יואב אהב כדורגל, דייב חלם לטוס: סיפורם של שני הצעירים שנהרגו בהתרסקות המטוס בארה"ב

בהתרסקות מטוס הקל במרילנד שבארצות הברית שאירעה ביום ראשון האחרון, נהרגו שלושה ישראלים: דוד "דייב" רבינוביץ' בן ה-19 מקריית חיים, ויואב בומרינד בן 26 מזכרון יעקב, ואלעד ניידיק. שניים מההרוגים יובאו לקבורה בישראל, וההרוג השלישי יובא לטורונטו שבקנדה.

אביו של יואב סיפר על בנו: "את הילד הזה אימצנו מאוקראינה כשהיה בן שנה ושלושה חודשים. הוא היה הילד הראשון שלנו, ילד שכל מי שהכיר אותו התאהב בו מיד", כך סיפר לוואלה שלום בומרינד על בנו יואב שנהרג במוצ"ש בהתרסקות המטוס.

יואב גדל בזכרון יעקב והיה ספורטאי מצטיין כבר מגיל צעיר. במשך ארבע שנים שיחק במחלקת הנוער של מועדון הכדורגל של מכבי הרצליה, שם שימש קשר אחורי ונחשב לאחד השחקנים הבולטים בקבוצתו. "בעונה האחרונה שלו אפילו נבחר לאחד משחקני המחזור בליגה", סיפר האב.

אלא שבשלב מסוים אחרי הצבא הוא נפצע ושינה כיוון. "הוא עזב את הכדורגל והלך לעבוד בכל מיני עבודות, ואז נכנס לו חיידק הטיס לראש", סיפר שלום. "הוא נסע לארצות הברית, למד שמונה חודשים וכבר הוציא רישיון טיס ראשון. כל הטיסות שהוא עשה עכשיו היו כדי לצבור שעות לקראת הרישיון הבא".

לדברי האב, יואב אמור היה לשהות בארצות הברית כשנתיים במסגרת לימודי הטיס. "לא ראיתי אותו שמונה חודשים. הוא היה אמור לחזור באוקטובר", אמר בכאב.

מעבר לאהבתו לספורט ולטיסה, יואב היה גם פעיל בקהילה. הוא למד בתיכון המושבה בזיכרון יעקב, שירת שירות צבאי מלא במשך שלוש שנים, ובהמשך התנדב במשטרה במסגרת יחידת הסיור היישובית. "הוא היה פעיל בכל מה שקורה בזיכרון יעקב", סיפר אביו. "ילד שלא צריך לבקש ממנו שום דבר. הוא תמיד רצה לעזור".

השיחה האחרונה בין האב לבנו התקיימה ביום שישי האחרון. "הוא סיפר לי על חבר מאוד טוב שלו, לוחם מגלן מכרם מהר"ל, שנהרג", סיפר שלום. "הוא רצה לעלות על טיסה ולבוא לארץ להלוויה. עכשיו אני מצטער שאמרתי לו שלא יחמיץ לימודים". "הוא היה ילד שרציתי אחריי לכל מקום. כזה שכל הורה היה רוצה".

יואב הותיר הורים ואחות, חיילת בת 21. "הדבר שהכי אהב בעולם היה להגשים חלומות", אמר האב. כעת ממתינה המשפחה להשלמת הליכי שחרור הגופה מארצות הברית. "אנחנו עדיין לא יודעים מתי תהיה הלוויה", סיפר שלום. "אנחנו מאוד מנסים שהוא ייקבר בכרם מהר"ל. שם נולדתי, שם ההורים שלי קבורים, ושם גם קבור החבר שלו. שומרים לו שם מקום לידו".

"זה כל כך קשה", סיכם האב. "הוא הגשים חלום חדש אחרי הכדורגל. הוא היה בתחילת הדרך, עם כל החיים לפניו".

אביו של דייב דוד רבינוביץ' מספר על החלום שהסתיים באסון: "זה היה כל החיים שלו, כל החלום שלו". לצד הגאווה על בנו, מספר האב גם על החשש שליווה אותו ועל האזהרות שהשמיע שוב ושוב: "ביקשתי ממנו לא להצטרף לטיסות עם אנשים צעירים. הזהרתי אותו".

לדברי האב, דייב לא היה הטייס שהטיס את המטוס באותה טיסה קטלנית. "הוא רק הצטרף לטיסה", הדגיש. "אמרתי לו שלא יצטרף לטיסות כאלה, אבל הוא אהב את התחום בכל הלב".

דייב נולד בחיפה וגדל בקריית חיים. הוא למד בבית הספר היסודי גורדון ובהמשך בגימנסיה בקריית חיים. לפני כשנה יצא לארצות הברית כדי להגשים את חלום חייו - להיות טייס אזרחי.

"זה היה החלום שלו. הכול סבב סביב החלום הזה", מספר האב. "הוא היה מאושר. כשהוא עבר טיסת סולו ראשונה הוא שלח לי סרטון ואמר: 'אבא, תראה, כבר טסתי לבד'. הוא היה כל כך גאה וכל כך מבסוט".

המשפחה הייתה בקשר יומיומי עם דייב באמצעות הוואטסאפ, ואף רכשה עבורו כרטיס טיסה לישראל כדי שיגיע לביקור ולהתרעננות. "הייתה לו חברה, היו לו תוכניות, הם רצו לבנות משפחה", אומר האב. "עכשיו כבר לא".

סרגיי מתקשה למצוא מילים כדי לתאר את בנו. "הוא היה מלאך. פשוט מלאך", הוא אומר שוב ושוב. "ילד שכולם אהבו. לא היה מקום שהוא נכנס אליו ולא אהבו אותו. היה לו לב ענק. הייתי קורא לו 'גרינפיס'. אם מישהו היה צריך עזרה - הוא היה הראשון לעזור. אם זקנה היתה צריכה עזרה לעבור כביש או לסחוב משהו - הוא היה שם".

לדבריו, אופיו ההומניסטי של בנו אף השפיע על מסלול חייו. "הוא לא רצה נשק. הוא היה פציפיסט. ילד שכל הזמן חושב על אחרים, עוזר לאחרים".

הרגע שבו התבשר על האסון חרוט בזיכרונו. "באו מבית הספר והודיעו לי שהמטוס נעלם", הוא משחזר. "אמרו שמחפשים אחריו. אחר כך הודיעו שמצאו אותם. אני כבר לא זוכר הכול, זה היה כמו חלום רע".

המשפחה, שעלתה לישראל מברית המועצות לשעבר, מתקשה לעכל את האובדן. דייב הותיר אחריו את הוריו, סרגיי ונטליה, אחות גדולה בשם קרין ואח צעיר בשם שון.

"כולם בוכים ולא עוצרים", אומר האב בקול חנוק. "היום קניתי לבן שלי קבר. מי היה מאמין שאצטרך לעשות דבר כזה בגיל 19. הוא רק רצה לעוף. זה היה כל החלום שלו".

השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?