שתי הכותרות ממסיבת העיתונאים של נתניהו שנערכה אמש (שבת) הן גדולות, חשובות ותופסות נפח גדול - אבל לא משנות את המציאות בפועל.
בצד המדיני, הסכם שלום עם לבנון הוא אירוע ענק - אי אפשר לזלזל בהסכם שלום עם מדינה ערבית. אולם, במציאות, ישראל נלחמת ותמשיך להילחם בארגון חיזבאללה שמאיים על תושבי הצפון, ולמדינת לבנון, כבר ראינו, אין ממש השפעה עליו.
הכותרת השניה היא "אקים ממשלה לאומית רחבה". גם היא משמעותית מאד - כמעט שינוי תפיסה אחרי תפיסת השמירה על "הגוש האמוני", אך גם היא לא משנה את המציאות בפועל. נתניהו לא מתכוון לוותר על השותפות עם החרדים וללכת עם בנט, לפיד או איזנקוט, הוא בסך הכל מסמן דלת פתוחה לגנץ-שמחי-הנדל-ארדן ליום שאחרי הבחירות.
למרות קדנציה רצופת מלחמות, איומים והתפטרויות של החרדים, השותפות של נתניהו איתם יציבה איתנה וחזקה. נתניהו שלח הערב, במהלך מסיבת העיתונאים, מסרים ברורים לחרדים: "אני איתכם". הוא נעמד לצידם של החרדים כשטען ש"אם היו עוצרים בחורי ישיבות באירופה היינו מזדעזעים", ודקות אחרי מסיבת העיתונאים הוציא עו"ד יוסי פוקס, מזכיר הממשלה, בקשה בכתב לביסמוט לקדם את הסעיף בחוק שמבקש הקפאת המעצרים נגד החרדים.
כזכור, ביום חמישי הודיעה ועדת הכנסת שתדון השבוע בקצב מואץ בחוק יסוד לימוד תורה. שני הדברים הללו, חוק יסוד לימוד תורה והקפאת המעצרים - הם מה שסוכם בין נתניהו גפני ודרעי. זה מתקדם, ובכל הכח.
נתניהו: "אין מקום לשתי מדינות - אני בטוח שיש מקום למצוא הסכמה רחבה על כך"
בנאום שנשא אמש במסיבת העיתונאים שכינס לאחר החתימה על ההסכם עם לבנון, התייחס נתניהו לשלל נושאים, ובהם ההבנות שהושגו בוושינגטון בין המדינות, למזכר ההבנות בין ארה"ב ואיראן - וגם לבחירות הקרובות, כשהפתיע וטען כי הוא "מתכוון להקים ממשלה לאומית רחבה".
בנוגע לאספירציות הפוליטיות שלו, הוסיף נתניהו כי הוא מעוניין להגיע להסכמות רחבות בסוגיות הגיוס המשפט - אך לא דרך ממשלה צרה. "בעיני הדבר אפשרי - ואני מתכוון לעשות אותו". באותו נושא, ציין רה"מ כי לשיטתו, העיקרון אותו יוביל בהקמת הממשלה הלאומית הרחבה הוא ש"אין מקום לשתי מדינות - אני בטוח שיש מקום למצוא הבנות של הסכמה רחבה בנוגע לכך".
במהלך נאומו התייחס נתניהו ליריבו על ראשות הממשלה, יו"ר מפלגת "ישר" גדי איזנקוט: "אני זוכר מה הוא ואחרים אמרו כשהיינו בעזה - הם אמרו לנו לעצור כשהיינו בחאן יונס, לא להיכנס לרפיח וגם לא לתפוס את ציר פילדלפי - במקום זאת, הם רצו לעשות הסכם ולהוציא את החטופים מעזה בתמורה ליציאה מהשטח, ואחרי שנתיים-שלוש נוכל לחזור לשם".
עוד הרחיב באותו נושא, כי אם הממשלה הייתה מקשיבה לאותם אנשים ובהם איזנקוט, "דף, הניה וסינוואר היו בחיים, לא היינו מוציאים לפועל את מצבע הביפרים ואת חיסול נסראללה - והיינו משאירים את מנהרות הטרור, וכן לא משתלטים על בינת ג'בל והבופור".