בין גירושין לתלונה במשטרה: כך סכסוך משפחתי עלול להסלים

סכסוך משפחתי לא נשאר תמיד רק בתוך דיני המשפחה. לפעמים, בתוך הכעס, העלבון והמאבק על הילדים, הרכוש והשליטה, הוא גולש גם לעולמות של איומים, תלונות הדדיות והתנהלות בעלת אופי פלילי. דווקא בנקודה הזאת, כשהרגש גבוה והמערכת כולה עלולה להיכנס לפעולה, ההבדל בין ניהול נכון של ההליך לבין הסלמה מיותרת יכול להשפיע לא רק על בני הזוג, אלא גם על הילדים שתקועים באמצע.

עו"ד ענת כהן, העוסקת בדיני משפחה, אומרת שזה קורה יותר ממה שנהוג לחשוב. "לא תמיד הם נפגשים", היא אומרת על דיני המשפחה והמשפט הפלילי, "אבל אני פוגשת לעיתים קרובות, וקרובות מדי, הרבה מאוד מקרים שכן". לדבריה, הליך גירושין הוא מטבעו "הליך מאוד מאוד אמוציונלי", וכשנכנסות לתוכו הרבה אמוציות, "מגיעים לקללות, לעיתים איומים. פעם היא כועסת, פעם הוא כועס, שניהם כועסים, ואז גם מגישים תלונה במשטרה". לפעמים, היא מדגישה, זה גם באמת נדרש.

לדבריה, עצם ההיכרות שלה עם שני התחומים יחד, מאפשרת לה לזהות מוקדם מתי יש הצדקה אמיתית לערב את המשטרה, ומתי מדובר בניסיון להפוך את ההליך לכלי טקטי. "אני אשים קלפים על השולחן", אומרת עו"ד כהן. "לפעמים נכנסות אליי נשים ואומרות לי, איך נעשה שהכול יהיה לטובתי? בואי נגיש איזו תלונה. ממש ממש בהתחלה, עוד לא התחלנו כלום". מבחינתה, זה קו אדום חד. "זה קו אדום מבחינתי. אני אפילו לא מתחילה לטפל בתיק הזה".

לצד זה, עו"ד כהן מדגישה שלא כל תלונה היא מניפולציה. יש גם מצבים שבהם המעבר מההליך המשפחתי לפלילי הוא הכרחי. "אם יש מצב שהוא אמיתי, שהבעל או האישה, דרך אגב זה לשני הצדדים, לא תמיד הבעל עושה", היא אומרת. "נתקלתי בלא מעט מקרים שגם האישה מכה, מקללת וכולי". מבחינתה, כשהמקרה כולל "זריקת חפצים, אלימות, או שלא נדע עבירות מין", אין מקום להסס. "חייבים לגשת למשטרה. אני מנחה אותו או אותה לגשת למשטרה, להגיש תלונה ולהתחיל הליך פלילי".

עו"ד כהן מבהירה שהרקע שלה בעולם הפלילי עוזר לה לא רק לדעת מתי נכון לפעול, אלא גם איך למנוע טעויות בתוך ההליך עצמו. "מכיוון שכל הרקע שלי בא מההליך הפלילי, מאוד קל לי לייעץ קודם כול אם לגשת בכלל, אם להתחיל עם העניין הפלילי", היא אומרת. מעבר לכך, לדבריה, היא יכולה ללוות גם במצבים שבהם כבר נפתחה חקירה, ולהסביר "מה לעשות לפני חקירה, איך להתנהל בתוך החקירה".

כדי להמחיש עד כמה הגבול הזה עדין, עו"ד כהן מספרת על מקרה שבו כבר היה צו הרחקה נגד גבר מסוים, אך בהמשך האישה עצמה הכניסה אותו לביתה לסוף שבוע שלם. "ואז בשבת בצהריים היא החליטה להזמין לו משטרה", היא אומרת, בטענה שנגע בה וביצע מעשה מגונה. אלא שבאותו מקרה, לדברי עו"ד כהן, הייתה כאן בעיה מהותית. "גם היא בעצם הפרה את צו ההרחקה, היא הכניסה אותו לביתה". לדבריה, היא טענה בבית המשפט שמדובר בתלונת שווא, וההליך לא המשיך לכתב אישום.

אחד המאפיינים הבולטים בגישה של עו"ד כהן הוא מה שהיא מגדירה טיפול הוליסטי. מבחינתה, עורך דין בתחום המשפחה לא יכול להסתכל רק על מי שיושב מולו בחדר. "כשזוג הולך להתגרש, במיוחד אם יש ילדים, אז אני משתדלת, אני תמיד רואה את כל המשפחה, ותמיד אני רואה קודם כול את טובת הילדים", היא אומרת. מבחינתה, זה נכון בין אם הילד תינוק ובין אם הוא כבר בן עשר. "אתה צריך לראות את כל הצדדים יחד, ולנסות להביא אותם למצב של כמה שפחות קונפליקט".

הקו הזה, היא מודה, לא תמיד משתלם כלכלית לעורך הדין, אבל בעיניה הוא הכרחי. "אני יודעת שזה אולי מביא לי פחות בכיס, אבל אני ממש ממש בעד להוריד את הלהבות, לראות את טובת הילדים, לדבר איתו, לדבר עם הצד השני, עם עורכי הדין של הצד השני". מבחינתה, עורך דין משפחה טוב הוא מי שמבין שגם אם הצדדים מתגרשים, הם לא באמת נפרדים לחלוטין. "זוג שמתגרש ויש לו ילדים, הם תמיד נשארים משפחה", היא אומרת. "תמיד יהיו שמחות, וחס וחלילה גם עניינים שהם ההפך משמחות. הם תמיד יצטרכו לפעול יחד למען הילדים".

עו"ד ענת כהן באתר zap משפטי

לאתר של ענת כהן, משרד עו"ד

עו"ד כהן מסבירה, שהיא משקיעה מאמץ גדול בניסיון להביא זוגות להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט או בית הדין. מבחינתה, זו לא רק שאלה של נוחות, אלא של תוצאה. "אם אני מצליחה להגיע איתם להסכם מחוץ לכותלי בית משפט, קודם כול זה חוסך המון המון כסף, ובטח ובטח זמן", היא אומרת. "אתה נכנס לבית משפט, קודם כול אתה לא יודע איך אתה יוצא. אתה מחפש צדק, לא תמיד יש שם את הצדק".

לדבריה, כשמצליחים לנהל את המו"מ מחוץ לאולם, בלי מסדרונות טעונים ובלי עימותים פומביים, אפשר להקטין דרמטית את הנזק הרגשי. "אנשים מגיעים לבית הדין, ושם הם מתחילים לריב, במסדרון, או אפילו בתוך האולם, מתחילים לריב, לזרוק מילים", היא אומרת. "ובואו, יש לכם ילדים באמצע". בעיניה, כשעורכי הדין הם אלה שמנהלים את השיח הענייני, הרגש פחות שולט, והסיכוי להסכם עולה.

גם בהקשר של הילדים, עו"ד כהן לא משאירה מקום לספק. "הורים רבים מעבירים מסרים דרך הילדים", היא אומרת. "בגלל שאני באמת מטפלת בכל המשפחה, אז אני מדברת, וגם אני באה מעולם המנטורים, אני סוג של מאמנת בתוך כל ההליך הזה, בשביל שמי שאני מייצגת יבין שלא עושים דברים לא נכונים, בטח לא רבים דרך הילדים". מבחינתה, אלה רגעים שנצרבים אצל ילדים לשנים. "אם הילדים הם צעירים ולא תינוקות, אז זה נורא. הכאבים האלה נשארים בסוף כצלקת לילדים".

את המסר שלה להורים שנמצאים בתחילת הסכסוך היא מנסחת בפשטות. "קודם כול, כדאי לכם ללכת לכיוון של הסכם, מחוץ לבית משפט, מחוץ לבית דין", אומרת עו"ד כהן. וגם אם ההליך כבר התחיל, לדבריה, עדיין אפשר לעצור ולהתכנס לפשרה. "גם שם תמיד אפשר להגיע לפשרה, לעגן את זה אחר כך, להפוך את זה לפסק דין לכל הסכם, ולא להתקוטט דרך הילדים".

מהדברים של עו"ד ענת כהן עולה שהמקום שבו דיני המשפחה והמשפט הפלילי נפגשים הוא גם המקום שבו נדרשת הכי הרבה אחריות. לא כל סכסוך צריך להפוך לזירת מלחמה, ולא כל כעס צריך להפוך לתיק פלילי. אבל כשיש קו אדום אמיתי, צריך לזהות אותו בזמן. ובכל מקרה, כאשר יש ילדים ברקע, השאלה החשובה ביותר היא לא רק מי ינצח, אלא איך יוצאים מההליך הזה עם כמה שפחות נזק לכל מי שיישארו משפחה גם ביום שאחרי.

עו"ד ענת כהן עומדת בראש משרד בוטיק העוסק בדיני משפחה, משפט פלילי ודיני תעבורה, וכן מטפל בצוואות וירושות, ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות, אימוץ, הסכמי ממון ונושאים נוספים בתחום המשפחה. המשרד מעניק ליווי אישי וצמוד לאורך כל ההליך המשפטי, תוך שילוב בין ניסיון בדיני המשפחה לבין התמחות במשפט הפלילי, במטרה לספק מענה מקצועי ומקיף למצבים משפטיים מורכבים.

הכתבה באדיבות ZAP משפטי