אלפי זיהומים נמנעו בבתי החולים: משרד הבריאות חושף מי הצטיינו ומי נשארו מאחור

משרד הבריאות מפרסם היום (חמישי) את דוחות המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה בבתי החולים ברחבי הארץ. על פי המשרד, בשנת 2025 נמשכה הירידה במצבים רפואיים מסכני חיים שנגרם בעקבות תגובת יתר של מערכת החיסון של הגוף לזיהום (אלח דם נרכש) בחדרי טיפול הנמרץ בישראל מ- 5.3 ל-2.6 מקרים ל- 1,000 ימי אשפוז.

לפי מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות, פרופ' יהודה כרמלי, כמות מקרי הזיהומים שנמדדו בכלל בתי החולים בישראל כ-4,000. לדבריו, ללא התערבות המשרד והפעולות השונות שמבצע יחד עם בתי החולים, היו צפויים כ-8,700 זיהומים. מדובר על זיהומים שונים הכוללים זיהומי דם נרכשים ביחידות לטיפול נמרץ, זיהומים לגבי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, דרכי השתן וזיהומים עמוקים אחרי ניתוחים.

מבחינת המחלקות בבתי החולים עם רמות הזיהום הגבוהות ביותר בשנת 2025 הן: יחידות הפנים והכירורגי עם כמעט 5 מקרי זיהום ל-1,000 ימי אשפוז, בניתוחי לב חזה מדובר על 3 מקרים, כנ"ל בנויוכירורגיה, ילדים וניתוחי לב חזה עם כמעט 4 מקרים, לב עם מקרה 1, ו-מקרה 1 במחלקות היילודה והפגיות.

מבחינת מחלקות טיפול נמרץ בבתי החולים הגדולים, המרכז הרפואי שמיר עם הכי מעט זיהומים ואף עמד ביעד של משרד הבריאות של 3 מקרים ל-1,000 ימי אשפוז. אחריו בית החולים סורוקה שגם עמד ביעד, בעיקר עם זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות. לאחר מכן, בית החולים איכילוב, בית החולים רמב"ם גם כמו סורוקה עם רוב בזיהום בדרכי הנשימה התחתונות, הדסה עין כרם עם רוב של clabsi (זיהום בזרם הדם המתרחש כאשר חיידקים או פטריות חודרים למחזור הדם דרך צנתר ורידי מרכזי), ו-שערי צדק סוגר את הרשימה בעיקר עם זיהום תוך בטני.

מבחינת שאר בתי החולים, בית החולים נצרת עם 0.5 הנמוך ביותר בארץ. לניאדו במקום השני, הדסה הר הצופים, בני ציון, ברזילי, העמק, הגליל, מרכז רפואי צפון, המשפחה הקדושה ובית החולים יוספטל עמדו ביעד של המשרד. מי לא עמד ביעד- השרון, אסותא אשדוד, זיו, מעייני הישועה, וולפסון, כרמל, קפלן, מאיר, הלל יפה.

בתי החולים וולפסון וסורוקה עם הכי פחות זיהומים עם 0.7 מקרים. לאחר מכן בית החולים כרמל עם 1.7 מקרים והדסה עין כרם עם 2.6 מקרים. בית החולים איכילוב מחוץ ליעד של משרד הבריאות עם 3.5 מקרים, כמו גם רמב"ם ובילינסון, שיבא ושערי צדק סוגרים את הרשימה עם 8.8 מקרים.

ביחידות טיפול נמרץ לב - כמעט כלל בתי החולים בישראל עומדים ביעד של משרד הבריאות. בבית החולים קפלן עוברים את היעד עם 5.1 מקרים כאשר מדובר גם בזיהום באתר ניתוח (חיידקים חודרים לפצע הניתוחי). אחריו בית החולים וולפסון עם זיהום דם ראשוני שמקורו בבית החולים או נגרם ממקום אחר. לגבי שאר בתי החולים, רובם עומדים ביעד של משרד הבריאות. ברמב"ם, סורוקה, הלל יפה ומעייני הישועה עם 0 מקרים.

לגבי מחלקות הילדים בבתי החולים, שם בתי החולים קפלן, העמק, מעייני הישועה, זיו, והמרכז הרפואי צפון עם 0 מקרים. לאחר מכן, סורוקה 0.7, מאיר 0.8, אסותא אשדוד עם 0.9 ו-שמיר כנ"ל. שניידר עם 1.4, הדסה הר הצופים עם 1.6, ו-סנט וינסנט עם 1.4.

בתי החולים שלא עמדו ביעד- וולפסון 3.9, רמב"ם 3.5, הדסה עין כרם ואיכילוב עם 4.2, שערי צדק ושיבא סוגרים את הרשימה.

מבחינת ניתוחי לב חזה ילדים- בית החולים שניידר עם 11.1 מקרים, אחריו הדסה עין כרם ובית החולים שיבא.

במחלקות הפגים והיילודים במשרד הבריאות הציבו יעד של 0.9 מקרים. מבחינת בתי החולים - לניאדו עם 0 מקרים, כמו גם בני ציון והכרמל. לאחר מכן, המרכז הרפואי לגליל עם 0.2, מרכז רפואי צפון 0.3, הלל יפה, וולפסון, סנט וינסנט, זיו ומעייני הישועה עם 0.4 עמדו ביעד.

שאר בתי החולים לא עמדו ביעד- שיבא עם 1 כמו גם שערי צדק, אסותא אשדוד עם 1.1,שניידר 1.2, כמו גם שמיר, הדסה עין כרם וקפלן. ברזילי עם 1.3 יחד עם איכילוב. רמב"ם עם 1.4, נצרת 1.9, המשפחה הקדושה 2.3 ו-סורוקה עם 2.3.

על פי משרד הבריאות, ירידה נצפתה גם בזיהומים בדרכי השתן הנרכשים במהלך אשפוז, שפחתו בעשרות אחוזים מאז תחילת ההתערבות בתחום. במחלקות פנימיות וכירורגיות נצפתה ירידה של 44%-60% בשיעור הזיהומים הכולל (HAUTI), ובשיעור הזיהומים הקשורים לצנתר שתן (CAUTI), בהשוואה לשנת 2016. במחלקות גריאטריה אקוטית נצפתה ירידה של 18%-33% בשיעורי HAUTI ו- CAUTIבהשוואה לשנת 2016. בהערכה מתוקננת לחודשי הסקר, מדובר על מניעה משוערת של כ-1,700 זיהומים בשנה במחלקות המנוטרות בהשוואה לשנת 2016.

גם בתחום במהלך השנה בוצעו 119 ביקורים ובקרות במוסדות רפואיים ובקהילה, לצד עשרות הדרכות מקצועיות וכתיבת נהלים והנחיות לצוותים רפואיים.

במוקד פעילות המרכז עמדה הובלת התוכנית הלאומית למניעת זיהומים נרכשים בבתי החולים, ובהן תוכניות לצמצום בקטרמיה נרכשת באשפוז, מניעת זיהומים הקשורים לצנתרים מרכזיים, מניעת זיהומים בדרכי השתן, ומניעת התפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. לצד זאת, הופעלו מערכי ניטור והתערבות ייעודיים להתמודדות עם מחוללים עמידים ומתפתחים, בהם אצינטובקטר וקנדידה אאוריס, תוך ביצוע ניטור רציף, הדרכת צוותים והתערבויות ממוקדות בעת התפרצויות.

לפי המשרד, המרכז הארצי הוביל גם פעילות בקרה ורישוי במערכת הבריאות, לרבות בבתי חולים, מוסדות אשפוז ממושך, מרכזים גריאטריים ומרפאות בקהילה, תוך מעקב אחר תיקון ליקויים ושיפור תהליכי עבודה בתחומי ניקוי, חיטוי, היגיינת ידיים ובטיחות הטיפול. במקביל, המשיך משרד הבריאות להפעיל מודל תקצוב ייעודי למניעת זיהומים בבתי החולים, בהיקף של כ-40 מיליון ש"ח בשנת 2025, כחלק מהתוכנית הלאומית למניעת זיהומים, הממקדת מאמצים רבים על מנת לקדם ולהמשיך לשפר את נתוני מניעת הזיהומים.

לצד פעילות השטח, המשיך המרכז לפתח מערכות מחשוב וניטור ארציות, לבצע חקירות מעבדתיות ומולקולריות של התפרצויות במסגרת מעבדת המרכז הארצית ולספק מענה מקצועי שוטף לבתי החולים ולקהילה. שילוב פעולות הניטור, הבקרה, ההדרכה וההתערבות הממוקדת, לצד הובלת פעילות חינוכית הכוללת כנסים, סדנאות וליווי צוותים באופן קבוע, תרם להמשך מגמת הירידה בשיעורי הזיהומים הנרכשים ובשיעורי ההדבקה בחיידקים עמידים בבתי החולים בישראל.

פרופ' כרמלי התייחס לשבועות מתחת לאדמה במבצע עם כלביא ושאגת הארי וסיכם: "הירידה לתת-קרקע ועבודה במצבי חירום, היא אתגר לא פשוט למערכת, בהרבה נושאים ובוודאי במניעת זיהומים. מערכת הבריאות בישראל, בהובלת משרד הבריאות, התכוננה ונקטה בצעדים שונים למניעת זיהומים ולהפחתת הסיכון בשעת חירום. בסך הכול, אפשר לומר שעברנו את התקופות האלה יחסית בצורה טובה, כאשר מה שצוין פה הוא נכון. במקומות מסוימים אירעו לעיתים התפרצויות, אירעה התפשטות של מחוללים עמידים שנדרשנו אחרי כן להתמודד איתם, אבל במצב כזה של מלחמה מדובר על מאזן בין ניהול סיכונים לבין הסיכון שבו יפגע טיל בבית חולים כפי שקרה בבית חולים סורוקה למשל, לבין סיכון מסוים לעליית זיהומים שאיתו אנחנו מתמודדים בדרכים שונות ומנסים למזער אותו"

עוד הוסיף פרופ' כרמלי "הושקעו מאמצים מאוד גדולים למנוע התפשטות של מחוללים או חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה או מחוללים אחרים. במספר מצומצם של בתי חולים, ראינו שהדברים יצאו משליטה וברמה שזה לא נמנע ב-100%, אלא הייתה התפשטות של מחוללים עמידים. לפעמים זה מתגלה רק לאחר העלייה ויציאה מהמתחמים המוגנים אל מעל הקרקע. ברגע שזה קורה, המחוללים עלולים להתפזר לכמה מחלקות ונדרשות פעולות בכל המחלקות האלה על מנת להשתלט ולמנוע את המשך התפשטות המחוללים, וכך עשינו", סיכם.