים ניתן לעשות זאת במסגרת חקיקה אחרת, ולא במסגרת חוק יסוד: לימוד תורה".
אולם בהמשך אישרו את ההסכם שהתקבל והודו: "הוסכם כי החוק יכלול את הסעיף הראשון והמרכזי בלבד, הקובע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי". עוד הדגישו: "זהו לבו של החוק והעיקרון שלשמו הוגשה הצעת חוק היסוד מלכתחילה, לעגן בחוק יסוד את ההכרה במעמדו של לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ומדינת ישראל".
זאת, בהמשך למשבר בקואליציה סביב קידום חוק יסוד לימוד תורה, לאחר שבממשלה ביקשו להכניס שינויים בנוסח ההצעה בעקבות הביקורת החריפה שהשמיעה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, המהלך נתקל בהתנגדות חריפה מצד יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, שהעביר מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו כי יהדות התורה אינה מוכנה לשום שינוי בנוסח החוק.
בין השינויים שנבחנו הייתה האפשרות לחדד את נוסח החוק, במטרה להבהיר כי מדובר בחוק הצהרתי בלבד. זאת, על רקע אזהרתה של אפיק שלפיה הנוסח הקיים עלול להעניק בעתיד בסיס לפרשנויות שייצרו השלכות והטבות משמעותיות בתחומים שונים.
במהלך הדיון חזרה אפיק על הסתייגויותיה מהנוסח. לדבריה, אם מבקשים לקדם חוק הצהרתי בלבד, יש לתקן את נוסחו כך שישקף זאת באופן ברור. היא הזהירה כי במתכונתו הנוכחית קיימות יותר שאלות מתשובות, וכי עמימות החוק עלולה להוביל בעתיד לפרשנויות מעשיות בתחומים שונים, גם אם אינו מעניק פטור מגיוס באופן ישיר.
גם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, אמרה כי היא מתקשה לראות בחוק הצעה דקלרטיבית בלבד, וציינה כי ערך לימוד התורה כבר מוכר בפסיקת בתי המשפט כחלק מערכיה של מדינת ישראל.
מנגד, יוזם ההצעה, ח"כ ינון אזולאי, דחה את הביקורת ואמר כי מטרת החוק היא להוסיף כלי פרשני לבית המשפט בלבד. לדבריו, החוק אינו יוצר זכויות תקציביות ואינו נושא משמעות כספית, וקרא למבקריו "להפסיק לזרות חול בעיני הציבור".
הצעת חוק היסוד, שעברה בקריאה הראשונה, נועדה לעגן את מעמדו של לימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל. בעוד שבקואליציה טוענים כי מדובר בחוק הצהרתי, באופוזיציה ובמערכת המשפט מזהירים כי לנוסח עשויות להיות השלכות מעשיות על סוגיות ובהן גיוס בני ישיבות, תקצוב והעדפת לימוד תורה בהחלטות של רשויות המדינה ובתי המשפט.
ברקע הדברים, פעילת "שותפות לשירות" הוצאה מהדיון בחוק היבוד וזאת לאחר שכינתה את חוקי החרדים "חוקי השתמטות".