סוף לחגיגת המס בחברות: בעלי עסקים שלא ייערכו בזמן עלולים לשלם ביוקר

במשך שנים רבות בעלי חברות פרטיות נהנו מיתרון משמעותי: הם יכלו להשאיר את הרווחים בחברה, להשקיע אותם בנדל"ן, בפיקדונות בנקאיים או בשוק ההון, ולדחות את תשלום המס האישי על דיבידנד לשנים רבות.

מבחינת בעלי החברות, זו הייתה דרך לגיטימית לצבור הון וליהנות מהפער שבין מס החברות לבין המס האישי. מבחינת המדינה, מדובר היה בתופעה שהלכה והתרחבה והובילה לדחיית מס בהיקפים גדולים.
לכן נולד "חוק הרווחים הכלואים", שנכנס לתוקף בשנת 2025 ומתחיל להשפיע באופן משמעותי על אלפי חברות במהלך שנת 2026.

אם אתם בעלי חברת מעטים - חברה פרטית הנשלטת על ידי חמישה אנשים מקסימום - כדאי מאוד שתכירו את כללי המשחק החדשים.

מטרת החוק היא לעודד בעלי חברות להשתמש בכספים לצורך פעילות עסקית אמיתית, ולא לצבור אותם לאורך שנים כהשקעה פסיבית.

לשם כך נקבע מנגנון חדש של מס שנתי בשיעור של 2% על רווחים עודפים שנשארים בחברה מעבר לרמה שנקבעה בחוק.

חשוב להבין: מדובר במס שאינו מוכר כהוצאה לצורכי מס ואינו מקוזז בעתיד כאשר תחולק יתרת הרווחים כדיבידנד. לכן, השארת הכסף בחברה לאורך שנים עלולה ליצור עלות מס מצטברת ומשמעותית.

בשנת 2025 ניתנה לבעלי החברות תקופת מעבר מקלה יחסית. אולם בשנת 2026 ההקלות הסתיימו.

כדי להימנע מהמס השנתי על הרווחים העודפים, החוק מחייב לעמוד באחד ממנגנוני החלוקה שנקבעו. בפועל, במקרים רבים משמעות הדבר היא חלוקת דיבידנד לבעלי המניות.

על הדיבידנד ישולם כמובן מס דיבידנד רגיל. לבעל מניות מהותי שיעור המס עומד בדרך כלל על 30%, ובמקרים שבהם חל גם מס יסף, שיעור המס הכולל עשוי להגיע עד 35%.

המשמעות ברורה: בעלי חברות רבים יידרשו לבצע תכנון מס מחודש ולבחון האם כדאי לחלק דיבידנד, להשקיע בפעילות העסקית או לשלם את המס השנתי החדש.

המחוקק הבין כי חברה זקוקה להון חוזר לצורך פעילותה השוטפת. לכן נקבע מנגנון המכונה "כרית ביטחון", שמטרתו להחריג מהרווחים העודפים סכומים הדרושים לפעילות העסק. המס יחול רק על הרווחים שמעבר לכרית הביטחון.

גובה כרית הביטחון נקבע לפי הגבוה מבין שלושה פרמטרים:

• 750 אלף שקל.
• הוצאות הפעילות השוטפת של החברה.
• עלות הנכסים העסקיים הפעילים של החברה.

כאן חשוב לשים לב לפרט שרבים מפספסים: נכסים פסיביים כמו תיקי השקעות, ניירות ערך, פיקדונות ונדל"ן שאינו משמש ישירות את פעילות העסק אינם נחשבים בדרך כלל לנכסים פעילים לצורך החישוב. כתוצאה מכך, כספים רבים שנצברו במשך השנים עלולים להיכנס לבסיס המס החדש.

לרו"ח אורן לוי באתר zap משפטי

לאתר של רו"ח אורן לוי

החוק אינו מסתפק רק במיסוי הרווחים הכלואים. במקרים מסוימים של חברות המבוססות בעיקר על עבודתו האישית של בעל השליטה - כגון רופאים, יועצים, עורכי דין, מתכננים, אנשי מקצוע חופשיים ונותני שירותים אחרים - נקבעו מנגנונים נוספים שעלולים להביא לכך שחלק מהרווחים ימוסו כהכנסה אישית של בעל השליטה.

במקרים המתאימים, שיעור המס על רווחים אלה עשוי להגיע לשיעורי המס השולי הגבוהים החלים על יחידים, לרבות מס יסף.

עבור בעלי מקצוע רבים, המשמעות היא שהיתרון שהיה בעבר בפעילות באמצעות חברה עשוי להצטמצם באופן משמעותי, ולכן נדרש לבחון מחדש את מבנה הפעילות העסקית.

הטעות הגדולה ביותר שבעלי חברות עלולים לעשות כיום היא להניח שהכול יישאר כפי שהיה בעבר.
המציאות השתנתה.

חברה שהחזיקה במשך שנים מיליוני שקלים בתיק השקעות או בנדל"ן שאינו משמש את פעילותה העסקית עלולה למצוא את עצמה משלמת מס נוסף שנה אחר שנה.

לעומת זאת, בעלי חברות שיבחנו מראש את מצב החברה, יחשבו את כרית הביטחון, יבנו מדיניות חלוקת דיבידנדים נכונה וישקלו השקעות עסקיות אמיתיות - יוכלו לצמצם משמעותית את החשיפה למס החדש.

שנת 2026 מסמנת את סיומה של תקופה שבה ניתן היה להשאיר רווחים בחברה ללא תכנון ארוך טווח.
חוק הרווחים הכלואים משנה את כללי המשחק ומחייב בעלי חברות לקבל החלטות אקטיביות לגבי הכספים שנצברו בקופת החברה.

מי שייערך בזמן יוכל לחסוך סכומי מס משמעותיים. מי שיבחר לשבת על הגדר, עלול לגלות שהכסף שעבד קשה כדי להרוויח נשחק בהדרגה באמצעות מיסים שניתן היה להימנע מהם בתכנון נכון.

רו"ח אורן לוי הוא בעל משרד ראיית חשבון המתמחה בליווי חברות פרטיות, עצמאים ובעלי עסקים. משרדו פועל במודל דיגיטלי מתקדם ומשלב טכנולוגיות ענן ובינה מלאכותית לצורך מתן שירות מקצועי ויעיל ללקוחות בכל רחבי הארץ.

*האמור בכתבה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ משפטי או תחליף לקבלת חוות דעת מקצועית המותאמת לנסיבותיו של כל מקרה.

הכתבה בשיתוף zap משפטי