במשך יותר מ-70 שנה, תקרית "פלישת העב"מים לוושינגטון" נחשבת לאחת התקריות המוזרות והמפורסמות בתולדות העיסוק האמריקני בעצמים בלתי מזוהים. בקיץ 1952 הופיעו מעל בירת ארצות הברית נקודות אור מסתוריות, שנקלטו במכ"מים ונראו גם על ידי עדי ראייה, בהם טייסים. מטוסי קרב הוזנקו לאוויר, העיתונים חגגו, ובאמצע המלחמה הקרה היו מי שחשדו שמדובר בטכנולוגיה סובייטית מתקדמת - או במשהו הרבה פחות ארצי.
עכשיו, יותר משבעה עשורים אחרי אותה בהלה, תומכי חשיפת מידע על עב"מים טוענים כי קלטת נדירה מאותה תקופה עשויה להתפרסם בקרוב. חבר הקונגרס הרפובליקני אריק ברליסון ממיזורי אמר בפורום שעסק בשקיפות סביב תופעות אוויריות בלתי מזוהות כי קיימת הקלטה של דיון מ-1952 בין אנשי חיל האוויר האמריקני למדענים, וכי היא נמצאת לכאורה בידי מעבדת לינקולן של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.
מה באמת היה בשמיים?
לפי הטענות, הקלטת מתעדת דיון פנימי על סדרת התצפיות שהרעידה את וושינגטון ביולי 1952. האירועים המתוקשרים ביותר התרחשו בשני סופי שבוע רצופים, 19-20 ביולי ו-26-27 ביולי, כשבקרים בשדה התעופה הלאומי של וושינגטון ובבסיס חיל האוויר אנדרוז דיווחו על עצמים חריגים שנראו במכ"ם. במקביל, טייסים ואזרחים דיווחו על אורות לא מוסברים בשמיים.
התקרית קיבלה במהירות חיים משל עצמה. באותה תקופה, כל דבר לא מזוהה בשמי הבירה היה יכול להפוך בתוך דקות לשילוב נפיץ של פחדים מהסובייטים, צלחות מעופפות ודמיון אמריקני משוחרר במיוחד. בסוף יולי ערך חיל האוויר מסיבת עיתונאים וניסה להרגיע את הציבור. ההסבר הרשמי היה שמזג האוויר, ובמיוחד תופעות אטמוספריות כמו היפוך טמפרטורות, גרם להחזרים חריגים במכ"ם ולבלבול בזיהוי העצמים.
אבל כמו שקורה לא פעם בסיפורי עב"מים, ההסבר הרשמי לא סגר את הסיפור - הוא רק יצר לו חיים ארוכים יותר. עדי ראייה המשיכו לטעון שראו עצמים אמיתיים, ולא רק הפרעות מכ"ם או משחקי אור. מאז הפכה התקרית לאחת מאבני היסוד של קהילת חובבי העב"מים בארצות הברית.
"הוא הפסיק לבקש בנימוס"
ג'ורדן פלאוורס, מנכ"ל ארגון Disclosure Foundation, אמר כי ברליסון הוא זה שדחף לאיתור החומר. לדבריו, חבר הקונגרס "הפסיק לבקש בנימוס" והחל לדרוש תשובות ממי שמחזיקים במסמכים ובהקלטות. פלאוורס טען כי עורכי הדין של מעבדת לינקולן אישרו שהחומר קיים, וכי המרכז הסכים להעמיד אותו לרשות הגורמים הרלוונטיים.
בינתיים, הקלטת עצמה עדיין לא הושמעה לציבור - וסימני השאלה סביבה גדולים. היא יכולה לכלול דיון יבש על מכ"מים ומזג אוויר, או לחשוף כיצד התייחסו אנשי חיל האוויר למדענים בזמן שתושבי הבירה דיווחו על אורות מסתוריים בשמיים. עבור מי שעוקב אחרי פרשת "פלישת העב"מים לוושינגטון", גם האפשרות הראשונה מספיקה כדי לפתוח מחדש את התיק.
עבור תומכי השקיפות, הקלטת אינה בהכרח הוכחה לחייזרים. היא בעיקר הוכחה לכך שהממשל האמריקני התייחס ברצינות לתופעות האלה כבר לפני 70 שנה, ושחומרים היסטוריים משמעותיים עדיין נמצאים בארכיונים, במעבדות ובידי גופים שקשה להגיע אליהם.
אם הקלטת אכן תפורסם, היא כנראה לא תסיים את הוויכוח על מה קרה בשמי וושינגטון ב-1952. סביר יותר שהיא תעשה את מה שסיפורי עב"מים טובים עושים כבר שנים: תוסיף עוד שכבה של מסתורין ותעלה עוד כמה שאלות.