תת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצבא, השתתף היום (חמישי) בדיון בוועדת חוץ וביטחון והזהיר כי מערך הסדיר קורס ללא קידום החוקים הנדרשים: חוק גיוס אפקטיבי, הארכת שירות הסדיר וחוק המילואים.
"לצערנו גרף הלחימה רק הולך ומתעצם, וככה הולכות להיראות השנים הקרובות", אמר תא"ל טייב. "הארכת השירות תתן מענה לבניין הכוח ולשחיקה, וגם גמישות בשירות עצמו. צה"ל עושה ועשה רבות כדי להרחיב את שורותיו, הקמנו עשרות גדודים במילואים. אנחנו הולכים להקים שני גדודי חי"ר נוספים, החזרנו עשרות אלפי משרתים לשירות ולא רק מתנדבים, אנחנו עושים ימי מיצוי - רק לפני שבועיים עברו בתל השומר 8,000 משרתים שהיו חסרי תפקיד ושיבצנו איתם למגוון תפקידים"
בתוך כך, במערכת הביטחונית והפוליטית נשמעה ביקורת על צה"ל לפיה יש להפסיק להציג את הארכת השירות הסדיר כצעד טכני בלבד של שמירה על ההיקף הקיים, אלא כשינוי במודל הצבא הנוכחי. בנוסף, מצופה מהמטכ"ל - שמאוד חושש לעסוק בזה מחשש לייצר סערה פוליטית - לייצר תוכנית רב-שנתית לכוחות הסדירים שלא מתבססת על הארכות שירות נקודתיות.
יש גורמים במערכת הביטחון שטוענים, כי אם המציאות המבצעית השתנתה מאז 7 באוקטובר, על המטכ"ל לבנות מודל שירות מותאם בכפוף לסיכונים ולאתגרים האזוריים, שבו תפקידי הלחימה ותומכי הלחימה המובהקים יוגדרו במסלולי שירות ארוכים וקבועים מראש. זאת כדי לנטרל את התלות התמידית בלוח הזמנים הפוליטי והחקיקתי שלאורך השנים הוכח שמושפע מבירוקרטיה ו"מריחת זמן" בגלל אינטרסים משתנים.
עוד טוענים הגורמים כי על המטכ"ל להגדיר קו אדום מבצעי לפיו כשירות המילואים נשחקת מעבר ליכולת שיקום מוחשית. במילים אחרות, המילה "שחיקה" היא לא כללית אלא צריכה להימדד באמצעות פרמטרים שיקבעו מראש. הגורמים טוענים כי המשך הסתמכות על המילואים כדי לחפות על חוסרים בסדיר הוא מסוכן לכלכלה הישראלית וללכידות החברתית.
עוד נטען כי על צה"ל להציג לדרג המדיני באופן שקוף את הנתונים המלאים על שחיקת יחידות המילואים; נשירה, פגיעה בעסקים, וקריסת תא משפחתי כולל היקף המטופלים בבריאות הנפש, כסיכון ביטחוני לא פחות מאשר היעדר גדוד סדיר, ולדרוש תיעדוף משאבים לבניית פתרונות טכנולוגיים או ארגוניים שיחליפו כוח אדם אנושי איפה שניתן. "יש לא מעט טכנולוגיות שמסוגלות לחפות או להחליף כוח אדם", אמר גורם צבאי המצוי בפרטים.
מנגד יש גם ביקורת של גורמים במערכת הצבאית על המערכת הפוליטית, לפיה ההחלטה לקשור בין הארכת שירות החובה לבין חוק הגיוס היא "שגיאה אסטרטגית שמעמידה את ביטחון המדינה בסכנה". עוד טענו הגורמים כי הארכת השירות היא צורך מבצעי דחוף שנובע מהחלטת עבר על קיצור השירות ומציאות ביטחונית חדשה. כל זה קורה בזמן שגיוס חרדים הוא תהליך חברתי ארוך וכל ניסיון לייצר תחושה בציבור שעוד מעט יתגייסו מספרים שיסייעו במצבת כוח האדם הוא מצג שווא.
במקביל, המערכת הפוליטית מחזיקה את צה"ל כבן ערובה במאבק פוליטי עד למתן החלטה. לכן, טוענים גורמים בתוך הצבא שיש להפריד בין שני המסלולים במהירות מאחר והשחיקה של משרתי המילואים תגדל. לשם כך יש להקדים את ההכרעה בנושא ולא לחכות לינואר 2027. מהנתונים עולה כי המשמעות של אי הארכת השירות היא גריעה מיידית של כ-10%-15% מסדר הכוחות הלוחם של צה"ל.
מניתוח פשוט עולה כי מדובר בגריעת כחמישה גדודים לוחמים מצה"ל וכל גדוד שנגרע מהסד"כ הצבאי, מחייב את מערך המילואים למלא את החסר, מאריך את תקופות השירות של המילואימניקים, פוגע בהם ובמשפחותיהם, ומצמצם את הגמישות המבצעית של הצבא. ולבסוף, פוגע במשק כולו. בצה"ל טוענים, כי חלון ההזדמנויות להסדרת הארכת שירות החובה הולך ונסגר. מדובר בשבועות, לא בחודשים.
כאמור, הצעת החוק להארכת שירות החובה ל-36 חודשים כבר עברה קריאה ראשונה, אך טרם הושלמה החקיקה. ככל שמתקרבים לבחירות, הסיכוי לקדם חקיקה משמעותית קטן. בראיית צה"ל התהליך קריטי ודחוף, כי בשנים האחרונות כבר גויסו מחזורים לפי מתווה של 30 חודשי שירות. החיילים הראשונים במתווה הזה ישתחררו בינואר 2027. ללא הארכת השירות תיווצר פגיעה מיידית בסד"כ הסדיר.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר: "קיבלנו הרבה מכתבי אזהרה של הרמטכ"ל בנושא הארכת השירות החובה ל36, אנחנו סבורים בטווח הארוך שצריכים להאריך את השירות ל36 חודשים, תוך גיוס בני הציבור החרדי". לדבריו, צריך קודם קיבוע של 32 חודשים ולאחר הבחירות לדון על 36 חודשי שירות.
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?