אחרי ההכרה בבית הדין: עשרות מורים נוטשים את הארגונים הוותיקים ומצטרפים לארגון החדש

ארגון "מורים מובילים שינוי" חווה גל פניות בעקבות החלטת בית הדין להכיר בו באופן ראשוני כארגון עובדים.

בראיון לוואלה מתאר מנכ"ל הארגון יאיר וייגלר את העומס שנוצר בעקבות הפסיקה. "מאז אתמול זה טירוף מוחלט. יש עשרות ומאות פניות, ועשרות מצטרפים חדשים. אנחנו כארגון לא חווינו דבר כזה עד היום", הסביר. לדבריו, הארגון מתבסס על מתנדבים ופועל במרץ כדי לתת מענה לפונים שמגיעים מכל חלקי הארץ והמגזרים, כולל מורים מהמגזר הערבי וגננות חרדיות. וייגלר הבהיר כי מטרת העל היא להפוך לארגון יציג, גם אם ההליך המשפטי טרם הסתיים. "הסתדרות המורים הודיעה שתערער לבית הדין הארצי ולכן אנחנו עדיין נמצאים במצב זמני. אבל זו בהחלט בשורה משמחת", ציין.

ההליך המשפטי החל סביב גביית דמי טיפול מאנשי חינוך שעברו מהסתדרות המורים לארגון החדש. בעקבות הפסיקה הזמנית נקבע כי משרד החינוך לא יגבה דמי טיפול מחברי "מורים מובילים שינוי". במקביל, הודיע לאחרונה ארגון המורים בראשות רן ארז כי יאפשר למורי בתי הספר היסודיים להצטרף לשורותיו, צעד שמעיד על המאבק המחריף על ייצוג עובדי ההוראה. נכון להיום, הסתדרות המורים היא עדיין הגורם המוסמך לנהל משא ומתן עבור החינוך היסודי, בעוד ארגון המורים מייצג את עובדי התיכונים.

וייגלר מדגיש נקודה שמעסיקה מתלבטים רבים. "צריך להבדיל בין חברות בארגון עובדים לבין הסכם השכר", טען. הוא פירט כי מורים ביסודי ובתיכון ימשיכו להיות כפופים להסכמי "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" בהתאמה, ללא קשר לארגון שבו הם חברים. "המאבק עכשיו הוא על מי ייצג את המורים, לא על איזה הסכם שכר יחול עליהם".

המורים שמצטרפים לארגון החדש מעלים טענות קשות כלפי התנהלות הארגונים הוותיקים, בעיקר סביב שיטת התגמול והיעדר השקיפות. צביקה לייבוביץ', מורה למתמטיקה ממובילי הארגון, אמר בשיחה עם וואלה כי הם מציעים חלופה. "אנחנו עמותה שקופה, לא אגודה עות'מאנית. אין לנו מטעני עבר, ואנחנו רוצים לקדם מערכת שתתגמל מורים לא רק לפי הוותק שלהם, אלא גם לפי ההשקעה, ההצטיינות והעשייה שלהם. אנחנו רוצים שמורה שמשקיע יותר, שמוביל יוזמות ומצליח יותר, יוכל גם להרוויח יותר. צריך לתגמל איכות, לא רק זמן". לדבריו, חלק מהמורים נשארו בארגונים הישנים רק בגלל מועדוני הצרכנות או חוסר הבנה של זכויותיהם, וכעת הם מחפשים אלטרנטיבה אמיתית וליווי מקצועי מול הנהלות בתי הספר.

לייבוביץ' הוסיף כי יש לצמצם את הריכוזיות של משרד החינוך. "היום הכול מנוהל באופן ריכוזי ממשרד החינוך", הסביר. "אנחנו רוצים יותר גמישות בתמהילי המשרה של המורים, יותר חופש למנהלים ולרשויות המקומיות, ולאפשר התאמה לצרכים של כל בית ספר. אי אפשר לקבל החלטה אחת שמתאימה גם לבית ספר באילת, גם בעפולה וגם בתל אביב".

רחל לאישנר פורד, מורה לתנ"ך בחטיבה ובתיכון ופעילה בארגון, תיארה את הקושי המערכתי שדחף אותה לחפש אלטרנטיבה. "השכר מתחיל נמוך ועולה בצורה משמעותית עם השנים, בלי קשר לאיכות ההוראה, ליוזמות שאני מובילה או להערכה של המנהל", סיפרה לוואלה. "גם אם אהיה מורה מצוינת וגם אם אהיה מורה גרועה- השכר שלי יעלה באותו אופן".

לאישנר פורד הדגישה את הצורך בארגון שצומח מהשטח ומאפשר למנהלים לתמרץ מצוינות. "כמו בכל מקום עבודה במאה ה-21, צריך שתהיה למנהל אפשרות להעריך עובדים גם מבחינה כלכלית", הוסיפה. היא סיכמה כי המטרה אינה להעלים את הארגונים הקיימים, אלא לייצר תחרות. "החל מהשבוע למורה במדינת ישראל יש זכות לבחור תחת איזה ארגון להתאגד. עד עכשיו לא הייתה לו את האפשרות הזאת. מבחינתי, עצם זה שהחזרנו למורים את זכות הבחירה זה הישג אדיר".

השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?