במשך עשרות שנים נאס"א מתמודדת עם אותה שאלה שחוזרת בכל פעם שמתפרסמת תמונה מטושטשת, אור מוזר או עצם לא מוסבר בחלל: האם הציבור באמת רואה את כל מה שסוכנות החלל רואה? עכשיו חזרו לכותרות טענות של עובדת קבלן לשעבר, שלפיהן תמונות שהגיעו למעבדות הצילום של נאס"א עברו ריטוש לפני שפורסמו לציבור - כולל הסרה לכאורה של עצמים בלתי מזוהים.
דונה הייר, שעבדה כמאיירת וגרפיקאית עבור קבלנית נאס"א Philco Ford Aerospace בין 1967 ל-1981, טענה במשך השנים כי החזיקה בסיווג ביטחוני גבוה שאפשר לה גישה לאזורים מוגבלים במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון. הייר, שמתה ב-2021, סיפרה לראשונה את סיפורה בפומבי במסיבת עיתונאים של פרויקט Disclosure במאי 2001, ובהמשך חזרה עליו בכמה ראיונות.
לפי הייר, האירוע התרחש ב-1970 או 1971, במעבדת צילום מוגבלת במרכז החלל ג'ונסון. היא סיפרה שטכנאי שעבד במקום הראה לה תצלום שבו נראה עצם לבן, עגול וברור, מרחף מעל שדה של עצי אורן. לדבריה, היא שאלה אותו אם מדובר בעב"ם, והוא השיב: "אני לא יכול להגיד לך את זה". הייר טענה שהבינה ממנו שהתשובה היא כן - אבל שהוא אינו רשאי לומר זאת בקול.
מסיבת העיתונאים בה חשפה את שראתה
"לפני הפרסום לציבור - מוחקים אותם"
הייר סיפרה כי שאלה את הטכנאי מה עושים עם תמונה כזאת, ולדבריה הוא השיב לה כי תמיד צריך להסיר עצמים כאלה מהתמונות לפני שמוכרים או מפרסמים אותן לציבור. זו הטענה שחזרה כעת להסתובב ברשת, בין היתר על רקע ביקורת כלפי נאס"א סביב איכות התמונות של העצם הבין-כוכבי 3I/ATLAS, שעבר במערכת השמש ועורר גל של ספקולציות.
כמו שקורה לא פעם כשעצם לא מוכר חולף במערכת השמש, גם סביב 3I/ATLAS צצו השערות מרחיקות לכת - כולל האפשרות שמדובר בטכנולוגיה זרה. נאס"א, מנגד, התייחסה אליו כאל עצם בין-כוכבי טבעי, ולא כאל ראיה לחיים מחוץ לכדור הארץ.
במקרה של הייר, אין כיום תמונה מקורית שמוכיחה את טענתה, לא נחשף שמו של הטכנאי שעליו דיברה, ולא פורסם מסמך רשמי שמאשר מדיניות של מחיקת עב"מים מתמונות נאס"א. ועדיין, עצם הסיפור ממשיך לעורר עניין משום שהוא נוגע בדיוק בנקודת התורפה הגדולה של סוכנויות חלל וביטחון: הפער בין מה שהן אומרות שהן מפרסמות - לבין מה שהציבור חושד שנשאר מאחור.
מה נאס"א לא הראתה?
הייר מעולם לא הציגה את התמונה שלטענתה ראתה, ולא סיפקה שום הוכחה שמישהו בנאס"א מחק עב"ם מתצלום לפני פרסום. מנגד, היא גם לא הייתה עוד גולשת אנונימית בפורום קונספירציות, אלא אישה שעבדה במשך שנים בסביבה של נאס"א וטענה שהייתה לה גישה למקומות רגישים.
לכן הטענות שלה ממשיכות לחיות. עבור מאמינים, היעדר ההוכחה הוא חלק מהכיסוי. עבור ספקנים, זו בדיוק הסיבה לא לקבל את הסיפור כפשוטו. ובין שני הקצוות האלה נמצאת נאס"א, שממשיכה לפרסם תמונות מרהיבות מהחלל - וכל פעם מחדש מגלה שיש מי שמחפשים בהן לא רק כוכבים, גלקסיות ושביטים, אלא גם את מה שאולי הוסר מהפריים לפני שהגיע אלינו.
יותר מ-50 שנה אחרי אותו אירוע שלטענתה התרחש במעבדת הצילום, הסיפור של דונה הייר עדיין עושה את מה שסיפורי עב"מים טובים עושים: הוא לא מוכיח שיש חיים מחוץ לכדור הארץ, אבל הוא מספיק כדי לגרום להרבה אנשים לתהות אם מה שהם רואים בתמונות של נאס"א הוא באמת כל התמונה.