לפי גורמים באמ"ן, הרחוב הפלסטיני ברצועת עזה, הכולל כשני מיליון בני אדם - נמצא על סף פיצוץ. הניסיון המשמעותי ביותר מאז כניסת הפסקת האש ללכד את הרחוב הפלסטיני למחאה על רקע המצב הכלכלי החמור והתשתיות, התפוגג לאחר שחמאס דאג לדכא בשקט ובהדרגה את הרעיון.
בתוך כך, החיים במתחמי האוהלים ברצועת עזה, בין אם מדובר באוהל "סטנדרטי" או באוהל "משודרג", מתחילים בכל בוקר במאבק קשוח באבק, באשפה ובמזיקים שחודרים פנימה. בהיעדר מים זורמים, חלק מהתושבים הפגינו תושייה ובנו לעצמם מטבחונים מאולתרים, שבהם הכיור מנקז את המים ישירות לתוך דלי.
מכיוון שאין מקררים בשטח, התושבים לא אוגרים מזון ונסמכים בעיקר על קופסאות שימורים, או על עוף קפוא שמופשר ומנסה למכור את עצמו כטרי. מיד לאחר ניקיונות הבוקר, יוצאים בני המשפחה למסע ארוך של עמידה בתורים ממושכים לחלוקת מזון, מים וחבילות סיוע, או למאפיות (אם המצב הכלכלי והכספים שמזרים חמאס לפקידיו מאפשרים זאת).
אבל בתוך המציאות המורכבת הזו, צצה לאחרונה תופעה מפתיעה ברשתות החברתיות ברצועה: חברת מזון מקומית שהחליטה להרים את הכפפה ומציעה שירות חלוקה של כריכים בבגט ובפיתה באמצעות שליחי אופניים, ממש כמו "וולט".
אלא שכאן, חוקי המשחק השתנו: כפי שמסבירים היזמים, המשלוח הוא "עד לאוהל" ולא "עד לבית" - פשוט כי לרובם כבר אין בית.
מהאופוריה של 7 באוקטובר למציאות של כאוס: כך נראה חמאס אחרי 1,000 ימים - הכתבה המלאה
