היקף הפצועים ממלחמת חרבות ברזל ממשיך להעמיס על מערך השיקום בישראל, ובדיון מעקב שנערך היום (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת עלו אזהרות חריפות מצד גורמי המקצוע, בתי החולים ונציגי המשפחות. הנתון הבולט ביותר שנחשף הוא כי אגף השיקום במשרד הביטחון קולט מדי חודש בין 1,000 ל-1,500 פצועים חדשים, קצב שמעמיד את המערכת תחת עומס חסר תקדים.
הדיון, בראשות ח"כ אלון שוסטר, עסק ביישום המלצות דוח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר על מערך השיקום של פצועי המלחמה.
סגנית ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר מרים פינק לביא, הציגה את תוכנית השיקום הלאומית שגובשה לאחר פרוץ המלחמה, הכוללת השקעה של יותר מ-250 מיליון שקל, הרחבת מספר מיטות השיקום, פיתוח שירותי שיקום בקהילה ובבית, הקמת מרכזי יום והטמעת מערכות מידע ודשבורדים דיגיטליים לניהול המענה בזמן אמת.
לדבריה, ערב המלחמה היו בישראל כ-1,004 מיטות שיקום, וכעת מתבצעת הרחבה הדרגתית של המערך עד שנת 2028. עם זאת, היא הדגישה כי הרחבת התשתיות לבדה אינה מספיקה ללא גידול משמעותי בכוח האדם המקצועי.
משרד הביטחון מניף דגל אדום: "בלי תקציב ארוך טווח לא נחזיק מעמד"
ליאת גרטמן, סגנית ראש אגף השיקום במשרד הביטחון, התריעה כי האגף מתמודד עם עומסים חריגים בעקבות קליטת בין 1,000 ל-1,500 פצועים חדשים מדי חודש. לדבריה, האגף מפעיל את מודל "שיקום תחילה", שבמסגרתו נדחות חלק מהוועדות הרפואיות כדי לאפשר טיפול רפואי, שיקומי וכלכלי מיידי.
עם זאת הזהירה כי ללא הרחבת כוח האדם ואישור תקציבים לטווח ארוך, "אגף השיקום לא יחזיק את הראש מעל המים לעוד הרבה זמן".
המחסור בכוח אדם והפערים רק גדלים
מנכ"ל המרכז הרפואי בני ציון, פרופ' אוהד הוכמן, הזהיר כי מערך השיקום כולו זקוק להיערכות מערכתית רחבה שתאפשר טיפול גם בפצועי המלחמה וגם במטופלי השגרה.
לדבריו, המחסור באנשי מקצוע במקצועות הבריאות חמור במיוחד, ובחלק ממחלקות השיקום עדיין קיימים גם פערי מיגון. הוא אף מתח ביקורת על מנגנון המענקים הקיים, שלטענתו יצר עיוותים והוביל דווקא לצמצום השירותים.
גם מנהלת מערך השיקום באיכילוב, ד"ר אורלי ברק צפריר, התריעה כי משאבי השיקום הוסטו לטובת פצועי המלחמה על חשבון מטופלים גריאטריים (כפי שצוין בדו"ח), וקראה לבטל את ההפרדה הקיימת בין שיקום כללי לשיקום גריאטרי. בנוסף ביקשה להרחיב את שירותי השיקום הביתי והקהילתי ולהגדיל את המענה לנפגעי פגיעות ראש קלות, שאינן נראות לעין, אך גורמות לפגיעה משמעותית בתפקוד.
דנה פנחסוב מארגון נכי צה"ל ציינה כי מאפייני הפצועים השתנו באופן דרמטי לעומת מלחמות קודמות. לדבריה, רבים מהפצועים כיום הם אנשי מילואים שכבר בנו קריירה, משפחה ומסלול חיים, וכעת נדרשים להסבה מקצועית מלאה. היא מתחה ביקורת על כך שמערכת השיקום אינה מממנת כיום תואר שני במקרים רבים, גם כאשר מדובר בתנאי הכרחי להשתלבות מחדש בשוק העבודה.
זעקת המשפחות: "הפכנו לפקידים של הילדים שלנו"
אחד הרגעים המטלטלים בדיון הגיע מעדותה של נילי שרעבי, אמו של נועם, לוחם סיירת גבעתי שנפצע קשה בחאן יונס.
"הבן שלי חזר מהטיול הגדול כדי להילחם, ומאז דצמבר 2023 אנחנו במסע שיקום ארוך," סיפרה. "אנחנו לא אורחים ליד מיטת הפצוע, אנחנו חלק בלתי נפרד מהשיקום שלו".
לדבריה, בני המשפחה הפכו בעל כורחם ל"מנהלי התיק" של יקיריהם, ונאלצים להתמודד עם בירוקרטיה מורכבת מול קופות החולים, משרד הביטחון ובתי החולים. "הפכנו לפקידים במשרה מלאה", אמרה. "אנחנו דורשים להכיר באופן רשמי בבן משפחה מטפל ולמנות לכל פצוע קשה מנהל מקרה רפואי שירכז את הטיפול, כדי שאנחנו נוכל לעשות את הדבר החשוב באמת להיות לצד הילדים שלנו".
בחירות 2026 - ענו על שאלון הבחירות וגלו מי המפלגה שמתאימה לכם