בריאיון לעיתון הלבנוני אל־אח'באר המזוהה עם חיזבאללה, יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי תיאר את הסכם המסגרת בין לבנון לישראל כתכתיבים, ואמר כי הוא גרוע פי עשרה מהסכם 17 במאי 1983. לדבריו: "פי עשרה גרוע ועדיין עדיף עליו מאשר ההסכם הזה".
ברי הוסיף כי אין להיגרר לשום מחאה ברחוב או לתגובות שעלולות להיות מנוצלות כדי להכניס את המדינה למעגל של כאוס ומלחמת אחים. הוא הבהיר כי הסכנה הגדולה ביותר הנלווית להסכם אינה רק תוכנו הפוליטי, אלא גם הניסיונות שעלולים לנבוע ממנו לעורר פילוגים פנימיים ולגרור את הלבנונים לעימות בינם לבין עצמם - דבר שלטענתו משרת בראש ובראשונה את ישראל. הוא טען כי ההתמודדות עם המהלך הזה צריכה להישאר במסגרת החוקתית, הפוליטית והלאומית.
ברי הדגיש כי לא יחרים את ההסכם, אלא יאבק בו. "שרי תנועת אמל לא יחרימו שום ישיבת ממשלה שבה יידון ההסכם. שם נתעמת ונביע את עמדתנו", הסביר, והצהיר: "ההסכם הזה לא יעבור ולא ייושם כפי שהוא". לבסוף אמר כי "ההזדמנות המעשית היחידה העומדת כיום בפני לבנון להשיג את זכויותיה ולחייב את ישראל בנסיגה מלאה, טמונה במסלול המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן".
מקורות ב"צמד השיעי" בלבנון - חיזבאללה ותנועת אמל - מסרו לעיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט" כי ברי הופתע מתוכן ההסכם, וכי לא קיבל עליו עדכון מוקדם. לפי המקורות, ברי נחשף להסכם דרך הפרסומים בתקשורת, ולא הוצג לו באופן רשמי לפני פרסומו או לאחריו.
כאשר נשאל ברי על ידי העיתון הסעודי אם עיין בפרטי ההסכם, הוא השיב: "קראתי אותו וראיתי בו הסתה לפילוג". המקורות הוסיפו כי על הרשויות שחתמו על ההסכם להימנע מהשלכותיו ולתקן את "הטעות החמורה". עוד טענו כי אחת ממטרות ההסכם, מצד ישראל, היא לערער את ההסכם האמריקני-איראני באמצעות הצתת הזירה הלבנונית.