הקרב על הבלקן: העימות בין ארה"ב לאירופה עובר דרך בוסניה

משבר סביב מינוי הנציב העליון החדש בבוסניה והרצגובינה הפך לעימות גיאו-פוליטי חריף בין ארצות הברית למדינות אירופה - במה שמסתמן כמבחן הכוח המשמעותי ביותר בין בעלות הברית באזור הבלקן מאז חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן.

פגישה שנערכה בסרייבו במטרה למנות נציב עליון חדש הסתיימה ללא הסכמה, לאחר שוושינגטון ומדינות אירופה לא הצליחו לגשר על הפערים ביניהן. לפי דיווח של הגרדיאן הבריטי, העימות סביב המינוי הפך למאבק על ההשפעה הפוליטית והכלכלית באזור - ועל יכולתה של אירופה לעמוד מול מדיניות החוץ החדשה של ממשל טראמפ.

ההסכמה היחידה שהושגה הייתה כי הנציב העליון המכהן, כריסטיאן שמידט, יסיים את כהונתו באופן מיידי בהתאם לדרישת ארה"ב - כשבנוסף, עד למינוי מחליף קבוע ישמש בתפקיד סגנו האמריקני, לואיס קרישוק, למשך שבועיים. מועצת יישום הסכם השלום הודיעה כי בכוונתה להשלים את הליך המינוי עד 14 ביולי.

לפי הגרדיאן, ארה"ב השיגה את מטרתה הראשונה - הדחתו של שמידט. "זו לא הייתה החלטה מרצון. שמידט לא עזב מיוזמתו - האמריקנים פשוט העיפו אותו", אמר קורט בסואנר, ממייסדי ארגון Democratization Policy Council.

אלא שהקרב האמיתי הוא על זהות מחליפו. ממשל טראמפ מפעיל לחץ כבד למנות את הדיפלומט האיטלקי אנטוניו זנארדי לנדי - אף שלפי הכתבה אין לו ניסיון משמעותי בבוסניה. בריטניה, צרפת וגרמניה מסרבות לתמוך במועמדותו ומקדמות מועמדים אחרים, אך אינן מצליחות להציג חזית אחידה מול הלחץ האמריקני.

לפי גורמים אירופיים שצוטטו בכתבה, ההתעקשות של וושינגטון אינה נובעת רק משיקולים מדיניים. לטענתם, היא קשורה לניסיון לקדם את פרויקט צינור הגז Southern Interconnection, בשווי כמיליארד דולר, שהוענק באופן עקרוני לחברת AAFS Infrastructure and Energy - חברה אמריקנית שלה, לפי הדיווח, ניסיון מוגבל בתחום התשתיות אך קשרים אישיים עם דונלד טראמפ.

החוזה הוענק ללא מכרז, והאיחוד האירופי כבר הזהיר כי הדבר עלול לפגוע בתהליך ההצטרפות העתידי של בוסניה לאיחוד.

בחודש שעבר הציג ממשל טראמפ מדיניות חדשה לבלקן, שלפיה פעילותה של ארה"ב באזור תונחה מעתה על ידי הצורך לייצר "תשואה ישירה" עבור חברות אמריקניות - במקום המשך השקעה בבניית מוסדות בינלאומיים.

דיפלומט אמריקני לשעבר, ג'ים אובריאן, כתב כי המדיניות החדשה משקפת מצב שבו "אמריקנים בעלי קשרים פוליטיים מבקשים להרוויח כסף באמצעות החלשת מוסדות בינלאומיים" - והזהיר כי "ההתנהלות הזו מערערת את השלום שנשמר במשך 30 שנה".

ברקע המאבק ניצבת גם שאלת עתיד בוסניה עצמה. הנציב העליון, תפקיד שנוצר לאחר הסכם דייטון שסיים את מלחמת בוסניה, מחזיק בסמכויות רחבות לפקח על יישום הסכם השלום - ואף בכוחו לבטל חוקים ולהדיח נבחרי ציבור.

בשנה שעברה השתמש שמידט בסמכויותיו כדי לבטל צעדים בדלניים שקידם מנהיג הרפובליקה הסרבית, מילוראד דודיק - כשבהמשך, הסיר ממשל טראמפ את הסנקציות שהטיל ממשל ביידן על דודיק, ולאחר מכן העניק המנהיג הסרבי את אישורו לפרויקט צינור הגז.

לפי גורמים רשמיים בסרייבו, אם לנדי ימונה לתפקיד הוא עשוי לקדם הסדר שיחלק את נכסי המדינה בין הרפובליקה הסרבית לבין הפדרציה של בוסניה והרצגובינה - מהלך שעשוי להסיר את אחד המכשולים המרכזיים בפני הקמת צינור הגז.

לנדי עצמו נמנע מלהתייחס למחלוקת, אך טען בפני הגרדיאן כי מסמך העקרונות שהפיץ "תואם לחלוטין את העמדות האירופיות".

על רקע המבוי הסתום, הזהירה וושינגטון כי אם מועמדה לא ימונה, היא תשקול מחדש את המשך מעורבותה בנוכחות הבינלאומית בבוסניה. לפי הגרדיאן, בכך הפך משבר מקומי סביב מינוי בעל תפקיד לעימות אסטרטגי רחב בין ארצות הברית לאירופה על עיצוב עתיד הבלקן.

גלו למי להצביע בבחירות הקרובות. השאלון שיעשה לכם סדר בהתאם לעמדות שלכם