אחרי שבועות של עימות חריף, חילופי האשמות ומחלוקת על פער של כ-40 מיליארד שקל, הגיעו משרד האוצר ומשרד הביטחון להסכמות על תקציב הביטחון לשנת 2026.
הפשרה שהושגה נועדה לאפשר למערכת הביטחון להמשיך ברכש ובהצטיידות המיידיים, תוך שמירה, מבחינת האוצר, על מסגרת התקציב והימנעות מהגדלת הגירעון.
בלב המחלוקת עמדה דרישת משרד הביטחון להגדיל את תקציב הביטחון בכ-40 מיליארד שקל מעבר לבסיס התקציב המאושר, העומד על 143 מיליארד שקל. במערכת הביטחון ביקשו להגיע להיקף תקציב של 183 עד 188 מיליארד שקל - בטענה שהמציאות הביטחונית החדשה מחייבת השקעות חסרות תקדים בבניין הכוח, בחימושים, במלאים וברפורמה באגף השיקום.
במערכת הביטחון הזהירו כי איראן ממשיכה להתעצם בקצב מהיר, ושכל עיכוב באישור התקציבים עלול לפגוע בכשירות צה"ל ובהיערכות לאיומים העתידיים. בנוסף, דרשה המערכת להתחיל כבר כעת ביישום תוכנית רב-שנתית לבניין הכוח, המוערכת בכ-350 מיליארד שקל לעשור הקרוב.
באוצר, לעומת זאת, התנגדו להגדלה המלאה של התקציב. לטענת גורמי המקצוע, פתיחה נוספת של תקציב המדינה, בפעם הרביעית ברציפות לאחר השנים 2023, 2024 ו-2025, תפגע באמינות הפיסקלית של ישראל מול השווקים הבינלאומיים ועלולה להרחיב עוד יותר את הגירעון.
עוד טענו באוצר, כי מערכת הביטחון אינה מבצעת תיעדוף פנימי של המשימות, ומבקשת לממן את כלל הדרישות ללא התייעלות מספקת. מנגד, במערכת הביטחון דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצרכים מבצעיים הנגזרים מהחלטות הקבינט ומהמציאות הביטחונית.
הפשרה שגובשה, בתיווך המועצה לביטחון לאומי, כוללת העברה מיידית של תוספת תקציבית בהיקף של כ-15 מיליארד שקל, שתאפשר למשרד הביטחון לבצע הזמנות רכש דחופות ולהימנע מעיכובים בפעילות השוטפת.
גורמים באוצר אמרו לוואלה: "אין יותר צ'ק פתוח וכל מספר זוכה. אנחנו לא פורצים את מסגרות 2026, ולא יהיו קיצוצים רוחביים בתקציבי המשרדים. המקור התקציבי של 12 מיליארד שקל יהיה מקופסאות הרזרבה שהוכנו מראש, ועוד 3 מיליארד שקל מעודפי תקציב".
יתרת התקציב הנדרשת תועבר בהמשך השנה בפעימות, בהתאם לקצב הביצוע ולצרכים שיוצגו. בנוסף, נקבע מנגנון בקרה משותף של משרד האוצר ומשרד הביטחון, שיבחן מדי חודש את קצב מימוש התקציב ואת הצורך בהעברת כספים נוספים.
גורמים באוצר מדגישים כי המתווה שהושג שונה מהסכמות קודמות, שבהן מערכת הביטחון קיבלה תוספות תקציב משמעותיות במהלך השנה. לדבריהם, הפעם נקבעו מנגנוני בקרה ברורים, והעברת הכספים הנוספים תהיה כפופה לבחינה שוטפת של הביצוע בפועל.
מבחינת משרד הביטחון, ההסכמות מאפשרות להתחיל לקדם כבר כעת את הרכש וההצטיידות הנדרשים לצה"ל, גם אם לא התקבלה בשלב זה מלוא הדרישה התקציבית שהציבה המערכת בתחילת המשא ומתן.
עם זאת, גורמים בשני המשרדים מעריכים כי הדיון על תקציב הביטחון ותוכנית ההתעצמות הרב-שנתית צפוי להימשך גם בחודשים הקרובים.
גלו למי להצביע בבחירות הקרובות. השאלון שיעשה לכם סדר בהתאם לעמדות שלכם