"היה מחסור של אלפי עובדים": פורסם הדו"ח על השיקום הרפואי של פצועי מלחמת חרבות ברזל

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח על השיקום הרפואי של פצועי מלחמת חרבות ברזל. כ-20,000 חיילים ואנשי כוחות ביטחון נפצעו במהלך המלחמה. כאמור, ערב שבעה באוקטובר היה מחסור של אלפי עובדים במקצועות - פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק בשירות הציבורי, ציין המבקר.

תקני בתי החולים לא סיפקו את צורכי האוכלוסייה אף בעת שגרה, ובכל הנוגע לאיוש התקנים, בחלק ממחלקות השיקום העובדים במקצועות במחסור התחלפו לעיתים תכופות ייתכן שעד כדי פגיעה בשירות במחלקות השיקום.
לפי הערכת צוות בין-משרדי לבחינת פערי כוח האדם במקצועות הבריאות, בשנת 2020 היה מחסור של 1,947 פיזיותרפיסטים, 2,189 קלינאי תקשורת ו-2,570 מרפאים בעיסוק.

נוסף על כך, לפי הערכת יו"ר איגוד רופאי השיקום, היה מחסור של לפחות כ-200 רופאים ולפי הערכת הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות יש מחסור של מאות פסיכולוגים שיקומיים (אין הערכה מוסכמת על היקף המחסור).

כמו כן, תקן כוח האדם שנקבע בחוזר משרד הבריאות משנת 2003 אינו הולם את הצרכים העדכניים ונכון לדצמבר 2025, החוזר לא עודכן ומשרד הבריאות לא הקצה את המשאבים הנדרשים לתקן חדש.

מאוקטובר 2023 עד יולי 2025 אושפזו במחלקות השיקום בבתי החולים השונים כ-1,660 פצועים. כ-72% מהפצועים אושפזו בשלושה בתי חולים במרכז הארץ- מרביתם בשיבא (47%). נמצא קשר סטטיסטי הפוך בין מספר פצועי המלחמה שאושפזו בשיבא ובין מספר הטיפולים היומי הממוצע שהם קיבלו.

כאשר עלה מספר פצועי המלחמה המאושפזים במחלקות השיקום בשיבא, ירד מספר הטיפולים היומי הממוצע לפצוע ולהפך, כאשר ירד מספר פצועי המלחמה המאושפזים במחלקות השיקום בשיבא, עלה מספר הטיפולים היומי הממוצע לפצוע. באמצע ינואר 2024 היה מספר הטיפולים היומי הממוצע לפצוע מלחמה בשיבא היה פחות מ-2.2 טיפולים, שהם כמעט אחד פחות מהסטנדרט.

בנוסף, שיעור המאושפזים בשיבא בקרב פצועי המלחמה הגרים רחוק מבית החולים (מעל שעת נסיעה) היה גדול במידה ניכרת משיעורם בקרב אלה הגרים קרוב למחלקה (עד חצי שעת נסיעה) - 15 נקודות אחוז בשיקום באשפוז (64% לעומת 49%) ו-16 נקודות אחוז בשיקום יום (37% לעומת 21%).

במהלך המלחמה, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות הנחתה את בתי החולים בנובמבר 2023 כי אין לצמצם או לסגור מיטות קיימות, לא בשל צורכי מקום ולא בשל הצורך להסיט כוח אדם, ללא אישור חטיבת הרפואה. למרות זאת, שיבא המיר שתי מחלקות פנימיות-גריאטריות למחלקות שיקום לטובת פצועי מלחמת חרבות ברזל, אולם חטיבת הרפואה במשרד הבריאות לא אישרה לו לעשות זאת, ואגף גריאטריה במשרד הבריאות לא ידע על כך.

אי ידיעה זאת פגמה ביכולת הניהול והבקרה של האגף על הנעשה במחלקות הגריאטריות בבתי החולים. סגירה של המחלקות הפנימיות-גריאטריות גרעה מיטות אשפוז מהאוכלוסייה המבוגרת, שחלקה נאלצה להתאשפז במחלקה פנימית, המותאמת פחות לצרכיה, דבר שפגע באוכלוסייה זו.

המבקר טען כי כדי שתהיה למשרד הבריאות אפשרות לקבל החלטות מושכלות בנוגע לוויסות העומס בשל הגעת פצועים למערך השיקום, לא די בנתונים על מספר המיטות ותפוסתן. המשרד צריך לקבל נתונים נוספים שנמצאים במחלקות השיקום, כמו כמה פצועים שנמצאים בכל רגע במחלקה צפויים להשתחרר בימים הקרובים, כמה מהם צפויים לעבור למסגרות שיקום יום וכמה פצועים במחלקות אחרות בבית החולים צפויים לעבור למחלקות השיקום בימים הקרובים.

נכון למועד הביקורת, לאגף השיקום במשרד הבריאות אין מידע על אודות זמני ההמתנה למחלקות השיקום ומסגרות שיקום היום. הדבר מונע לדבריו, ניהול מיטבי של המערכת ומקשה את הניצול המיטבי של מערך השיקום הרפואי.

עוד ציין כי בתי החולים לא יכולים לשאוב את המידע על הטיפולים שניתנים לפצועים במערך השיקום באופן אוטומטי. התיעוד של הטיפולים מנוהל באופן ידני בגיליון הרפואי של המטופל.

עקב כך מנהלים במערך השיקום לא יכולים להפיק דוח ניהולי ממוחשב של כלל הטיפולים הניתנים לכל אחד מהמטופלים, לרבות מספר הטיפולים וסוג הטיפולים שמקבל כל מטופל מדי יום. לאגף השיקום במשרד הבריאות אין מידע על מספר הטיפולים היומי במקצועות הבריאות שמקבל מטופל במהלך השיקום- מדד שיש בו כדי להעיד על טיב הטיפול.

מה הפיתרון? בתקופה של ביקושים גבוהים, כפי שהיה בחודשים הראשונים של המלחמה, נדרש מידע ממוחשב כדי לתמוך בקבלת ההחלטות בנוגע לניהול מערך השיקום הרפואי הלאומי. מידע ממוחשב ומקוון בידי מקבלי ההחלטות יכול להביא לניצול מיטבי של משאבי מערך השיקום הרפואי ולשיפור השירות הניתן לפצועים. בהיעדרו, ייתכנו צווארי בקבוק שיפגעו באיכות הטיפול.

נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט 2025, עדיין לא התחיל האגף במשרד הביטחון לקבוע ועדות רפואיות לכלל אוכלוסיית פצועי מלחמת חרבות ברזל. לצד היתרונות הגלומים בהחלטת האגף לדחות את הוועדות הרפואיות, יש להחלטה זו משמעויות שמשקלן גדל ככל שפרק הזמן של דחיית הוועדות הרפואיות מתמשך.

משמעויות כגון עיכוב ביכולת הנכים לקבל חלק מההטבות והזכויות שייתכן שהם זכאים להן, כמו גם חוסר ודאות בקרב הנכים לגבי זכויותיהם ולגבי תשלומים שהם עלולים להידרש להחזיר מתוך המקדמות שקיבלו. כתוצאה מכך, ישנו חשש שמא יווצר עומס על נותני שירותים במחוזות האגף שעלול לפגוע בטיפול ובשירות שניתן לפצועי המלחמה.

עוד מצא המבקר כי אגף השיקום במשרד הביטחון לא קבע יעדים ומדדים כמותיים ואיכותיים מדידים לבחינת האפקטיביות של חטיבת קשרי לקוחות בהשגת מטרותיה לטיוב השירות הניתן לפצועים. במצב כזה לא ניתן למדוד את העלות מול התועלת מהקמת החטיבה, שהתקן שלה הוא 48 עובדים.

בנוסף, למרות פעילותם של גורמים רבים מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון להנגשת זכויות, לרבות הקמתה של חטיבת קשרי לקוחות בתקופת המלחמה, התחושה של פצועים רבים ממלחמת חרבות ברזל היא שהם אינם מכירים את זכויותיהם באופן מלא, והם נאלצים להיעזר במידע המועבר מפה לאוזן.

נכון למאי 2025, מתוך כ-7,000 בקשות להכרה כנכי צה"ל של פצועי מלחמת חרבות ברזל, שטרם נקבע סטטוס ההכרה שלהן, כ-2,200 מהן נמצאות בטיפול של יחידת ההכרה יותר משנה (כ-8% מכלל הבקשות). החלטת אגף השיקום במשרד הביטחון לדחות בשנה את הטיפול בבקשות של פונים להכיר בהם כפצועי נפש אינה מצוינת בנוהל השירות לזכאים של האגף ואינה מוצגת באתר שלו באינטרנט.

לפי המבקר, נדרשת באגף השיקום במשרד הביטחון מערכת לשיקוף תמונת מצב ולתמיכה בתהליכים כגון בקרה על זימון הנכים לוועדות רפואיות וקצב התקדמות עבודתן, טיפול בצווארי בקבוק וכן בקרה לצורך תגובה בזמן אמת לאירועים ובעיות שיעלו. בביקורת עלה כי ניהול מספר גדול של ועדות רפואיות ביחידת הוועדות הרפואיות נעשה במערכת מחשובית שאינה עונה על כל הצרכים.

פיתוח מחשובי עבור ועדות רפואיות עליונות עדיין לא החל, ואין באגף השיקום מערכת לניהול יומן לתיאום רופאים מומחים ולזימון פצועים לוועדות רפואיות עליונות- תהליך קביעת הנכות עלול להימשך זמן רב.

מבקר המדינה קבע כי על משרד הבריאות, בתי החולים, צה"ל ומשרד הביטחון לקבוע הוראות להסדרת פעולותיהם למסירת מידע לפצועים על אפשרויות השיקום העומדות בפניהם, לרבות מידע בנוגע למחלקות השיקום הקרובות למקום מגוריהם.

עוד אמר כי על משרד הבריאות לגבש תוכנית אופרטיבית לניהול מערך השיקום הלאומי בעת חירום עם נפגעים רבים, שתכלול עקרונות, כללים ותהליכים. זאת בנוסף על השלמת הקמתה של מערכת ממוחשבת שמקושרת למערכות המינהליות של בתי החולים, שתתמוך בקבלת החלטות בנוגע לניהול מערך השיקום הרפואי הלאומי.

לדבריו, כך יהיו למשרד הבריאות הכלים לוודא את איכות הטיפול הניתן לפצועים ולנצל באופן מיטבי את משאבי השיקום הלאומיים בעת חירום עם נפגעים רבים. כמו כן, על אגף השיקום במשרד הביטחון להתחיל בהקדם האפשרי לזמן את כלל פצועי מלחמת חרבות ברזל לוועדות רפואיות ולקבוע יעדים כמותיים ואיכותיים מדידים לבחינת האפקטיביות של חטיבת קשרי לקוחות כדי לוודא שיפור בשירות הניתן לפצועים.

עוד הוסיף כי האגף צריך לבחון מדוע נכי צה"ל רבים חשים שאין להם מידע מלא על זכויותיהם, לפעול באופן אקטיבי כדי לוודא שהנכים ממצים את הזכויות המגיעות להם, לרבות הכנת תוכנית אופרטיבית להגדלת שיעור המיצוי של הזכויות, ולבנות תוכנית עבודה למענה לבקשות להכרה בנכות שמגישיהן עדיין ממתינים להחלטה בעניינם.

המבקר אנגלמן סיכם ואמר כי מומלץ שמנכ"ל משרד הביטחון בשיתוף אגף השיקום, אגף דיגיטל ואגף התכנון במשרד הביטחון, יקבע מתווה עבודה למתן מענה על צורכי המחשוב של אגף השיקום בלוחות זמנים מיטביים. כל זאת, כדי להביא לשיפור של ממש בכל הקשור לטיפול ולשירות הניתנים לנכי צה"ל ולהקל את מימוש זכויותיהם.


השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?

המלחמה והיקף הפצועים שנפצעו בה הציבה בפני מערך השיקום אתגר לאומי חסר תקדים, שבה נדרשה מערכת הבריאות לתת מענה למספר רב של חיילים שנפצעו מלחמה, לצד המשך מתן שירותי שיקום לכלל אזרחי מדינת ישראל. למרות התנאים המורכבים בזמינות כוח האדם והתשתיות בתחום, הצליחה מערכת הבריאות להרחיב בתוך זמן קצר את היקף הפעילות, לקלוט אלפי מטופלים ולהבטיח רצף טיפולי, תוך התאמת המענים לצרכים המשתנים.

המשרד פועל כל הזמן לאזן בין צרכי המטופלים לצרכי מערכת הבריאות כולה, על מנת לוודא ניהול מיטבי של משאבי המערכת, שיאפשר חלוקה מיטבית של העומסים בין בתי החולים ויבטיח טיפול שיקומי איכותי וזמין לכלל המטופלים ברחבי הארץ. כך גם בזמן המלחמה, פעל המשרד בנושא מול בתי החולים בכדי שלא ירוכזו מאמצי השיקום במקום אחד. לצד זאת, המשרד רואה חשיבות רבה במתן המענה המדויק ביותר למטופלים, לצרכיהם ולרצונותיהם באשר למקום קבלת הטיפול.

לאור מאפייני המלחמה והצרכים המשמעותיים בתחום, גיבש משרד הבריאות את התוכנית הלאומית לשיקום שתוקצבה במעל 250 מלש"ח, ושכללה שורת השקעות משמעותיות בהרחבת מיטות השיקום, הקמת מרכזי שיקום יום, חיזוק כוח האדם, הרחבת ההכשרות המקצועיות, תמיכה בהתמחויות, הגדלת המלגות והסכמי שכר ייעודיים למקצועות השיקום.

במסגרת התוכנית בוצעו וממשיכים להתבצע צעדים משמעותיים, בהם הרחבה חסרת תקדים של מערך מיטות השיקום תוך פתיחת כ-170 מיטות חדשות במהלך השנה הראשונה למלחמה והמשך יישום התוכנית הרב-שנתית; הקמת מרכזי שיקום יום חדשים בפריסה ארצית, במטרה להנגיש את השירותים, לקצר זמני המתנה ולחזק את הרצף השיקומי; הרחבת ההשקעה בכוח האדם באמצעות תמיכה בתקני התמחות ברפואת שיקום, הגדלת המלגות להכשרת פסיכולוגים שיקומיים, תוספות שכר משמעותיות לרופאי השיקום ולעובדי מקצועות הבריאות ותוכניות לעידוד הכשרה וגיוס אנשי מקצוע; הרחבת מספר הסטודנטים במקצועות הבריאות והסרת חסמים להכשרת כוח אדם עתידי; פתיחת התוכנית האקדמית הראשונה בישראל להכשרת מומחים בתחום האורתוטיקה והפרוסטטיקה (CPO), המהווה אבן דרך משמעותית בבניית עתודה מקצועית לאומית; וכן פיתוח מערכות מידע ממוחשבות לשיפור תמונת המצב הלאומית ולתמיכה בקבלת החלטות.

מערכת הבריאות היא מערכת לומדת המבקרת את פעולתה גם בשגרה. כבר במהלך החודשים הראשונים למלחמה, הוביל משרד הבריאות תהליכי למידה מערכתיים שבחנו לעומק את התמודדות המערכת במגוון תחומים מרכזיים. במסגרת תהליך הפקת הלקחים הוקמו שישה צוותים מקצועיים לבחינת התנהלות המערכת, ובהם צוות ייעודי שעסק בתחום השיקום וגיבש המלצות להמשך חיזוק המערך. תהליכים אלה נועדו לזהות פערים, לגבש המלצות ולכוון את המשך פיתוחו וחיזוקו של מערך השיקום הלאומי, הן בשגרה והן לקראת מצבי חירום עתידיים.