אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנפלה במוצב נחל עוז ב-7, מזהיר היום (חמישי) בריאיון ל"סרי ושלזינגר" באולפן וואלה כי "אנחנו לפני הרע ביותר, האירוע של 7 באוקטובר יקרה שוב, ביום אחר וככל הנראה בתאריך אחר".
"אם ככה צה"ל ימשיך להתנהל, אנחנו לפני האירוע הבא. לא ממש השתקמנו ולא למדנו מהטעויות של לפני 7 באוקטובר", הוא מתריע. אשל, מייסד "מועצת אוקטובר" שהוקמה על מנת להביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר האירועים שקדמו לאסון, טוען כי אי הקמת הוועדה פוגע קשות בביטחון ישראל. "אם הייתה קמה ועדת חקירה ממלכתית, ככל הנראה, כמעט בטוח, לא היינו מגיעים למופע הרחפנים בדרום לבנון".
"אנחנו עומלים קשות בעניין הספציפי הזה", הוסיף האב השכול. "הם נפלו על הדור הלא נכון של הורים שכולים, שלא יעצרו לרגע. לא יסתמו לנו את הפה בדרישה המינימלית לחקור כדי שזה לא יקרה שוב. רק לוועדת חקירה ממלכתית יש את הכלים לחקור הכול, להסיק מסקנות אישיות ולהביא את האשמים לדין. הדרג הצבאי והמדיני פשע וכשל, לא היו חיילים בגזרת עזה ב-7 באוקטובר".
רוני אמרה לי חודשים אחורה: "יום אחד תהיה פלישה"
כל מדינת ישראל זוכרת את שבעה באוקטובר, אבל אייל אשל עדיין חי את היום הארור הזה. "אנחנו כל יום קמים מוקדם, וכך גם באותה שבת. כמה דקות לפני 7:00 שמעתי אדם שמסתובב ברחוב וצועק למישהו תדליק טלוויזיה, ישר הדלקתי בעצמי בחדר השינה. ראיתי את המטחים וידענו שרוני בבסיס, היא חזרה לשם שלושה ימים קודם".
"לא האמנתי למה שאני רואה, טנדרים בשדרות", הוא משחזר. "חיפשתי את הנייד, כשרוני לא ענתה לי לטלפון התחלתי להיות מודאג, אבל ידעתי שהיא במשמרת כי היו נותנים את משמרות הבוקר העמוסות לוותיקות. לא היה לי טלפון אפילו של איש סגל אחד, לא השכילו להבין שצריך לעשות ערב הורים לבנות או דף קשר".
"ב-9:17 דקות קיבלנו הודעה מהטלפון של אושר ברזילי הסמב"צית, שלהן מותר להכניס טלפון. היא כתבה שהיא בסדר. שרון כתבה לה והיא החזירה לה ב-סמס, כנראה שלא הייתה כבר קליטה", מתאר אשל. "רוני הייתה על פסקל 100, ששולט על גזרה של ארבעה קילומטרים בגדר, ממוצב פגה ועד כפר עזה, זו גזרה גדולה וארוכה, וכבדת משקל בגלל שנחל עוז נמצא מול רכס 'עלי מונטר', שממנו הם שלטו עלינו".
"רוני אמרה לי חודשים אחורה 'יום אחד תהיה פלישה'", אומר האב השכול. "ביקשתי ממנה טלפון של מישהו לדבר איתו, אבל היא אמרה 'אל תעשה לי פאדיחות'. היא סיפרה על התעצמות כוחות הנוחבה. ידענו אז מה תצורת המחבלים - חוליות, אופנוענים, נערים - ורועי צאן שמדי בוקר הלכו עם קאדר שלם של נערים לידם וכל הזמן עסקו בחפירות קרקע. בבוקר 7 באוקטובר הבנו מה קרה, הם פתחו את הבורות האלה והוציאו משם נשקים ואפודים. את כל הדברים האלה רוני ראתה עם הבנות בחמ"ל, הם דיווחו והקלידו, אף אחד לא שמע להן".
"אמרו להן שזה עוד אימון של חמאס ושזה צה"ל החזק והכול יכול, אמרו להן 'אתן לא המוח, אלא רק העיניים', אתן תעשו את התפקיד שלכן, תדווחו לאחור ואנחנו נעשה את השאר", חושף אשל. "זה קרה בגלל הזלזול וחטא היוהרה, שלנו לא יקרה כלום, רוני אמרה את זה כמעט מהיום הראשון. זה היה ברור מכל ההפגנות בימי שישי ועד פיצוצי המטענים, ההסתננויות, החדירות והפריצות לגדר. ב-2019 ניסו לחדור לנחל עוז ופערו חור גדול בחמ"ל וזה היה אירוע שהושתק, לא היה תחקיר ואיש לא נענש. מאותה פרצה בחומה פרצו ב-7 באוקטובר לנחל עוז".
"גם היום יש ניסיון לשכחה, כולל ההחלטה השרירותית של אתמול בלילה לא לאפשר לנו להביא עמדת תצפיתניות לכיכר החטופים. זה משחקי אגו, של להגיד 'אנחנו יותר גדולים וחזקים".
בדרך לפוליטיקה: "כולם פנו אליי"
מאורעות אותו יום ארור, והעובדה ששמע בעצמו מבתו רוני התרעות לפניו, וכן העובדה שעד כה לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לחקר האירועים הללו, גרמו לאשל להקים, יחד עם רפי בן שטרית, את "מועצת אוקטובר". העובדה שעד כה, גם 1,000 ימים מפרוץ המלחמה, המועצה לא הצליחה לגרום להקמת הוועדה, לימדה את אשל שעליו להשפיע מבפנים. בריאיון הוא מודה לראשונה כי בכוונתו להתמודד בכנסת הבאה.
"עם כולם אני בשיח לגבי ריצה לכנסת, כולם פנו אליי", אמר אשל. "לכשתבוא הצעה קונקרטית נעשה חשיבה עם האנשים שסביבי. היו הצעות מכולם, אבל אני מחכה להצעה ספציפית שאני רוצה מאיש מסוים, והוא יודע מזה. אני חושב שאני ראוי ושווה אלקטורט לא קטן היום".
"בז לנתניהו. סמוטריץ'? מהאנשים שדאגו שחלק מהחטופים יחזרו בארונות"
אשל גם לא חוסך ביקורת מהתנהלות הממשלה, כולל העומד בראשה בנימין נתניהו, שהתבדח לאחרונה כשנשאל באולפן "הפטריוטים" אם משהו השתנה בו מאז שבעה באוקטובר, והשיב כי ירד במשקל. "גם אני הורדתי במשקל כי קשה לי לגדל ילדה מתה. בושה שהוא לוקח את זה לרוח הצחוק", זעם האב השכול. "אני בז לו ולאנשים שיכולים להשתמש במשפטים האלה ולירות אותם בצרורות. למה אתם עושים את זה? מה זה עשה טוב, למה להגיד את זה, כדי שהאנשים באולפן יגחכו? זה כואב לי, אתה ראש הממשלה, תהווה דוגמה, לא מדברים ככה ולא מתנסחים ככה".
"נפגשנו הורי התצפיתניות עם נתניהו כמה חודשים אחרי 7 באוקטובר, כשבאנו לרתום אותו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולבקש לקבל את התחקירים האמיתיים, שלא קיבלנו עד היום", הוא מספר. "הוא הסתכל לנו בעיניים והשיב לנו בצורה ברורה ש'כשתיגמר המלחמה נעשה את הבדיקה שצריך לעשות'. מאז לא דיברנו".
לדבריו, המשמעת הקואליציונית היא שמונעת הקמת ועדת חקירה ממלכתית. "מיקי זוהר ישב אצלי בבית ואמר שתוקם ועדת חקירה ממלכתית. המשמעת הקואליציונית שקיימת היום הרסה את בניין כנסת ישראל. ח"כים אומרים לי שהם חלק ממשמעת קואליציונית, אלה תשובות שנותנים לי, גפני ואחרים. השתיקה היא חטא היוהרה".
עוד יצא נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שטען לאחרונה כי בזכותו כל החטופים שבו לישראל. "מי אתה שתגיד שאתה אחראי לחזרת החטופים? ההיפך הוא הנכון, אתה היית בין אותם אנשים שדאגו שחלק מהחטופים יחזרו בארונות. של נעליך ושב בשקט, אל תגיד מילה אחת. בושה וכלימה לגביו ולגבי כל השאר", תקף אשל. "זו היהירות והזלזול שמאכילים את כולנו, מעל הראש. איך הם במלוא הכוח והזלזול יכולים להתבטא כך ולהחליט ככה? כל ההחלטות האלה מהדרג המדיני - הכול מחלחל לצבא. זה ברור לי שהפוליטיקה חדרה לצבא".
"התרבות הארגונית בצה"ל - מהחולות שיש בעולם"
אך לתפיסת אשל, הממשלה אינה האשמה היחידה באסון. את התנהלות צה"ל, שלדבריו כלל לא השתנתה, הוא לא מהסס לתקוף בחריפות. "מדובר בהתנהלות כושלת. התרבות הארגונית בצה"ל היא מהחולות שקיימות בעולם", הוא אומר. "לא לומדים שום דבר ולא רוצים לתקן ולשפר. עדיין קיימת שם אותה תפיסה מעוותת של 'אנחנו הכי טובים, אנחנו נבלום', אבל אנחנו נראים כמו סמרטוטים".
"אם רוני הייתה חובשת קסדה עם אפוד ונשק, והייתה נהרגת באיזו סמטה בסג'עייה או בג'באליה, הייתי יושב וסותם כי זו מלחמה ואני יודע שיהיו הרוגים ופצועים", הוא מסביר בכאב. "אבל רוני ושאר הבנות האלה מחמ"ל נחל עוז נשרפו למוות בגלל כשלים של דרג צבאי ומדיני. ואני מחבר את זה יחד".
"אני לא אשב בשקט לדקה אחת", מצהיר אשל. "אני מקווה שלא איבדתי את רוני לשווא, אני רוצה שהאנשים האחראים האלה ישלמו, ישבו בכלא, האנשים האלה לא יכולים להתערות בחברה הישראלית". עוד תקף גורמים בכירים בצה"ל על חלקם בשבעה באוקטובר: "אהרן חליוה לא יכול לטייל בעולם. קמ"ן אוגדת עזה לא יכול להמשיך לשרת בצה"ל, שמישהו יסביר לי מה הוא עושה שם. גם המג"דית של התצפיתניות, שלא ידעה בכלל שיש חיילת שקוראים לה רוני".
על המפגש הטעון עם חליוה, סיפר אשל בעצב: "יש בו זלזול, יוהרה, זחיחות. זה היה חרא אחד גדול. זה לשבת עם אדם שיושב מולך עם מלוא היהירות, ואומר 'אני הייתי ראש אמ"ן, אני כשלתי'. לעזאזל אם אתה נושא באחריות תישא אותה עד הסוף. לא אדוני, זה לא ייגמר באירוע מפונפן בקריה עם כסף שנשפך עליו".
החיים לצד השכול: "הכלב לא נכנס לחדר של רוני, הוא מבין שהיא איננה"
מאז שבעה באוקטובר, השכול נוכח בכל רגע בבית משפחת אשל. "מאז האסון המשפחה מפורקת, אני ושרון עובדים קשה כדי לשמור על המשפחה. רוני הייתה אש, הרוח החיה של החמ"ל בנחל עוז. היא הייתה רק צחוקים, אהבה ונתינה, מוזיקה ומסעדות. כמשפחה טיילנו, אהבנו וצחקנו", הוא מספר בגעגוע על ימים שלא יחזרו. "היום אני ושרון מחזיקים בשיניים את כל המשפחה ועובדים בזה קשה, כדי שלא נשכח לרגע שיש עוד שני ילדים בבית, אלון בן 16 כבר חושב קדימה על הצבא, ויעל שעומדת להשתחרר בנובמבר".
"דובי הכלב לא נכנס עד היום לחדר של רוני, גם אם הדלת פתוחה, כי הוא מבין שהיא איננה", מוסיף האב השכול לתאר. "זה חיים לצד שכול, חיים אחרים של פחות צחוקים וטלוויזיה. לעולמי עד נהיה הורים שכולים לרוני אהבת ליבנו, שנעלמה לנו מהחיים ביום שבת אחד מבלי שנקבל הסבר".
עוד סיפר על השיחות הקבועות שעשה עם בתו כשהיה בשעה מוקדמת בבוקר בדרך לעבודה, והיא הייתה לוקחת הפסקה ממשמרת בחמ"ל כדי לדבר איתו. "זה חסר לי מאוד ושובר לי את הלב. אני לא ממש מאמין שרוני איננה, אני לפעמים חושב שהיא עוד בצבא ותחזור אלינו, אבל זה לא יקרה, זה משפט ריק מתוכן".
למרות הכאב הרב, אייל מסביר מאיפה הוא שואב את הכוחות להמשיך הלאה: "אני מסתכל על התמונה של רוני מחייכת, הילדה שחייכה אלינו כבר שעות אחרי שנולדה וחייכה לכולם. היא מסתכלת עליי עם החיוך שלה והיא אומרת לי 'תמשיך, אל תפסיק'. אני יושב ומדבר איתה בגינה ואני מתמלא בכוחות. את המשימה הזו אנחנו לא יכולים להפסיק".