מסמך CIA שפורסם לאחרונה לאחר שהוסר ממנו הסיווג מציג הצצה נדירה לאחד הפרקים המשונים ביותר במלחמה הקרה: ניסיונות של גופי מודיעין אמריקניים לבדוק האם אפשר לדחוף את המוח האנושי מעבר למה שנחשב סביר - עד כדי תפיסה מרחוק, שליטה בכאב ו"הטענה" של הגוף באנרגיה.
ראשית הבהרה - המסמך לא מוכיח שמישהו באמת הפך חזק יותר בזכות נשימות ודמיון מודרך. הוא כן מראה שבשנות ה-70 היו גורמים במערכת הביטחון האמריקנית שהתייחסו ברצינות רבה לרעיונות שנשמעים היום חריגים במיוחד, גם ביחס לעולם הניסויים החשאיים של המלחמה הקרה.
החוברת, שנקראה Gateway Intermediate Workbook, נוצרה ב-1977 על ידי Monroe Institute of Applied Sciences בווירג'יניה. לפי המסמך עצמו, היא נועדה רק למי שכבר השלים את השלב הראשון בתוכנית Gateway, וכללה תרגילים ל"הרחבת מודעות", שיפור זיכרון, שינה, הפחתת כאב, איזון רגשי, קבלת "אנרגיה חדשה" וצפייה מרחוק.
Secret CIA 'workbook' claims simple five-step exercise can supercharge the human body https://t.co/hFhIoAtvQg
— Daily Mail (@DailyMail) July 8, 2026
לעצום עיניים, לדמיין צבע - ולפעול מיד
אחד הסעיפים הבולטים ביותר בחוברת מופיע תחת הכותרת "להטעין את הגוף למהירות וכוח גדולים". ההנחיה שם קצרה מאוד: לעצום עיניים, לשאוף עמוק, לחשוב על הפעולה הפיזית שעומדים לבצע - ובמקביל לדמיין "אנרגיה אדומה חזקה" שממלאת את הגוף. בזמן הנשיפה, לפי החוברת, יש לפתוח את העיניים ולבצע מיד את הפעולה.
ההבטחה שנלווית לכך יוצאת דופן: המשתמש, כך נטען בחוברת, יוכל לבצע את הפעולה שדמיין "בכוח גדול בהרבה, במהירות רבה יותר ובתיאום מלא וחלק של הגוף". במילים אחרות, לפי המסמך, התרגיל נועד לסייע לפני פעולה פיזית אינטנסיבית כמו הרמת חפץ כבד או ריצה מהירה.
באותו עמוד מופיעים גם תרגילים אחרים, חריגים לא פחות. להפחתת כאב, למשל, החוברת מנחה את המשתמש להביט בעיניים עצומות אל אזור הכאב ולחזור בראש על המספר 55515, עד שהכאב "כבר אינו חשוב". בהמשך מופיעות הנחיות לדמיין אנרגיה ירוקה שמוציאה מטען רגשי מזיק דרך כפות הרגליים, ואנרגיה סגולה שמאזנת חלקים בגוף הזקוקים לריפוי.
עוד בנושא
מנהל תוכנית ריגול סודית טוען: לכולנו יש כוח נסתר, כך תעוררו אותו
מסמך חסוי של ה-CIA נחשף: התוכנית לשליטה מוחית באמצעות חיסונים
החוברת שלא נועדה לקהל הרחב
המסמך עצמו מציג את ההנחיות כתרגול מתקדם ולא כטכניקה שכל אחד אמור לנסות. כבר בתחילתו מופיעה אזהרה שלפיה החומר מיועד לשימוש אישי ופרטי בלבד של מי שהשלימו את הסשן הראשון של תוכנית Gateway. לפי אותה אזהרה, ניסיון לבצע את התרגילים ללא הכשרה עלול לגרום ל"השפעות בלתי רצויות ובלתי נשלטות" שעלולות להזיק למשתמש הלא מורשה.
מאחורי התוכנית עמד רוברט מונרו, מייסד מכון מונרו, שפיתח שיטת שמע בשם Hemi-Sync. הרעיון היה להשתמש בצלילים שונים בכל אוזן כדי לעודד סנכרון בין שתי ההמיספרות של המוח ולהכניס את המשתמש למצב של רגיעה עמוקה וריכוז גבוה. מכון מונרו עדיין פועל כיום ומציג את עצמו כארגון העוסק בחקר תודעה ובמדיטציות מודרכות מבוססות שמע.
מכאן הסיפור מתחבר לעולם המודיעין הצבאי. החוברת נקשרה למסמכי StarGate, שם גג לשורת תוכניות אמריקניות שעסקו במה שכונה "צפייה מרחוק" - ניסיון לתאר מקומות, אנשים או אירועים שאינם נגישים לחושים הרגילים. בארכיונים שפורסמו לאורך השנים מופיעים גם שמות תוכנית נוספים כמו GRILL FLAME, CENTER LANE ו-SUN STREAK, לצד אימונים, מזכרים פנימיים, דיווחים ומחקרי הערכה.
גם ה-CIA בדק את גבולות הבלתי סביר
תוכנית StarGate הפכה עם השנים לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר על הגבול שבין מודיעין, מדע וחשיבה חריגה של ימי המלחמה הקרה. במסגרת הניסויים נבדקו אנשים שטענו כי הם יכולים לקלוט מידע על מטרות מרוחקות - תהליך שכונה Remote Viewing. במסמכי ההערכה של התוכנית נכתב כי גורמי מודיעין ביקשו מאותם "צופים מרחוק" לתאר יעדים, ולאחר מכן ניסו להעריך אם הדיווחים שלהם מדויקים או שימושיים.
במשך השנים נקשרו לתוכנית טענות מרחיקות לכת: איתור בני ערובה, תיאור מתקנים סובייטיים, מעקב אחר פושעים וסיפורים חריגים בהרבה. חשוב להדגיש: אלה טענות שיוחסו למשתתפים ולתומכים בתוכנית, ולא הוכחה לכך שהיכולות הללו אכן התקיימו.
המסמך מ-1977 עצמו כולל גם סעיף שמסביר כיצד, לטענתו, אפשר "לתפוס אירועים ואנשים מרחוק". במקום אחר בחוברת מתואר כלי מנטלי בשם Energy Bar Tool, שאמור לשמש בין היתר לצפייה מרחוק ולשליחת מסרים לאדם אחר. גם כאן מדובר בטענות של המסמך עצמו, לא בממצא מדעי מקובל.
מה שהופך את החוברת הזו למסקרנת הוא לא רק התוכן החריג שלה, אלא גם האופן שבו הוא מוצג. אין שם ניסוחים דרמטיים במיוחד או שפה מיסטית מובהקת, אלא הוראות קצרות ומסודרות שנראות כמעט כמו מדריך הפעלה: נשום, דמיין צבע, אמור מספר, פתח עיניים, בצע פעולה.
במבט עכשווי, חלק מהדברים מזכירים שיטות מוכרות יותר של דמיון מודרך, מדיטציה ועבודה מנטלית לשיפור ביצועים. ספורטאים ולוחמים משתמשים גם היום בטכניקות נשימה, ריכוז והדמיה כדי להתמודד עם לחץ ולשפר תפקוד. ההבדל הוא שהחוברת הזו הלכה רחוק בהרבה - עד לטענות על ריפוי, קליטת מידע מרחוק ותקשורת מנטלית.
זו גם הסיבה שהמסמך ממשיך לעורר עניין עשרות שנים אחרי שנכתב. הוא לא מוכיח שאפשר להטעין את הגוף באנרגיה אדומה לפני ספרינט, אבל הוא כן חושף עד כמה רחוק היו מוכנים ללכת חלק מגופי המודיעין בתקופת המלחמה הקרה - גם כאשר הגבול בין מחקר, תקווה ופנטזיה הפך מטושטש במיוחד.