מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (שלישי) את דו"ח פינוי הפצועים לבתי החולים בשבעה באוקטובר, הכולל ביקורת חריפה על צה"ל, מד"א, משרד הבריאות, איחוד הצלה וכן על ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לדברי המבקר, האחריות לפינוי הפצועים משטחי הלחימה הייתה של פיקוד הדרום ואוגדת עזה, בהיותם הגורמים הצבאיים האחראים על מרחב יישובי העוטף. המבקר מציין כי שורש הכשל בפינוי נבע מכישלונו של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום באותו יום - וזאת מבלי לגרוע ממאמציהם של כוחות הצבא והביטחון, מד"א, חברי כיתות הכוננות, צוותי החירום היישוביים (צח"י), המתנדבים והאזרחים, שפעלו באומץ לב ואף שילמו בחייהם כדי לחלץ פצועים.
המבקר מפרט כי בצילו של כשל ההגנה, עלו ליקויים משמעותיים במערך הפינוי: הוא התאפיין בהיעדר מענה סדור מצד צה"ל, בחוסר פיקוד ושליטה משותפים לצה"ל ומד"א, ובתאום מאוחר של נקודות המפגש ("נקודות חילוף") מול מד"א - שנקבעו רק כמעט שמונה שעות לאחר תחילת מתקפת הטרור. כמו כן, פינוי הפצועים באמצעות גורמי הצבא היה חלקי, בין היתר בשל היעדר מידע מלא על מיקומם ומצבם של האזרחים הפגועים.
מדברי מפקד פיקוד הדרום באותה עת עולה כי צה"ל חווה באותו יום "הפתעה בסיסית", שכן תרחיש הייחוס לא חזה מתאר של חדירת אלפי מחבלים בעשרות מוקדים במקביל. כתוצאה מכך, עלה קושי רב בגיבוש תמונת המצב, כוחות הרפואה ויכולות הפינוי בשטח לא תאמו את היקף הפצועים, ונקודות החילוף שנקבעו מראש הפכו ללא רלוונטיות.
לדבריו, האתגרים העיקריים בשעות הראשונות היו גיבוש תמונת המצב והזרמת יכולות נוספות לשטח - בהן כוחות, ציוד, אש, מטוסים ומענה רפואי. הוא הדגיש כי בשעות הראשונות המטרה העליונה הייתה קודם כל להרוג מחבלים ולעצור את הטבח, ובמקביל למאמצי הלחימה, עסקו הכוחות בשטח במתן מענה רפואי ובפינוי של מי שרק ניתן היה לפנות.
המבקר מצביע על כך שהקושי בגיבוש תמונת המצב ובהגעה לפצועים בלב אזורי הלחימה השפיעו ישירות גם על פעילות מד"א. הארגון נאלץ לראשונה בתולדותיו להתמודד עם אירוע בסדר גודל כזה, ללא יכולת גישה לנפגעים רבים.
בשל אופי הלחימה, נוכחותם של מחבלים רבים בשטח וחסימת צירי התנועה, ובהתאם לשיטת ההפעלה שקבע צה"ל, כוחות מד"א הונחו "לרכז כוחות בפאתים ובמקומות בטוחים" מחוץ לאזורי הלחימה בעוטף בשל האיום על כוחות ההצלה. כתוצאה מכך, נדרש לקבוע נקודות שחלוף אד-הוק (מיוחדות) בהתאם למצב המבצעי המשתנה.
עוד עולה מהדו"ח כי סמוך לתחילת המתקפה - בשעה 6:59, ולאחר הכרזת נוהל "פרש פלשת" ובידוד המרחב, הנחה מוקד מד"א את כוחותיו שלא להיכנס לכביש 232 (כביש הגישה המרכזי לעוטף). רק בשעה 14:30, כמעט שמונה שעות מתחילת המתקפה, התקבלה בארגון הנחיה מסודרת מהאוגדה בנוגע לפינוי פצועים לנקודות שחלוף מול מד"א.
המבקר ציין כי תוכנית פינוי הפצועים המקורית שנקבעה לתרחיש לחימה קרסה לחלוטין, ולא התקיים פינוי סדור מצד צה"ל. גם מפקד פיקוד הדרום אישר בפני צוות הביקורת כי הפינויים העצמאיים בשטח היו חשובים ונכונים; לדבריו, בשעות הראשונות לא היו מספיק יכולות רפואיות צבאיות כדי לתת מענה למספר הנפגעים הרב, והתושייה העצמאית סיפקה מענה חיוני והצילה חיים.
על פי המבקר אנגלמן, מצופה היה מראש הממשלה בנימין נתניהו, לבחון את המורכבות הכרוכה בכהונת שר הממונה על יותר ממשרד אחד - ובפרט כשמדובר במשרדים בעלי השפעה לאומית רחבה כדוגמת משרד הבריאות ומשרד הפנים. (גם כיום מתפקד שר אחד על 4 תיקים. א.ח)
לדבריו, כהונתו של ח"כ משה ארבל בשני התפקידים במקביל, במהלך חמשת הימים הראשונים למלחמה, הצריכה ממנו חלוקת קשב וזמן בין סוגיות רבות ודחופות. מדובר בשני משרדים משמעותיים ביותר העוסקים בשעת חירום, ובייחוד בימיה הראשונים של המערכה, בניהול מערכות קריטיות.
המבקר מציין שורה של דוגמאות למשימות שבאחריות משרד הבריאות באותה עת: ויסות ראשוני ושניוני של פצועים, מוכנות מערך האשפוז לקליטת הנפגעים ולוויסות משאבים (כמו כוח אדם, ציוד ומנות דם), הבטחת רצף הטיפול הרפואי לאוכלוסייה האזרחית ומתן מענה לאוכלוסיות מיוחדות.
במקביל, נדרש משרד הפנים באותם ימים לעסוק בהיערכות לפינוי אוכלוסייה, טיפול בתושבים שפונו מבתיהם וקליטתם, מתן מענה שוטף לרשויות המקומיות והפעלת מערך פס"ח (פינוי, סעד, חללים).
רק בהמשך, ולבקשתו של ח"כ ארבל, הופסקה כהונתו כשר הבריאות והוא המשיך לכהן כשר הפנים בלבד. ב-12.10.23 מונה לתפקיד שר הבריאות ח"כ אוריאל בוסו, ששימש עד אז כיו"ר ועדת הבריאות בכנסת והחזיק בהיכרות מוקדמת עם המערכת. עם זאת, מציין המבקר, כניסתו של ח"כ בוסו לתפקיד במועד זה הצריכה ממנו השתלבות מיידית ומהירה בפעילות המשרד בעיצומו של מצב החירום.
צה"ל ומד"א - קרב הגרסאות
מנתוני מד"א עולה כי פינוי הפצועים מנקודות שחלוף אלו החל בשעה 14:37. לפי יומן האירועים של הארגון, עד לשעה זו, ואף שהיו ניסיונות קודמים לתיאום, מערך הפיקוד והשליטה של פיקוד הדרום לפינוי פצועים מהעוטף לא פעל באופן סדור. ההנחיה הרשמית מהאוגדה הגיעה כאמור כשמונה שעות לאחר תחילת המתקפה, ובפועל, לאורך כל אותן שעות ארוכות, הגיעו פצועים רבים לבתי החולים סורוקה וברזילי באופן עצמאי.
מנגד, קצין הרפואה של אוגדת עזה באותה עת (הקרפ"א לשעבר) מסר כי היה מעורב בפינוי של כ-270 פצועים באותו יום - 177 מוסקים ו-92 רכובים, חיילים ואזרחים כאחד. לדבריו, רוב הפניות אליו הגיעו מחיילים שידעו כיצד ליצור קשר עם הגורמים הצבאיים, והוא הוסיף כי במהלך יום הלחימה לא התקבל ממד"א מידע ספציפי על פצועים שאיפשר לשלוח אליהם כוחות רפואה צבאיים.
בתגובה לטענות אלו, מסר מד"א למשרד מבקר המדינה באפריל 2026 כי הארגון הקים עבור האוגדה מערכת ייעודית בשם "חמ"ל רפואה דיגיטלי". מערכת זו הוטמעה במהלך שנת 2022 והופעלה באופן מלא בעמדת השליטה בחמ"ל הרפואה של אוגדת עזה. במד"א הסבירו כי המערכת משקפת בזמן אמת את כלל האירועים המתקבלים במוקדי הארגון בגזרה, וכן אירועים שבהם משולבים כוחות רפואה צבאיים. בכך, טענו, היא מאפשרת לצפות בכל קריאת חירום, לרבות מיקומם המדויק של הפצועים ופריסת האמבולנסים בשטח.
בא כוחו של הארגון הוסיף כי לאורך כל יום הלחימה נשמר קשר רציף בין הדרגים הבכירים בצה"ל למנהלי מד"א, והתקיימו שיחות רבות בין חמ"ל הרפואה האוגדתי למוקדי המבצעים של מד"א לצורך העברת מידע ותיאום תחת ערפל הקרב. במד"א אף ציינו כי ב-2 באוקטובר 2023, ימים ספורים לפני פרוץ הלחימה, נכח נציג מטעמם באוגדה ווידא שהמערכת אכן פעילה.
לעומת זאת, הקרפ"א לשעבר מסר למשרד המבקר במאי 2026 תמונה הפוכה: הוא ציין כי נכנס לתפקידו בסוף אוגוסט 2023, ובמהלך תקופת החפיפה לא נחשף לקיומה של מערכת "חמ"ל רפואה דיגיטלי", וגורמי מד"א עמם נפגש לא העלו את הנושא. לדבריו, גם בעלי התפקידים האחרים ששירתו עמו באוגדה לא הכירו את המערכת. הוא הוסיף כי בבוקר המקרה ולאורך כל היום קיים יחד עם נציגיו שיחות רבות עם נציגי מד"א שעסקו בפינוי פצועים, אך בשיחות אלו לא הוזכרה המערכת ונציגי מד"א לא הפנו אותם להשתמש בה. בתשובתו הרשמית של צה"ל גובה הקרפ"א, והצבא דחה את קביעת מד"א לפיה עמדה לרשות אוגדת עזה תמונת מצב מלאה ודינמית של הדיווחים.
בסיום הפרק מצביע המבקר על כשל נוסף: צה"ל לא ערך תחקיר ייעודי שעסק בפינוי הפצועים מהשטח במהלך השבעה באוקטובר, ובפרט בפינוי האזרחים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את העובדה שלא בוצע תחקיר כולל וממוקד בנושא קריטי זה.
במוקד הארצי של מד"א התקבלו בשבעה באוקטובר כ-24,000 שיחות - פי חמישה מיום שבת רגיל. השיחות שולבו בין מקרי שגרה (כמו מחלות או לידות) לבין דיווחים על פצועים מהמתקפה. בסך הכל נפתחו כ-7,400 קריאות, כאשר כ-1,640 מהן (22%) היו מאירועים באזור העוטף. באותו בוקר אייש מד"א כ-1,000 אמבולנסים ברחבי הארץ, שמתוכם כ-300 פעלו בגזרת העוטף. במהלך היום פינה הארגון לבתי החולים באמבולנסים כ-525 פצועים מהעוטף ומיישובי הדרום, מתוכם 84 נפגעים שחולצו באמצעות שמונה אמבולנסים ממוגני ירי. בנוסף, 21 פצועים פונו באמצעות שלושה ממסוקי הארגון.
המבקר קבע כי אף שבתרחיש של אירוע רב-נפגעים (אר"ן) ידוע כי חלק מהפצועים יתפנו עצמאית, מד"א לא הגדיר בעקרונות ההפעלה שלו עד לאותו יום כיצד לחבור למתפנים אלו. בין היתר, לא נקבעו קריטריונים להקמת נקודות חבירה, מיקומן בהתאם לגזרות השונות או הקצאת המשאבים הנדרשת לכך.
במקביל, למשרד הבריאות ולרשות העליונה לאשפוז לא השתקפה תמונת המצב המלאה שהייתה במד"א. הארגון לא העביר מיוזמתו נתונים חיוניים כמו מספר הקריאות, מפת הזירות, יומן האירועים, ומיקום האמבולנסים וזמינותם. באותו יום גם לא אייש נציג מד"א עמדה בחמ"ל הבריאות הלאומי כדי לשקף את תמונת המצב.
עוד נמצא כי למשרד הבריאות אין נוהל ייעודי לוויסות ראשוני של פצועים במקרה של אר"ן או מגה-אר"ן, המגדיר את מטרות הוויסות, הגופים השותפים, חלוקת תחומי האחריות והפעולות הנדרשות. כתוצאה מכך, הליך הוויסות הראשוני אינו מוסדר. המבקר מציין כי גם המידע שהעביר מד"א באמצעות הודעות נקודתיות ביישומון (אפליקציה) היה חסר, ולא כלל אירועים רבים בעוטף שבהם התקבלו שיחות ונפתחו קריאות - דוגמת הטבח בבארי ובמסיבה ברעים. שיקוף מלא של הנתונים היה מסייע בקבלת החלטות על ויסות ראשוני ושניוני, וכן על תגבור כוחות הרפואה בבתי החולים בדרום.
הדו"ח מדגיש כי מנכ"ל משרד הבריאות ויו"ר הרשות העליונה לאשפוז, משה בר סימן טוב, לצד מנכ"ל שירותי בריאות כללית דאז וחמ"ל הבריאות הלאומי, היו מודעים משעות הבוקר המוקדמות לעומסים הכבדים בסורוקה ובברזילי. זאת, אף שהם יצרו ממשקים רבים ועקבו אחר הנעשה בשטח, ועל אף שבשעה 8:45 ביקש בית החולים ברזילי להתחיל בוויסות שניוני, ובשעה 10:00 ביקש סורוקה שלא להפנות אליו פינויים מוסקים. למרות זאת, הרשות העליונה לאשפוז התכנסה לראשונה רק בשעה 14:00.
המבקר מתייחס גם למחלוקות ארוכות השנים בין מד"א לאיחוד הצלה, המתאפיינות בחוסר שיתוף פעולה ובאי-העברת מידע על קריאות חירום. הצורך בהסדרת הפעלתו של איחוד הצלה בחירום עלה שוב ושוב בדיונים לאורך השנים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שמשרד הבריאות לא הסדיר את שיתוף המידע והפעולה ביניהם, למרות שהכשלים והשלכותיהם מוכרים לו לפחות משנת 2019. המשרד לא הכין נוהל ייעודי לכך, ועד לסיום הביקורת לא הסדיר את איכון האמבולנסים של איחוד הצלה במערכות מד"א.
לדברי אנגלמן, על מנכ"ל משרד הבריאות להשלים בדחיפות תוכנית עבודה מפורטת ובעלת לוחות זמנים ליישום ההמלצות בכלל המערכת, ובפרט בדרכי העבודה מול צה"ל ופיקוד העורף. המנכ"ל נדרש להמשיך ולתחקר את פעילות מערכת הבריאות בשבעה באוקטובר לאור ממצאי הדו"ח. כמו כן, המבקר ממליץ כי המנכ"ל יקבל חוות דעת משפטית טרם מינוי גורמי מפתח לביצוע תחקירים אלו, כדי למנוע חשש לניגוד עניינים.
לצד הביקורת, משרד מבקר המדינה מציין לשבח את ההתגייסות יוצאת הדופן של אנשי מערכת הבריאות: צוותי משרד הבריאות, בתי החולים סורוקה וברזילי, אנשי מד"א, המגיבים הראשונים וצוותי הרפואה. שבחים דומים חולק המבקר לחיילי צה"ל, חברי כיתות הכוננות, כוחות הביטחון והמשטרה, צוותי החירום היישוביים (צח"י), המתנדבים והאזרחים שנרתמו וטיפלו בפצועים בשטח ובבתי החולים, לעיתים תוך סיכון חייהם ואף במחיר חייהם. רבים מהפצועים חבים להם את חייהם.
התייחסות משרד הבריאות
האירועים שהתרחשו ב-7 באוקטובר היו חסרי תקדים בעוצמתם, במאפייניהם ובמורכבותם, והתרחשו בתנאים שלא נכללו בתרחישי הייחוס, ללא התראה מוקדמת וללא תמונת מצב מלאה בשטח. בתוך מציאות של כאוס, חסימות צירים ושטח אש פעיל, שבפועל לא אפשרו לצה"ל לממש באופן סדור את אחריותו לפינוי פצועים מאזורי הלחימה במשך שעות, מערכת הבריאות הוכיחה את אחריותה, ופעלה במסירות, במקצועיות ובתחושת שליחות עמוקה, והצילה חיים של אלפי פצועים.
כפי שעולה גם מדו"ח מבקר המדינה, המענה שניתן היה מענה מציל חיים, ורבים מהפצועים חבים את חייהם לצוותים הרפואיים שפעלו תחת אש ובתנאי עומס קיצוניים. הצלחת הטיפול הרפואי הוכחה גם במבחן התוצאה: בתי החולים פעלו תחת עומס חריג, גילו גמישות תפקודית גבוהה, והיוו גורם מכריע בהצלת חייהם של רבים מהנפגעים, ביטוי לעוצמתה ולמחויבותה של מערכת הבריאות גם בתנאים הקשים ביותר.
מערכת הבריאות כולה התגייסה, צוותי בתי החולים ובראשם המרכזים הרפואיים סורוקה וברזילי, צוותי כוחות ההצלה ועובדי משרד הבריאות, ופעלה באומץ, במסירות ובשליחות, תוך סיכון אישי, כדי להציל חיים. הדו"ח מצביע על פערים בממשקי העבודה ובניהול האירוע בתנאי אי-ודאות מבצעית ומודיעינית מורכבת, שהקשו על גיבוש תמונת מצב ועל הפעלה סדורה של המענים.
משרד הבריאות מקבל את הביקורת, ומדגיש כי מרבית הפערים שעלו כבר טופלו ויושמו במהלך חודשי הלחימה, במסגרת תהליך שיטתי של הפקת לקחים וחיזוק המוכנות הלאומית. כחלק מהפקת הלקחים של המשרד, הודק שיתוף הפעולה עם צה"ל, כפי שהוכח בשטח במהלך האירועים הביטחוניים והמערכות איתן התמודדו המדינה ומערכת הבריאות לאחר ה-7 באוקטובר. מאז 7 באוקטובר הובילה מערכת הבריאות שורה של צעדים משמעותיים לחיזוק יכולות התיאום, השליטה והוויסות, כדי להבטיח כי גם בתרחישים הקשים ביותר תעמוד המערכת במשימתה - מתן מענה רפואי מהיר, מקצועי ומציל חיים.