בעולם שבו דרכון אירופי נחשב לנכס יקר ערך הפותח דלתות ללימודים, תעסוקה ומגורים בכל רחבי האיחוד, השינויים האחרונים בחקיקה האוסטרית מעוררים סערה של ממש בקרב אלפי משפחות בישראל. אם בעבר חוקי ההתאזרחות באוסטריה היו נוקשים, מפלים ומצומצמים ביותר, הרי שבחודשים האחרונים חלה תפנית דרמטית שמשנה לחלוטין את חוקי המשחק.
מדובר בתיקון חסר תקדים המאפשר לצאצאים של פליטי שואה, גם כאלו שסביהם או הוריהם מעולם לא היו אזרחים אוסטרים אלא רק שהו במדינה כפליטים או במחנות עקורים לאחר מלחמת העולם השנייה, לקבל אזרחות מלאה.
בשל המורכבות המשפטית האדירה והבדיקות הקפדניות של השלטונות, יש מי שמגדיר את המצב הנוכחי כ"הזדמנות של פעם בחיים" שאסור לפספס.
כדי להבין בדיוק מי זכאי, מה התנאים ואיך עושים את זה נכון, שוחחנו עם עו"ד נוטריון ובורר ניר לנקר ממגדל אלקטרה סיטי בת"א, מומחה מוביל בדין הזר - שיעשה סדר בבשורה החדשה.
עו"ד נוטריון ובורר ניר לנקר. בוא נתחיל מהשורה התחתונה: מהו למעשה החידוש הדרמטי שהתרחש לאחרונה באוסטריה, ומדוע הוא נוגע לכל כך הרבה ישראלים?
"בשנת 2020 נכנסו לתוקף תקנות חדשות באוסטריה בנוגע לזכאות להתאזרחות, אשר היוו שלב ראשון בתיקון העוול ההיסטורי. עד לאותה שנה, החוק היה מצומצם ומפלה באופן קיצוני. כדי לקבל אזרחות, היית חייב להיות צאצא של אזרח אוסטרי בלבד, ללא קשר לאירועי השואה, והיו קיימות מגבלות קשות: אפליה מגדרית חריפה שבה הזכאות עברה בעיקר דרך גברים, החזקת אזרחות נוספת מעבר לישראלית היוותה עילת מניעה, וגם שירות בקבע או עבודה בשירות המדינה חסמו את האפשרות. בשנת 2020 אוסטריה ביטלה את המגבלות האלו, בכפוף לכך שהמבקש הוא צאצא של מי שחי באוסטריה ונאלץ להימלט ממנה עקב רדיפות הנאצים.
אולם, נותר פלח אוכלוסייה שלם וגדול שעדיין נותר מחוץ לתמונה. מאחר שאוסטריה קיבלה את עצמאותה מחדש רק בשנת 1955, החוק קבע כי הזכאות תקפה גם למי שעזב את המדינה עקב הרדיפות או השואה לפני שנה זו. החידוש העצום, שנכנס לתוקף ממש לאחרונה, הוא שהרשויות באוסטריה מוכנות כעת לדון ולאשר בקשות של קבוצה חדשה לחלוטין: פליטי שואה וניצולים ששהו באוסטריה בין השנים 1945 ל-1955, בעיקר במחנות העקורים אך לא רק, וכעת גם הצאצאים שלהם זכאים לאזרחות אוסטרית מלאה."
אתה מדבר על מחנות העקורים המפורסמים שהוקמו לאחר המלחמה. מי היו האנשים שחיו שם, ואיך הם קשורים לזכאות הנוכחית?
"בדיוק. עם סיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945, בעלות הברית - ובעיקר בריטניה וארצות הברית - שלטו באזורים שונים באוסטריה. הן שחררו יהודים רבים ממחנות ההשמדה וממחנות העבודה הנאציים, כמו מחנה 'מאוטהאוזן' הידוע לשמצה שפעל באוסטריה. הניצולים ששוחררו נותרו ללא כלום - ללא רכוש, ללא אוכל, ללא כסף וללא יכולת קיום בסיסית.
כדי לספק להם מענה מציל חיים, הקימו בעלות הברית מחנות עקורים ברחבי אוסטריה. המחנות הללו שימשו בית לפליטים יהודים רבים, בעיקר בין השנים 1945 ל-1948, עד להקמת מדינת ישראל. חיו שם המון ניצולי שואה, אנשים התחתנו שם ואף נולדו להם ילדים. הנתון המרתק ביותר בתיקון הנוכחי הוא שלא מדובר רק על אנשים שהיו אזרחים אוסטרים במקור, אלא על פליטי שואה מכל רחבי אירופה שהגיעו לאוסטריה לאחר המלחמה ומצאו בה מקלט זמני."
לעו"ד, נוטריון ובורר ניר לנקר - באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד, נוטריון ובורר ניר לנקר
כלומר, גם אם סבא שלי היה בכלל פולני או רומני והגיע לאוסטריה רק כפליט אחרי המלחמה, אני עשוי להיות זכאי לאזרחות אוסטרית?
"חד-משמעית כן, וזהו לב העניין. לדוגמא, אם סבא של מישהו היה פולני, נתפס על ידי הנאצים, שרד את מחנה מאוטהאוזן באוסטריה, ולאחר השחרור התגורר במחנה עקורים אוסטרי עד שנת 1947 או 1948 לפני שעלה לישראל - יתכן והצאצאים שלו זכאים כיום להתאזרחות באוסטריה. הוא מעולם לא היה אזרח אוסטרי, הוא היה פולני, ובכל זאת התיקון חל עליו.
התנאי המרכזי בהקשר זה הוא שהאדם היה במקור אזרח של אחת ממדינות ממלכת אוסטרו-הונגריה לשעבר. לרשימה זו נכנסים אנשים שהיו אזרחי פולין, רומניה, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה, או לחלופין אנשים שהיו במעמד של 'חסרי אזרחות'. מנגד, מי שהיו אזרחי מדינות כמו ליטא או בולגריה, או מדינות מערב אירופה, אינם נכללים בהגדרה זו."
האם כל מי שעבר באוסטריה באותן שנים זכאי, או שיש הגדרות ספציפיות למשך השהות?
"החוק קובע שהבדיקה היא פרטנית - כל מקרה לגופו ולפי סיפורו הספציפי של האדם. הדרישה היא שהאדם אכן 'חי' באוסטריה, ולא רק עבר בה למשל בתחנת רכבת בדרך למדינה אחרת. מי שהיה לו בית או דירה בהם התגורר, או שהיה רשום כתושב במחנות העקורים, בערים כמו וינה או זלצבורג, בעל סיכויים להיכנס לקטגוריה.
ככל שתקופת השהות באוסטריה הייתה ממושכת יותר, כך סיכויי ההצלחה של הבקשה גבוהים יותר. למשל, תינוק שנולד באוסטריה ב-1945 ומשפחתו עלתה ארצה ב-1948, שהה שם שלוש שנים יחד עם הוריו ואחיו, לצאצאיו היתכנות גבוהה לקבלת אזרחות. לעומת זאת, עבור צאצאיו של מי ששהה באוסטריה חודש אחד בלבד כחלק ממסלול מעבר, הסיכויים נמוכים בהרבה. כמו כן, מדובר אך ורק על מי שעזב את אוסטריה לפני שנת 1955. אנשים שהגיעו לאוסטריה מאוחר יותר, למשל בשנת 1952 כדי ללמוד רפואה ועזבו ב-1958, אינם קשורים לתיקון הזה, משום שהם אינם עונים להגדרה של פליטי שואה שעזבו עקב מאורעות המלחמה."
מהן הדרישות הנוספות מהמבקשים? האם צריך לדעת גרמנית או להוכיח חוסן כלכלי?
"זה עוד חלק מהיופי ומההזדמנות הפנטסטית שיש כאן. מדובר בהטבה מדהימה: המבקשים אינם נדרשים לדעת את השפה הגרמנית, הם אינם נדרשים להראות שום התכנות פיננסית או להוכיח כמה כסף יש להם - למעשה, אסור לרשויות באוסטריה לבדוק את זה. מעבר לכך, המבקש אינו חייב לחיות באוסטריה אפילו יום אחד בחייו, או אפילו לבקר בה, כדי לקבל את האזרחות."
נשמע פשוט, אבל ציינת שהרשויות בודקות את הבקשות האלה בשבע עיניים. מדוע?
"מכיוון שלא מדובר באשרת סטודנט או במעמד ארעי המוגבל לשלוש שנים - מדובר באזרחות מלאה וקבועה של מדינה מובילה באירופה. אזרחות אוסטרית מעניקה זכויות סוציאליות רחבות ביותר ופותחת את שערי כל היבשת. השלטונות באוסטריה מבינים היטב שאדם שיקבל אזרחות יוכל, תיאורטית, לנחות מחר בווינה, להכריז שהוא זקוק לעזרה, ולקבל מהמדינה דיור, קצבאות ותמיכה. מסיבה זו, אלו הבקשות שנבדקות באופן הקפדני והמדוקדק ביותר על ידי הרשויות."
רבים מהאנשים הללו מבוגרים מאוד, וחלק מהמשפחות אומרות: 'אין לנו שום ניירת או תעודות שמוכיחות שסבא היה שם'. מה עושים במצב כזה?
"אין צורך לחשוש או לוותר מראש. אם המשפחה יודעת בוודאות שהאדם שהה שם, משרדנו מסוגל לבצע את עבודת האיתור, המחקר והשגת הניירת הרשמית מאוסטריה. זהו תהליך מורכב וקשה מבחינה משפטית ומנהלתית, אך הוא אפשרי לחלוטין. אנחנו מעניקים במשרד בדיקת זכאות ראשונית ללא כל עלות או התחייבות, כך שאין לאנשים מה להפסיד."
לסיום, מהי האזהרה החשובה ביותר שלך למי ששוקל להגיש בקשה כזו לבד או דרך גורמים לא רשמיים?
"אני אומר זאת בצורה הברורה ביותר: יש לכם כאן 'וואן שוט' - הזדמנות אחת מדהימה, וצריך לנהל את התיק באופן מושלם. אל תנסו להגיש לבד ואל תפנו לחובבנים או למי שמציגים את עצמם כ'מומחים' ברשתות החברתיות כמו טיקטוק או אינסטגרם. פנייה עצמאית לא נכונה, ללא הגשה תחת תת-הסעיף המדויק בחוק האזרחות וללא בנייה מקצועית של התיק, תוביל קרוב לוודאי לתשובה שלילית.
ברגע שמתקבלת דחייה, הצעד הבא דורש הגשת עתירה מנהלית בבית המשפט בווינה. זהו הליך שמסבך את כל העניין, דורש מהמבקש לטוס פיזית לדיונים בווינה כמה וכמה פעמים, ועולה עשרות אלפי אירו. כדי להימנע מכך, לשכת עורכי הדין בישראל מנהלת רשימה רשמית וחינמית של מומחים מוסמכים בדין הזר האוסטרי. לכו אך ורק למי שמופיע ברשימה הזו כדי להבטיח ליווי מקצועי. אל תמתינו, כי חלונות הזדמנות היסטוריים כאלה נוטים להיסגר בדיוק כפי שהם נפתחים."
עו"ד נוטריון ובורר ניר לנקר, בוגר תואר LLB במשפטים ותואר B.A בתכנון ערים, מוסמך בלימודי גרמנית מטעם Fachhochschule München שבמינכן, חבר בעמותת המשפטנים ישראל-גרמניה, בוועדת "ישראל-גרמניה-אוסטריה" ובוועדת "הגירה ועובדים זרים" של לשכת עורכי הדין בישראל. משרד לנקר ירדני עו"ד נוטריון ובוררות מתמחה בהסדרת אזרחות אוסטרית וגרמנית, ומעניק ייעוץ משפטי מקיף בתחום האזרחי.
ליצירת קשר עם המשרד לחצו כאן
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap משפטי