כשזוג עומד בפני גירושין, הפוקוס עובר בדרך כלל לילדים, למזונות ולחלוקת הרכוש. אבל כשברקע יש גם עסק פעיל, עובדים, אשראי בנקאי, ספקים ומוניטין שנבנה לאורך שנים, הסיפור הופך מורכב בהרבה. במצבים כאלה, כל החלטה משפטית אינה משפיעה רק על התא המשפחתי, אלא על מערכת שלמה שעלולה להיכנס לסחרור אם לא מנהלים אותה נכון.
עו"ד יוסף חיים כהן, המתמחה בדיני משפחה, אומר שההבדל מתחיל בדרך שבה מסתכלים על התיק. "כעורך דין שגם מנכ"ל בעצמו וגם מנהל חברה בעצמו, כשמקבל תיק עם עסק פעיל, עם חברה שחיה ונושמת, הוא מסתכל על זה אחרת ממה שעורך דין רגיל מסתכל", הוא מסביר. לדבריו, לא פעם הכלים הקלאסיים של עולם הגירושין עלולים לעשות יותר נזק מתועלת. "אותנו לימדו שכשמקבלים תיק הולכים להגיש צווי תפיסה, צווי עיקול, לעצור את הבנקים ולחלק את הנכסים. אבל כשיש לנו עסק חי, עם שוטף 60, עם תשלומי משכורות ועם אשראי מהבנק, ברגע שנתחיל להגיש צווים ולהתנהל באלימות משפטית, מה שיקרה הוא שהספקים יברחו, הבנקים יעצרו את האשראי, וגם אם נחלק בסוף, נחלק את התינוק המת של מה שהיה פעם עסק".
מבחינת עו"ד חיים כהן, זאת בדיוק הנקודה. גירושין שבהם מעורבים עצמאים ובעלי עסקים אינם רק סכסוך אישי. הם גם אירוע עסקי מסוכן מאוד. "החוכמה היא לדעת להסתכל על העסק החי הזה ולדאוג שגם אחרי הגירושים עדיין העסק ימשיך לתפקד וירוץ קדימה", הוא אומר.
לא לטפל בתיק תחת לחץ
כדי להסביר את הגישה שלו, עו"ד יוסף חיים כהן משתמש דווקא בעולם אחר שהוא מכיר מקרוב. "בבובע השני שלי כמנכ"ל של חברת גז, אני יודע שכשיש אירוע גז, קודם כול סוגרים את השיבר ולא מטפלים באירוע תחת לחץ", הוא אומר. מבחינתו, בדיוק אותו עיקרון חל גם על תיקי גירושין מורכבים. "לטפל בתיק גירושין תחת לחץ, ואני קורא ללחץ הזה תביעות והליכים משפטיים מאוד סוערים, שמעלים פאניקה גם בקרב הלקוחות, גם בקרב הספקים וגם בקרב הבנקים, זה נקרא לפעול תחת לחץ".
לדבריו, הדרך הנכונה היא כמעט תמיד להוריד את גובה הלהבות ולנסות קודם להבין איך שומרים על מה שכבר קיים. "הדרך הנכונה לפעול כשיש חברה, כשיש עסקים וכשיש מוניטין, היא לפעול בדרכי הסכמים. הסכמים נכונים, הסכמים שנסגרים בחוכמה".
הוא מדגיש, שהרגישות הזאת לא נובעת רק מידע משפטי, אלא גם מהיכרות מעשית עם עולמם של בעלי עסקים. "אני מבין את הרגישות של בעלי עסקים, אני מבין את הלחץ שלהם, את החשיבות שלהם מול הלקוחות ומול הבנקים. אני יודע לקרוא מאזן, ולא רק לקרוא את השורה למטה בסוף. אני מבין את כל השרשרת שהביאה את העסק עד המקום שהוא נמצא בו היום".
גם בבית הדין הרבני צריך לדעת לדבר את השפה
אחד החששות הבולטים של בעלי עסקים בהליכי גירושין קשור לבית הדין הרבני, ובפרט לשאלה אם מי שמכריע מבין באמת את השפה העסקית של 2026. עו"ד יוסף חיים כהן, שלמד במסלול דיינות ומכיר את הפסיקה ההלכתית מבפנים, לא מבטל את החשש הזה, אבל גם לא מקבל אותו כמובן מאליו. "אני מבין את החשש שאדם בנה מפעל חיים וחושש שהדיינים לא בדיוק מבינים את המונחים העסקיים של 2026 וידעו לחלק את הנכסים בצורה נכונה ושווה", הוא אומר.
אלא שלדבריו, דווקא כאן יש יתרון למי שיודע לעשות את התרגום הנכון. "הדיינים אומנם מבוססים על הלכות שנפסקו לפני אלפי שנים, אבל הן לחלוטין רלוונטיות גם היום. הלכת השיתוף, הלכת השותפים, הכל כמנהג המדינה, אלה לחלוטין מושגים רלוונטיים גם היום. רק צריך לעשות את המצ'ינג הנכון, לקחת את המושגים ההלכתיים ולהציג אותם כרלוונטיים ל 2026 במושגים העסקיים".
עו"ד כהן יוסף חיים באתר zap משפטי
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
לא כל הסכם גירושין הוא סוף פסוק
גירושין אינם עוסקים רק בעסקים וברכוש. בסוף, כמעט תמיד, יש גם ילדים. כאן עו"ד יוסף חיים כהן מביא מקרה של אב שחתם על הסכם גירושין בעמדת חולשה מובהקת. "זה היה תיק שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב", הוא מספר. "אב שחתם על הסכם גירושין כשהאישה הייתה מלווה בעורכת דין והוא לא. לצערי ולצערו, הסכם הגירושין לא היה טוב". לדבריו, אותו אב התחייב לסכום מזונות גבוה מאוד ביחס להכנסתו, וקיבל את הילדים רק יום וחצי בשבוע.
לדבריו, באמצעות מאבק נכון ובליווי גורמי רווחה, התמונה השתנתה. "הצלחנו להגיע למצב שהזוג ההורי מתנהל במשמורת משותפת. הילדים נמצאים אצלו באופן שווה". מבחינתו, לא מדובר רק בשינוי במעמד ההורי, אלא גם בשינוי מעשי בכלכלת היום יום. "במקום לשלם לגברת, הוא משלם לבנק, קונה בסופר, קונה לילדים ארוחת צהריים". המקרה הזה, לדבריו, ממחיש עד כמה אסור לחתום רק כדי "לסגור עניין" ולהמשיך הלאה. "לפעמים הצד השני מציע הסכם ואומר, בוא תחתום. הוא אפילו לא מבין מה הוא עושה, והוא פשוט חותם. העיקר, בוא נמשיך הלאה".
מתי מדברים ומתי נלחמים
למרות הדגש שלו על הסכמות, עו"ד יוסף חיים כהן לא מציג גישה פייסנית בכל מחיר. הוא בהחלט מאמין שיש רגעים שבהם חייבים לעבור מעולם של משא ומתן לעולם של מאבק. "בבובע נוסף שלי אני גם קצין ולוחם במילואים, במסגרת יחידה שמנהלת משא ומתן עם אנשים וגורמי כוח מעבר לשני של הגדר", הוא אומר. "התפקיד שלנו הוא להגיע איתם להבנות ולהגיע איתם להסכמים. אך כשהצד השני לא מתנהל נכון, אז כמו במלחמה, חותרים למגע ועושים מה שצריך".
לדבריו, אין כאן נוסחת בית ספר. "אין תשובת בית ספר שאם הצד השני עושה א', ב', ג', אז אנחנו עושים ד', ה', ו'. זה מבוסס על אינטואיציה, מבוסס על ניסיון". לדבריו, השאלה האמיתית היא אם הצד השני באמת רוצה להגיע להבנות, או רק מנסה למשוך זמן ולהבריח נכסים. "כשאנחנו רואים שהצד השני מנסה לנצל אותנו, למשוך זמן או להבריח נכסים, התפקיד שלנו הוא לחתור למגע ולהגיע לבית המשפט ולבית הדין ולמצות את הצד הכי טוב ללקוח".
מהדברים של עו"ד חיים כהן עולה מסר ברור - בתיקי גירושין שבהם מעורבים גם עסקים, נכסים וילדים, אסור לפעול מהבטן. "מה שחשוב זה לא לפעול מהבטן ולקחת ייעוץ, וייעוץ נכון", הוא אומר. לדבריו, גם עורכי דין עצמם, כשהם נקלעים למצב כזה, צריכים ליווי חיצוני. "כי צריך מישהו מהצד שיודע להביט על כל התמונה ולהסתכל עליה יותר עם השכל, ופחות מהרגש".
בעיניו, דווקא ברגעים שבהם הכול מתערבב, מי שיודע לראות את התמונה ב 360 מעלות, גם במבט העסקי, גם במבט המשפחתי וגם במבט המשפטי, הוא זה שיכול לעזור ללקוח לצאת מההליך הזה עם כמה שפחות נזק ועם כמה שיותר שליטה על העתיד.
משרד עורכי הדין יוסף חיים כהן, הפועל מרכסים ומבני ברק, מתמחה בדיני משפחה (גירושין, הסכמי ממון, משמורת, מזונות, ירושות), דיני עבודה (פיטורים, זכויות עובדים, הסכמי העסקה) ועריכת חוזים מסחריים ואזרחיים. בראש המשרד עו"ד יוסף חיים כהן, יוצא הפרקליטות האזרחית, המעדיף ככלל הסדרים מוסכמים לטובת הלקוח על פני הליכים משפטיים ממושכים, לצד זמינות גבוהה ודיסקרטיות מלאה ללקוחות המשרד.
