קריסה רב זירתית: לא תאמינו מה קורה בעזה, לבנון ואיראן

הבה נצא לסיור קצר בשלוש חזיתות עיקריות שמעסיקות את ישראל, בשתיים מהן עדיין מתנהלת מלחמה "בעצימות נמוכה" ובשלישית שורר שקט מתוח. הכוונה היא לעזה, לבנון ואיראן.

בעזה תקף צה"ל, כך על פי ההודעה הרשמית, משגרים שהיו עלולים לשגר טילים לעבר שטח ישראל. רגע, משגרי טילים? בעזה?

אם למישהו זה נשמע כמו ידיעה מעידן שחלף, זה לא במקרה - חמאס בונה את כוחו כפי שעשה קודם לפלישה הברברית של 7 באוקטובר: משגרים, טילים, יחידות חמושות שממלאות את השורות במגויסים חדשים, תחת אלה שחוסלו על ידי צה"ל.

כל זה לא קורה במחשכים אלא תחת עינה הפקוחה של ישראל, שידה האחת (אם לא למעלה מזה) קשורה מאחורי גבה.

מישהו יודע אם מנהרות חדשות לא נחפרות ברגע זה ממש, להברחת נשק ממצרים לשטח הרצועה? מישהו יודע מה קורה מתחת לציר פילדלפי למשל, זה שראש הממשלה עמד נוכח פני האומה והציג באותות ובמופתים את היותו סלע קיומנו?

נסו לשאול את השבתאים - ותקבלו תשובות שאין להן קשר לטענות, למשל - "צה"ל שולט ביותר ממחצית השטח" - נכון אבל לא רלוונטי במציאות שבה חמאס מפעיל מערך הצטיידות-מחדש בטילים.

הגרוע מכל - הוא עושה זאת תחת "השגחה" בינלאומית, זאת שהייתה אמורה להבטיח שיתפרק מנשקו. העיקר שנכנסנו לרפיח בניגוד לדעת האמריקאים, כמו שגורסים החסידים השוטים. נו, נכנסנו, אז מה?

אולי מישהו רוצה לציין שוב את ההישג שבחיסול סינוואר, דף ואחרים? תגידו, זה משנה בכלל איך יקראו למנהיג חמאס שיוליך את המתקפה הבאה לישראל? קבלו את הטיפ: נחסל גם אותו - וגם זה לא יעזור, כי כשהחיסול הופך מאמצעי למטרה, אין לאיש מושג מה לעשות ביום שאחרי.

אגב כך, כמה לעגו השבתאים לשאלות שנשאלו באולפנים השונים שהפינה הימנית של המסך שלהם לא כתוב 14: "מהי האסטרטגיה?" או "מה יהיה ביום שאחרי?" אז הנה, "היום שאחרי" כבר כאן - ולא תאמינו כמה הוא דומה ליום שלפני...

נצפין ללבנון, שם מכין צה"ל תכניות מגירה ליום הנסיגה הכפויה, זאת שישראל כ"ץ נשבע אתמול, קבל עם ועדה, שלא תקרה - אפילו תחת לחץ אמריקני. קבלו את הסקופ: היא תקרה.

במקרה הטוב היא תשאיר לישראל מוצא של כבוד בדמות "הבנות" לכאורה עם ממשלת לבנון. במקרה הרע נצא עם הזנב בין הרגליים, אחרי עוד זובור של דונלד טראמפ, הנשיא האמריקני שעל ניצחונו בבחירות בירכו, בחוגי תקשורת מסוימים, "שהחיינו" - והוסיפו גם כמה מילות נאצה לג'ו ביידן הקשיש, הנשיא הציוני האחרון ומי שהציל את ישראל במילה אחת: Don't.

על פי דיווחים מאיראן, החלו שם בתהליכי גיוס לוחמים כדי למלא מחדש את השורות בחיזבאללה, כולל אותו כוח רדואן - לקראת פריסתו מחדש בדרום לבנון.

התעריף, כ-1,000 דולר לחודש בשכר ועוד הטבות נוספות. נשמע מעט? ובכן באיראן זה פי כמה מהשכר הממוצע וההערכה היא שיהיו לא מעט קופצים.

מה תעשה ישראל, שעד לא מזמן תקפה בגלוי משלוחי נשק לחיזבאללה - תפיל מטוסי נוסעים שבהם יטוסו המתגייסים החדשים מטהרן לביירות? ומי ימנע את התעצמות חיזבאללה - הארגון שנתניהו התגאה בכך שהחזרנו אותו "עשרות שנים לאחור"?

אולי פקיסטן, השושבינה להסכם הכניעה של טראמפ באיראן? אולי קטאר, שותפה בכירה לניהול המשא ומתן, שראש הממשלה שלה מתחבק ללא הרף מול המצלמות עם סגן נשיא ארה"ב (שעלול להיות הנשיא הבא)?

צה"ל חופשי לפעול בלבנון, כך הבטיח-שיקר ראש הממשלה מול המצלמות. כשנרמזה האמת הידועה לכל, הופעלה מכונת הרעל נגד צה"ל והרמטכ"ל. מה בין מכונת הרעל לשבתאים? שהאחרונים הם חסידים שוטים, בעוד שבראשונה יודעים את האמת, אבל מכחישים אותה לצרכי פרנסה.

והנה הגענו מזרחה, לאיראן, כמעט מיותר לשאול מה לדעתכם עושה מי שמסייעת למאמצי השיקום של חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון עם התשתית הבליסטית שלה, זו שנאמר לנו שנפגעה קשות...

הנה רמז קטן למי שניסה בכל זאת, ללא הצלחה, לענות על השאלה הרטורית: היא עושה בדיוק את מה שתעשה בקרוב לפרויקט הגרעין שלה, זה שלכאורה עצרנו (כבר פעמיים! משהו עם שמות של אריות).

טראמפ שהבטיח שלאיראן לא יהיה לעולם נשק גרעיני - ושלוחיו למשא ומתן הבטיחו - בהתחלה הוצאה של החומר המועשר מאיראן ואחר כך פיקוח בינלאומי (האיראנים הבהירו מראש שלא יסכימו לזה או לזה), כבר "הסביר" שהחומר קבור כל כך עמוק, עד שאין מה לשנע אותו מחוץ לאיראן...

לציבור הישראלי יש נטייה לשכוח, בקצב החדשות הגובר, את שאירע אך לא מזמן. לפיכך נזכיר: ב-28 בפברואר יצאה ישראל למבצע המכונה "שאגת הארי".

כמה מטרות היו למבצע ההוא: הראשונה הייתה יצירת תנאים להחלפת המשטר. כמו שכולנו יודעים, זה לא קרה. במבחן התוצאה איראן מונהגת היום על ידי משטר קיצוני יותר, שמציג עמדה לעומתית יותר כלפי המערב וישראל - ובינתיים גם נוחל הישגים.

המטרה השנייה הייתה השמדת תכנית הגרעין האיראנית. גם אם מישהו ירצה להתעקש שיש ממש בצעדי ה"פיקוח" האמריקנים או ה"התחייבות" האיראנית לעצור את הפרויקט, דבר אחד ברור: הוא לא הושמד כמובטח.

המטרה השלישית הייתה עצירת פרויקט הטילים הבליסטיים, שבמבצע "עם כלביא" התגלו כהרסניים ומדויקים. זוכרים את הימים שבהם ספרנו משגרים - וכתבים צבאיים ניסו להוכיח לנו שחלה ירידה במספר השיגורים...?

פה אין אפילו מה להתווכח: כל שנפגע - שוקם, ויתרה מזאת: לא רק שהנושא לא נכלל בהסכם הכניעה האמריקני, אלא שטראמפ עצמו כבר קבע שלא הגיוני לדרוש מאיראן שלא לפתח טילים בליסטיים...

עם מה נשארנו? אה, עם המטרה לעצור את הפרוקסיז המפורסמים, קרי - חיזבאללה וחמאס. מה קורה עם זה באמת? ובכן, שם לא רק שלא נעצרו שני הארגונים, אלא אף נוצרה זיקה ישירה בין חופש המעבר במיצר הורמוז לבין יכולת צה"ל לתקוף את חיזבאללה.

תודו שזה די מדהים, אם נזכרים בכך שעד למבצע "זעם אפי" או איך שלא קראו בארה"ב לאח האמריקני של "שאגת הארי", היו המעבר הימי פתוח - והנה עכשיו איראן קיבלה תמורת פתיחתו-מחדש את הסרת הסנקציות שהמצוקה שגרמו לה, איימה על יציבות המשטר.

נניח לרגע שהשבתאים צודקים בדבר אחד: בנימין נתניהו לא יכול היה לחזות את בגידתו של טראמפ במטרות המלחמה, בישראל ובו אישית (זאת על אף שהוזהר שכך יהיה).

אם כך יהיה מעניין לבדוק מה עשה ראש הממשלה בשעת החירום שבה נדמה כי המצב בכל החזיתות מתהפך נגד מדינת ישראל.

ובכן, הוא אכן מיהר להגיב: קרא אליו בדחיפות את נציגי המשתמטים בכנסת והבטיח להם להעביר חוק-עוקף-גיוס שימנע מעצר עריקים, תמורת עוד כמה ימים של שלטון, ותמיכתם בחוקי ההפיכה המשפטית, התקשורת והקמת ועדת חקירה פוליטית.