במשך ארבעה שבועות הם חצו את האוקיינוס מהבהאמה לכיוון ספרד, אבל דווקא כשהגיעו לאזור גיברלטר - אחד המעברים הימיים העמוסים והמוכרים בעולם - ההפלגה הפכה בתוך דקות לאירוע שכמעט יצא משליטה. תחילה הופיעו סנפירים כהים במים. אחר כך הגיעו המכות באזור ההגה. ואז היאכטה התחילה להסתובב סביב עצמה.
בתיעוד שצולם מהסיפון נראים כמה לווייתני קטלן מתקדמים במהירות לעבר כלי השיט, צוללים מתחתיו וחוזרים שוב ושוב לחלקו האחורי. בתיעוד תת-ימי שצילם הבמאי הצרפתי אלכס איימאר נראים לווייתני קטלן (הנקראים גם אורקה) נוגסים באזור ההגה, בזמן שהצוות מבין שהשליטה בסירה הולכת ואובדת.
"הן קרעו הכול, אין לנו יותר היגוי", נשמע אומר יוקה סומר, צנחן נורבגי שהיה על הסיפון. ברגע אחר, כשהיאכטה כבר מסתובבת סביב עצמה, הוא נשמע מתלוצץ: "עכשיו אנחנו מסתובבים 360 מעלות, אנחנו נהנים מאוד". אישה נוספת על הסירה נשמעת מגיבה פחות באיפוק: "אלוהים, הן ענקיות".
לדברי סומר, המפגש כולו נמשך כשלוש שעות. הוא כתב באינסטגרם כי לאחר ארבעה שבועות בים, החבורה "התקבלה בחזרה לאירופה" על ידי להקת לווייתני הקטלן האיבריים המפורסמים, שמוכרים באזור בשל פגיעות חוזרות ביאכטות ובהגאים ליד גיברלטר.
סומר הדגיש כי הסרטון שפורסם הוא רק קטע קצר מתוך האירוע כולו. לדבריו, מה שלא נראה בו הוא הפגיעה הראשונית ששברה את ההגה, קריאות המצוקה, ההיערכות האפשרית לפינוי במקרה של חדירת מים, וגם ניסיון להפעיל את המנוע כדי לגרום ללווייתני הקטלן להפסיק להתעסק בסירה.
הוא הוסיף כי קשה לדעת אם הפגיעה בהגה הייתה משחקית או אגרסיבית. לדבריו, כשהסירה נסחפה בשקט, לווייתני הקטלן נראו בעיקר סקרנים ומשחקיים: חלקם התעסקו בהגה, אחרים גרמו לסירה להסתובב, והצעירים שבהם שיחקו בשברים שצפו במים. בכל מקרה הוא הבהיר כי "מסגור האינטראקציות האלה כהתקפה הוא או בורות או קליקבייט".
המפגשים שהפכו לסיוט של שייטים
לווייתני קטלן הם יונקים ימיים חכמים במיוחד, הידועים ביכולת שלהם לפעול בקבוצה ולתאם מהלכים בזמן ציד. זכרים בוגרים יכולים להגיע לאורך של כמעט 10 מטרים ולמשקל של כמה טונות, והם מסוגלים לשחות במהירות גבוהה מאוד. השם הקטלני שלהם ניתן להם לאחר שמלחים קדומים ראו אותם צדים בלהקות גם בעלי חיים ימיים גדולים מהם.
בשנים האחרונות דווחו באזור מצר גיברלטר, חופי ספרד, פורטוגל ומרוקו מאות מפגשים בין לווייתני קטלן לכלי שיט, בעיקר יאכטות מפרש. במקרים רבים הם מתמקדים דווקא בהגה, חלק רגיש שמספיק לפגוע בו כדי להשאיר את הסירה כמעט חסרת שליטה. בכמה תקריות קודמות כלי שיט אף טבעו לאחר שניזוקו.
למרות הדרמה, סומר כתב כי אנשי הצוות לא שקלו להשתמש בכוח (או בפצצות כפי שייעצו להם) כדי להרחיק את לווייתני הקטלן. לדבריו, הם העדיפו לא להוסיף לחץ לסיטואציה ולתת להם להמשיך עד שיאבדו עניין. "היה לי אמון מלא שהכול יהיה בסדר", כתב, "פשוט נתנו להם להיות סקרנים בלי להוסיף סטרס למצב".