נשים ברוסיה מוכרות שתלי חזה משומשים ברשת - והרופאים מזועזעים

אתרי יד שנייה ברוסיה כבר ראו לא מעט מודעות מוזרות, אבל הטרנד האחרון הצליח להפתיע גם את מי שחשב שראה הכול: נשים שמוכרות ברשת שתלי חזה משומשים, כאלה שכבר הוצאו מגופן בניתוח, באריזה מחודשת ובמחירי מציאה יחסיים. בחלק מהמודעות הן אפילו מנסות להרגיע את הקונים בניסוחים שקשה להאמין שנכתבו על שתלי סיליקון כמו: "השתמשתי בהם רק שנה".

לפי דיווחים ברוסיה, בתקופה האחרונה נרשמה עלייה במספר המודעות שבהן מוצעים למכירה שתלי סיליקון יד שנייה. חלק מהמוכרות מסבירות שעברו לידה, אחרות טוענות שהשתלים כבר לא התאימו להן, גרמו להן להרגיש פחות מושכות או התחילו לגרום לכאבים. יש גם מי שמנסחות את זה בפשטות: הן רוצות להחזיר לפחות חלק מהכסף ששילמו על הניתוח.

הרקע לתופעה, לפי הדיווחים, הוא שילוב של ירידה בביקוש לניתוחי הגדלת חזה ברוסיה, קשיים כלכליים, עליית מחירים ושיבושים באספקת שתלים מיובאים בעקבות הסנקציות המערביות מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. מנתחים פלסטיים ברוסיה דיווחו בשנים האחרונות על ירידה של כ-40% בביקוש להגדלות חזה לעומת העשור הקודם, ובמקביל השתלים עצמם הפכו יקרים וקשים יותר להשגה.

ערוץ הטלגרם הרוסי BAZA, שדיווח על התופעה, הציג דוגמאות למודעות שבהן שתלים יוקרתיים נמכרים במחיר נמוך פי שלושה או ארבעה ממחירם המקורי. כך למשל, שתלי Mentor שעלו במקור כ-140 אלף רובל (כ-5,600 שקלים) - הוצעו למכירה בכ-35 אלף רובל, שהם כ-1,400 שקלים.

במקרה אחר, שתלי Motiva שעלו לפי הדיווחים כ-200 אלף רובל (כ-8,000 שקלים) הופיעו למכירה במודעה בכ-30 אלף רובל בלבד, כלומר כ-1,200 שקלים. במונחים של שוק יד שנייה זה אולי נשמע כמו "דיל", אבל כאן בדיוק נכנסת הבעיה: לא מדובר בתיק, טלפון או שמלה שנלבשה פעם אחת, אלא במוצר רפואי שהושתל בגוף של אדם אחר.

חלק מהמודעות מגיעות לא רק מאזורים מוחלשים, אלא גם ממוסקבה ומסנט פטרבורג, מה שמחזק את ההערכה שמדובר לא רק בתופעה שולית של מצוקה נקודתית, אלא גם בסימן רחב יותר ללחץ הכלכלי ברוסיה. כשכוח הקנייה יורד, המחירים עולים והגישה למוצרים מיובאים מסתבכת, גם פריטים שאיש לא היה מעלה בדעתו למכור בעבר מתחילים להופיע באתרי מודעות.

אם מישהו בכל זאת שוקל לרכוש שתלי חזה משומשים לשימוש רפואי, לרופאים יש תשובה קצרה: לא. לפי מומחים, שום מנתח אחראי לא יסכים להשתיל בגוף שתלי סיליקון שכבר הוצאו מגופה של אישה אחרת. הסיבה אינה רק תחושת הגועל הראשונית, אלא סיכון רפואי ממשי.

לאחר ההוצאה מהגוף, השתלים עלולים לשאת שאריות של רקמה, נוזלים וחומר ביולוגי של בעליהם הקודמים. בניגוד למה שאולי נדמה, אי אפשר פשוט "להרתיח" אותם או לחטא אותם כמו כלי מתכת. מבנה החומר והמאפיינים של הסיליקון אינם מאפשרים ניקוי מלא ובטוח לשימוש חוזר בגוף אדם אחר.

הסיכונים האפשריים כוללים זיהומים, תגובה חיסונית חריפה, דחייה של השתל, נמק ברקמות ובמקרים קיצוניים גם סכנת חיים. במילים אחרות: גם אם המודעה נראית מפתה, הגוף האנושי הוא לא אתר יד שנייה, ושתל רפואי שהוצא ממנו אינו מוצר שמחליפים בין משתמשים.

מעבר לביזאר, התופעה הזו מספרת משהו על השוק הרוסי. רוסיה הסתמכה במשך שנים על שתלי חזה מיובאים, בעיקר ממדינות מערביות. הסנקציות, עזיבת חברות זרות, קשיי תשלום והעלייה במחירים יצרו לחץ גם בתחום שנראה במבט ראשון רחוק מפוליטיקה ומלחמה: ניתוחים אסתטיים.

לפי דיווחים ברוסיה, המדינה אף החלה לקדם ייצור מקומי של שתלי סיליקון, בניסיון לצמצם את התלות ביבוא. בעבר אף דווח על רעיונות צבעוניים במיוחד ליצירת שתלים "פטריוטיים" מתוצרת רוסית, אך בינתיים נראה שהשוק הלא רשמי מצא פתרון אחר ומפוקפק בהרבה: מכירה חוזרת של שתלים שכבר היו בתוך גוף של מישהי אחרת

חשוב לומר שלא ברור אם מישהו באמת קונה את השתלים האלה ואם הם מיועדים לשימוש רפואי, לאספנות מוזרה או סתם למזכרת. אבל עצם העובדה שהמודעות קיימות, ושהן מתרבות מספיק כדי לעורר דיון ציבורי, מעידה על גבול חדש ומשונה בשוק היד השנייה.

הנשים שמוכרות את השתלים מציגות את זה לעיתים כדרך להחזיר חלק מההשקעה בניתוח שהתחרטו עליו או שכבר אינו מתאים להן. הרופאים, מנגד, רואים בזה סכנה בריאותית מובהקת. ובין שני הצדדים האלה נמצא אחד הטרנדים המוזרים ביותר שיצאו לאחרונה מהרשת הרוסית: סיליקון משומש, באריזה יד שנייה, עם אזהרה אחת ברורה - אולי כמזכרת זה עוד איכשהו יעבור. בגוף של מישהי אחרת, ממש לא.