בבית המשפט המחוזי בחיפה הגישה היום (שלישי) פרקליטות המחוז כתב אישום נגד רותם עיישה גרון בת ה-38 מקריית מוצקין ושרון מרציאנו בן ה-43 מקרית חיים, המייחס להם ניהול רשת זנות שפעלה במשך למעלה משלוש שנים במספר דירות בקריות. לצד עבירות מין חמורות, מואשמים השניים גם בעבירות מס ובהלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים.
את הפרשה פיצחה היחידה המרכזית של מחוז חוף במשטרה. חוקרי הימ"ר התחקו אחר מעללי השניים במשך למעלה משנה. במהלכה, הם חשפו כיצד "צדו" את קורבנותיהם ברשתות החברתיות ואילצו אותן לספק שירותי מין בדירות שונות. החקירה, שהתנהלה לאורך חודשים ארוכים, כללה איסוף ראיות מורכב, שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ואיתור של הקורבנות.
ממצאי החקירה חושפים תמונה קשה: רשת שניצלה צעירות בגילאים שונים, תוך פגיעה מכוונת ושיטתית בנשים - חלקן בעלות מוגבלויות או כאלו שהיו שרויות במצוקה נפשית וכלכלית עמוקה. שיטת הפעולה התבססה על פיתוי הקורבנות באמצעות הצעות כוזבות ל"עבודה משרדית". לאחר שסיפקו להן מגורים ושכר למראית עין, פרסמו אותן ברשתות החברתיות, ובאמצעות איומים ולחץ אילצו אותן לספק שירותי מין בדירות אותן שכרו מראש.
בחקירה שנפתחה ביוני 2025 עלו חוקרי ימ"ר חוף על מערך דירות ששימשו כבתי בושת בשירות הרשת שניהלו השניים. בכתב האישום מצויינות תשע דירות כאלה, חלקן צמודות באותו בניין. גרון ומרציאנו נעצרו לפני חודש בדיוק, ב-7 ביוני ומאז מעצריהם הוארכו פעם אחר פעם בבית משפט.
היום, תובעי הפרקליטות ד"ר לואי עיאדאת ועו"ד נג'וא סלימאן שהגישו את כתב האישום, מבקשים מהשופט, ד"ר זאיד פלאח, את הארכת מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם. הסנגורים, עו"ד תומר נווה ועו"ד אנס דיראוי ממשרדו יקבלו היום לידיהם את תיק החקירה עב הכרס כדי ללמוד אותו, טרם יענו לבקשה.
ע"פ כתב האישום, השניים דאגו ללוגיסטיקה וניהול ההוצאות הכרוכות בהפעלת בתי הבושת, איתור צרכני זנות, פרסמו את שירותיהן באתרי אינטרנט, תיאמו את המפגשים שלהן עם לקוחות, תיאמו את הסעת הנשים לבתי הבושת וחזרה באמצעות מוניות, העבירו תשלום לנהגי המוניות ותשלום עבור שכירות בתי הבושת, דאגו לאספקת הציוד לבתי הבושת לרבות אמצעי מניעה, מגבונים, משחות לאלחוש כאבים, סיגריות ואוכל ואף סמים והכול תוך שעל פי האישום חיו על רווחי הזנות.
החקירה החלה בעקבות מידע מודיעיני והייתה מהראשונות שנוהלו במסגרת המחלקה החדשה שהוקמה בימ"ר חוף לטיפול בעבירות סחר בבני אדם והעבירות הנלוות להן. "מדובר בחקירה סמויה שהתנהלה קרוב לשנה. מיטב היחידות, האמצעים והמשאבים של משטרת ישראל הושקעו בה, ימים, לילות, סופי שבוע וחגים", אמר לוואלה רב-פקד ליאור הררי, סגן ראש מפלג התשאול בימ"ר חוף
ההתנהלות היתה מתוחכמת. חוקרי הימ"ר שהאזינו להם אספו ראיות שהתגבשו לאלפיים עמודי תימלול. עלה שהשניים הזדהו בשמות וכינויים בדויים, הן בתקשורת עם הנשים והן בתקשורת עם צרכני הזנות, זאת בין היתר במטרה לטשטש את עקבותיהם, להקשות על גורמי אכיפת החוק להתחקות אחר פעילותם, לצמצם את הזיקה בינם לבין ביצוע העבירות המתוארות בכתב האישום ולהרחיק עצמם ככל הניתן מבתי הבושת שניהלו ומהם הפיקו רווחים.
מהחקירה עלה שמרציאנו נהג להזדהות בפני הנשים בשם "אבי" ו/או "עבדאללה" וכמי שתפקידו בסך הכול "לאבטח" את בתי הבושת ולטפל באירועים חריגים עם הלקוחות. כחלק מפעולות ההסתרה, עשו השניים שימוש במכשירי טלפון ומנויים סלולריים "מבצעיים", אשר יועדו באופן בלעדי ושיטתי לתפעול עסקי הזנות ולתקשורת עם צרכני הזנות והנשים.
הביקוש גדול. הכסף הגדול היה קל. בעקבות הפרסומים יצרו קשר עם הרשת אלפי צרכני זנות. מדי יום הגיעו לבתי הבושת עשרות לקוחות, ששילמו בין 350 ל-2,000 שקל למפגש, בהתאם לסוג השירות. היה מחירון מסודר: יחסי מין ומין אוראלי למשך 30 דקות עם אמצעי מניעה - 400 שקלים; יחסי מין ומין אוראלי למשך חצי שעה בלי אמצעי מניעה - 450 שקלים; יחסי מין למשך שעה - 1200 ש"ח.
בנוסף, במקרים בהם תואמו "מפגשים מיוחדים", למשל מפגשים שהתארכו מעבר למתואר או שהתקיימו מחוץ לבתי הבושת, נגבו דמי אתנן גבוהים יותר. הכספים שולמו במזומן או באמצעות אפליקציית ביט לחשבונה של רותם גרון. לנשים הועברו בדרך כלל רק 100 שקלים מכל לקוח. גם את זה לא תמיד. מכתב האישום עולה שהם נהגו לקנוס את הנשים ולשלול את שכרן במגוון מקרים, בין היתר, כשהן סיימו לעבוד לפני השעה שנקבעה מראש, כאשר לקוח התלונן על השירות שקיבל או כאשר לקוח גרם נזק לבית הבושת.
בכתב האישום מתואר כיצד הוא והיא גייסו נשים במצבי מצוקה קשים. אחת הנשים, צעירה שסבלה מקשיים נפשיים וחובות כספיים והועסקה, לפי הנטען, במשך יותר משנה, נדרשה להצטלם בעירום לצורך פרסום שרותי הזנות. היא נדרשה לעבוד מדי יום בין השעות 08:00 בבוקר ועד 03:00 בלילה, לשרת 10 עד 15 לקוחות ביום, גם בזמן המחזור החודשי, ואף הונחתה לומר ללקוחות שהבחינו בכך כי "בדיוק איבדה את הבתולין". מכתב האישום עולה שכאשר ביקשה לעזוב, איימו עליה כי יפגעו בה ודרשו ממנה לשלם להם 30 אלף שקל כדי שתוכל להפסיק לעבוד.
צעירה נוספת, שהיתה רק כבת 18, אותרה ברשת כשפרסמה סרטוני טיקטוק. ע"פ כתב האישום רותם גרון ניצלה את מצוקתה, הזמינה אותה לביתה, רכשה את אמונה ורק לאחר מכן גילתה לה ש"העבודה" המוצעת היא בזנות. גם היא, כך נטען, נדרשה לשרת 10 עד 20 לקוחות ביום, נאסר עליה להתקלח בין לקוחות, נאסר עליה למסור את שמה האמיתי, וכשביקשה להפסיק או סירבה ללקוח הופעל עליה לחץ ואיומים. לאחר שהגישה תלונה במשטרה נטען כי מרציאנו איים עליה: "אם תפני למשטרה הוא ירצח אותך". למרות שעזבה, בחלוף חודשים הצליחו, לפי האישום, לשכנע אותה לשוב ולעסוק בזנות.
אישה שלישית, המכורה לסמים ונמצאת בחובות, הועסקה לסירוגין כמעט שנתיים. לפי האישום, היא נדרשה לשרת לפחות עשרה לקוחות ביום, לעיתים אף לישון בדירות הזנות, ונקנסה באלפי שקלים כאשר ביקשה לסיים את יום העבודה מוקדם. החשדות לאונס שיוחס לשניים ועלו בדיוני המעצר לא הבשילו לאישומים.
כתב האישום מייחס לשניים עבירות של הבאת אדם לעיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, הבאת אדם למעשה זנות, סרסרות, ניהול מקום לשם זנות, פרסום שירותי זנות, סחיטה באיומים, איומים, שיבוש מהלכי משפט ובנוסף עבירות מס: לפי האישום, הם העלימו הכנסות של לפחות 1.878 מיליון שקל, לא דיווחו על פתיחת העסק, לא ניהלו ספרים, לא הנפיקו חשבוניות ולא דיווחו לרשות המסים על ההכנסות.
אישום נוסף עוסק בהלבנת הון כולל הפקדות מזומנים, העברות באמצעות בני משפחה ומכרים, שימוש בחשבונות בנק ובאפליקציית ביט, רכישת מטבע זר וקניית רכב מרצדס שהמדינה תבקש לחלט, יחד עם מאות אלפי שקלים מחשבונותיהם ועוד מזומנים בהם כ-172 אלף דולר.
מהמשטרה נמסר כי "משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות, ליזום ולהפעיל את כל האמצעים והיחידות העומדים לרשותה כדי לחשוף עבירות של סחר בבני אדם וניצול ציני של אוכלוסיות מוחלשות, במטרה להגן על הקורבנות, גדיעת שרשרת הניצול, והבאת העבריינים לדין".
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?