במערכת הביטחון רוצים להתחיל לממש תוכנית רב-שנתית, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו סיכם לפני שבעה חודשים, בסוף דצמבר 2025, להעביר למערכת הביטחון תקציב בסך 350 מיליארד שקלים.
במשרד הביטחון ובצה"ל פעלו במשולב לבנות תוכנית שתבסס את התר"ש על התקציב, בדגש על רכש מטוסים, חימושים והקמת מפעלים ופסי ייצור לעצמאות מערכת הביטחון - כשברקע מתנהלים תהליכי אמברגו בתחומים שונים.
מסיבה לא ברורה, משרד האוצר העביר את החודשים האחרונים ללא התקדמות בנושא, בטענה שלא ניתן להעביר את התקציב למימוש התוכנית הרב-שנתית - וזאת, משום שטרם סוכם בסיס תקציב הביטחון לשנים העתידיות.
"בסיס התקציב של מערכת הביטחון גבוה מאוד ואין כסף להכול", נמסר ממשרד האוצר. כל זאת, כשגורמים בכירים בצה"ל טוענים כי מדובר בתהליך קריטי לבניין הכוח של צה"ל לעשר השנים הבאות.
הצדדים נכנסו לרצף דיונים במשך שלושה חודשים על סיכום בסיס תקציב הביטחון, אך הפערים ביניהם נותרו כשהיו, ובחלק מהנושאים אף גדלו - גם לאחר שהסתייעו ביועצים חיצוניים ובמוקדי ידע כדי להגיע לפשרה.
"בור תקציבי" כולל של 40 מיליארד שקלים"
במקביל, משימות צה"ל התרחבו ברצועת עזה, בסוריה ובלבנון, וחייבו את צה"ל לגייס עשרות אלפי חיילי מילואים, שבשיאם חצו את רף 100 אלף המשרתים.
לפי גורמים באגף התכנון של צה"ל, נוצר "בור תקציבי" כולל של 40 מיליארד שקלים. נתון זה, לפי צה"ל, הפך למוקש נוסף במשא ומתן בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון וצה"ל, שמתקשים לתמרן בין המשימות לבין מצוקת כוח האדם בסדיר, בקבע ובמילואים.
במשרד האוצר החלו לדבר על 35 אלף חיילי מילואים, וניסו לכפות על צה"ל לנהל סיכונים בזירות השונות. עוד הציעו במשרד האוצר להוריד את התקציב ל-115 מיליארד שקלים לעשור. לוואלה נודע כי צה"ל, משרד הביטחון והמל"ל הסכימו להתפשר גם על הנתון הזה, בזמן שכל צבאות המזרח התיכון ואירופה הגדילו משמעותית את תקציבי הביטחון.
הלחץ במערכת הביטחון גדל במקביל למצוקות המוחשיות, ובמשרד האוצר הציעו לסכם קודם כול את שנת 2026, לאחר מכן את שנת 2027 ורק לאחר מכן את השנים הבאות.
במשרד הביטחון ובצה"ל היו מוכנים להתפשר על היקף התקציב, ובלבד שיוכלו להתקדם ולקדם עסקאות ארוכות טווח, ולאותת לתעשיות הישראליות לפתוח פסי ייצור חדשים שמחייבים השקעות גדולות וגיוס עובדים.
במקביל, באג"ת התעקשו לקבל אישור ליציבות בגיוס חיילי המילואים - כ-50 אלף חיילי מילואים בשנה לכל הפחות - מול היעדר החלטה של הממשלה על הארכת שירות החובה.
במשרד הביטחון הסכימו לבסוף לתקצב את שנת 2026 מבלי לדון ולהכריע על התקציב בעשור הקרוב. בשלב הזה הצטרפה לתמונה החשבת הכללית וטרפה את הקלפים, תוך שהיא מסמנת את הבור התקציבי של משרד הביטחון וצה"ל כעיקר הבעיה להתקדמות.
לבסוף הוחלט כי "הבור התקציבי", בסך 40 מיליארד שקלים, יצומצם בשתי פעימות: פעימה אחת מיידית, שתכלול 15 מיליארד שקל, ופעימה נוספת של 25 מיליארד שקל, בכפוף להתנהלות בביצוע בהמשך השנה.
מעל ההחלטה הזו רשמו ראשי מערכת הביטחון והמל"ל הישג גדול, כשראש הממשלה נתניהו נתן "אור ירוק" לבצע התקשרויות עם התעשיות החל משנת 2026 בסכום ענק של 130 מיליארד שקלים מתוך ה-350 מיליארד.
המהלך יאיץ הקמת מפעלים ותשתיות לייצור תחמושות ומערכות נשק, וכן את החזרת זרוע היבשה לכשירות שקדמה ל-7 באוקטובר.
על הפרק: עוד מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מסוקי קרב, כלי שיט, כלי רכב ממוגנים, ייצור אמל"ח מתקדם ופרויקט חלל.
משרד הביטחון וצה"ל יציגו לממשלה בשבוע הקרוב את התוכנית למימוש 130 מיליארד השקלים לשנים הבאות, ולבסוף היא תאושר בוועדת השרים. לוואלה נודע כי המתווה כבר נקבע, אושר על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ ומקודם בהתאם למדיניות על ידי מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אמיר ברעם.
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?