פחות מיממה לאחר הבחירות הדרמטיות בקולומביה, מסתמן כי האיש שעתיד להחליף את הנשיא המכהן גוסטבו פטרו הוא עורך הדין ואיש העסקים אבלרדו דה לה אספרייה - דמות שלא החזיקה מעולם בתפקיד ציבורי נבחר, אך הצליחה בתוך זמן קצר להפוך לאחד השמות הבולטים והמדוברים בפוליטיקה הלטינית.
עם יותר מ-99% מהקולות שנספרו, דה לה אספרייה גבר בפער זעום על יריבו איוון ספדה, מועמד השמאל ובעל בריתו של הנשיא פטרו. ספדה טרם הודה בהפסד, אך הפער בין השניים עומד על פחות מאחוז אחד. גם אם הספירה הסופית טרם הושלמה, הניצחון המסתמן מסמן תפנית פוליטית משמעותית בקולומביה והמשך מגמת ההתחזקות של הימין באמריקה הלטינית.
מעורך דין פלילי לנשיא
דה לה אספרייה, בן 47, נולד וגדל באזור החוף הקריבי של קולומביה. במשך שנים היה מוכר בעיקר כעורך דין פלילי שטיפל בשורה של תיקים מתוקשרים. בין לקוחותיו נמנו אלכס סאאב, מקורבו של נשיא ונצואלה לשעבר ניקולס מדורו, וכן איש העסקים דייוויד מורסיה גוסמן, שנחשב לאחד הנוכלים הפיננסיים הגדולים בתולדות קולומביה.
כשנשאל בעבר כיצד הוא מתמודד עם ייצוג לקוחות שנויים במחלוקת, השיב כי "לאתיקה אין קשר למשפט" וכי תפקידו הוא להגן על לקוחותיו במסגרת החוק.
למרות היעדר ניסיון פוליטי, הצליח דה לה אספרייה לבנות לעצמו תדמית ציבורית חזקה ולבסס תנועה פוליטית חדשה בשם "מגיני המולדת". תומכיו מכנים אותו "אל טיגרה" - הנמר - והוא מצדו מכנה את אנשיו "הלהקה".
האיש של טראמפ
אחד המאפיינים הבולטים בקמפיין של דה לה אספרייה היה הזיהוי המלא שלו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. הוא זכה לתמיכתו הפומבית של טראמפ עוד לפני הסיבוב השני, ולאחר פרסום התוצאות הראשוניות מיהר טראמפ לברך אותו ברשת Truth Social במילים: "הוא ניצח. ובגדול".
לצד טראמפ, נהנה דה לה אספרייה גם מתמיכתם של נשיא אל סלבדור נאיב בוקלה, נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני ובני משפחתו של נשיא ברזיל לשעבר ז'איר בולסונארו.
דה לה אספרייה מחזיק בנוסף לאזרחות הקולומביאנית גם באזרחות אמריקנית ואיטלקית. הוא חי בעבר במיאמי ואף אמר כי הדרכון האמריקני מעניק לו שכבת הגנה נוספת במולדתו.
הבטחת הבחירות: סוף ל"שלום הכולל"
הנושא המרכזי בקמפיין שלו היה הביטחון. קולומביה מתמודדת בשנים האחרונות עם התגברות מחודשת של האלימות, על רקע התחזקות ארגוני גרילה, קרטלי סמים וכנופיות חמושות.
דה לה אספרייה תקף בחריפות את מדיניות "השלום הכולל" של הנשיא פטרו, שהתבססה על משא ומתן עם ארגונים חמושים במקום עימות צבאי ישיר. הוא הבטיח לבטל את המדיניות, לצאת למתקפה רחבה נגד ארגוני הפשיעה ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם צבא ארצות הברית.
בין היתר התחייב להקים בתי כלא ענקיים, להגביר את האכיפה נגד סוחרי סמים ופשיעה מאורגנת ולהפעיל מדיניות ביטחונית תקיפה בהרבה מזו של הממשלה היוצאת.
האיש שמבקש להפוך את מדיניות החוץ של פטרו
אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין דה לה אספרייה לבין הנשיא היוצא גוסטבו פטרו נוגע למדיניות החוץ. בעוד שפטרו הוביל קו לעומתי מול ארצות הברית ועמד בעימותים פומביים עם טראמפ, הנשיא הנבחר מבקש לקרב מחדש את בוגוטה לוושינגטון ולהפוך את קולומביה לחלק מרכזי בבריתות האזוריות שמקדמת ארצות הברית.
במסגרת זו הוא גם מבטיח שינוי חד ביחסים עם ישראל. בעוד שפטרו ניתק את היחסים הדיפלומטיים עם ירושלים והפך לאחד המבקרים החריפים ביותר של ישראל באמריקה הלטינית, דה לה אספרייה הצהיר כי בכוונתו לחדש את היחסים המלאים בין המדינות, להחזיר את שיתוף הפעולה המדיני והביטחוני ואף להעביר את שגרירות קולומביה לירושלים.
כמו כן, הוא רואה בישראל שותפה אפשרית במאבק נגד ארגוני הפשיעה, קרטלי הסמים והקבוצות החמושות הפועלות ברחבי המדינה - אחד הנושאים המרכזיים שעליהם ביסס את מסע הבחירות שלו.
ההשוואות לבוקלה
סגנונו הפוליטי של דה לה אספרייה הוביל להשוואות בלתי פוסקות לנשיא אל סלבדור - נאיב בוקלה. מבקריו מצביעים על ההבטחות להקמת "מגה-בתי כלא", על הדגש הכבד שהוא שם על ביטחון ועל הופעותיו הציבוריות המוקפדות, לעיתים מאחורי זכוכית משוריינת.
גם הופעתו החיצונית, ובעיקר סגנון הזקן שלו, הפכה לנושא להשוואות. עם זאת, דה לה אספרייה דוחה את הטענות כי הוא מנסה לחקות את בוקלה.
הכלכלה: פחות רגולציה, פחות מסים
לצד ההבטחות בתחום הביטחון, הציג דה לה אספרייה גם קו כלכלי ימני מובהק. הוא מבטיח להפחית מסים, לצמצם את הוצאות הממשלה, להקל על עסקים ולהחיות פרויקטים בתחום הנפט והגז שהוקפאו בתקופת פטרו.
לדבריו, קולומביה צריכה לנצל את משאבי האנרגיה שלה ולשוב למסלול צמיחה מהיר יותר, במיוחד בתקופה שבה שוקי האנרגיה העולמיים סובלים מטלטלות בעקבות המלחמה באיראן והמשבר במצר הורמוז.
האתגר הגדול שמחכה לו
למרות הניצחון, הדרך של דה לה אספרייה צפויה להיות מורכבת. תנועתו אינה מחזיקה במושבים בקונגרס, והוא ייאלץ לבנות קואליציות עם מפלגות ימין מסורתיות כדי לקדם את תוכניותיו.
בנוסף, הוא צפוי להתמודד עם אחת הבעיות העמוקות ביותר של קולומביה - הסכסוך המזוין הפנימי שנמשך עשרות שנים. עשור לאחר הסכם השלום ההיסטורי עם ארגון FARC, ארגונים חמושים חדשים ממלאים את החלל שהותירו המורדים לשעבר, מגייסים אלפי לוחמים חדשים ומחזירים למדינה תופעות כמו מוקשים ומלחמות טריטוריה.
כעת, האיש שכינה את עצמו "הנמר" יצטרך להוכיח שהסיסמאות שהביאו אותו אל ארמון הנשיאות מסוגלות להפוך גם למדיניות שתשנה את המציאות בקולומביה.
