המתיחות בבוליביה הגיעה לשיא חדש בשבת לאחר שהנשיא רודריגו פאס הכריז על מצב חירום, בעקבות יותר מ-50 ימי מחאות וחסימות כבישים ששיתקו חלקים נרחבים מהמדינה והותירו לפחות 14 הרוגים. הצעד מעניק לממשלה סמכויות רחבות יותר לפריסת כוחות ביטחון וצבא לצורך פינוי החסימות והשבת אספקת המזון, הדלק והתרופות לאזורים שנפגעו.
בנאום לאומה בשעות הבוקר המוקדמות אמר פאס כי החסימות האנטי-ממשלתיות אינן עוד מחאה חברתית לגיטימית, אלא "ניסיון מאורגן לערער את הדמוקרטיה בבוליביה".
לדבריו, "מגיע רגע שבו הימנעות מפעולה מפסיקה להיות זהירות והופכת לחוסר אחריות - והרגע הזה הגיע". הוא הבטיח כי מצב החירום נועד להגן על האזרחים, להבטיח את זרימת המוצרים החיוניים ולשחרר את המדינה מאלה המשתמשים בעימות פוליטי כדי לחסום כבישים ולפגוע באוכלוסייה. עוד הזהיר כי מי שימשיכו לשבש את הסדר הציבורי צפויים לעמוד בפני השלכות משפטיות.
המחאות, שבהן משתתפים כורים, חקלאים, ארגונים ילידיים וקבוצות נוספות, החלו בסוף אפריל. המפגינים דורשים את החזרת סבסוד הדלק, ביטול צעדי הצנע, העלאות שכר, פתרון למחסור בדלק ובדולרים, ובמקרים רבים גם את התפטרותו של פאס. חלק מהמחאה הופנה גם נגד שינויים חוקתיים שמקדם הנשיא, שלטענתו נועדו לפתוח את הכלכלה להשקעות פרטיות, בעוד שמתנגדיו טוענים כי הם עלולים לפגוע בפיקוח על משאבי הטבע ותחומים מרכזיים נוספים במשק.
המשבר החל לאחר שפאס ביטל באופן חד סובסידיות דלק ותיקות במטרה לצמצם את הגירעון, על רקע מחסור גובר בדולרים ושיחות עם קרן המטבע הבינלאומית. המחאות הראשונות פרצו בעקבות רפורמת קרקעות שהציע, אשר מבקריה טענו כי תקל על בעלי קרקעות גדולים לרכוש נכסים קטנים. פאס ביטל מאז את הרפורמה ונקט צעדים לייצוב מחירי הדלק, אך המחאה רק התרחבה.
קבוצות מחאה רבות המזוהות עם הנשיא לשעבר אוו מוראלס חסמו עורקי תחבורה מרכזיים, וגרמו לשיבושים קשים באספקת מזון, דלק ותרופות ברחבי המדינה. הפגיעה הורגשה במיוחד בעיר הבירה המנהלית לה פאס ובעיר השכנה אל אלטו. למרות הסכם שהציג פאס ביום שישי עם התאחדות העובדים הבוליביאנית (COB) בניסיון להפחית את המתיחות, ארגונים כפריים וקבוצות נוספות המזוהות עם מוראלס, שלא היו חלק מהמו"מ, ממשיכים במחאה, בעיקר באזור קוצ'במבה.
במהלך השבת החלו כוחות המשטרה והצבא בפינוי מספר חסימות. שר ההגנה ארנסטו חוסטיניאנו אמר כי הסדר מתחיל לשוב לחלק מהאזורים וכי הממשלה עדיין פתוחה לדיאלוג, אך הדגיש שמצב החירום נחוץ כדי להחזיר לאזרחים את זכויותיהם ולהבטיח את אספקת המוצרים החיוניים.
באל אלטו נרשמו עימותים בין תושבים כאשר טרקטורים ממשלתיים החלו לפנות מחסומים. אלווירה דה ממאני, בת 65, אמרה כי "סבלנו ואנחנו רוצים שכל זה ינוקה. זה טוב". מנגד, באזור המאוכלס במהגרים מקהילות כפריות מהרי האנדים התאספו עשרות מפגינים שהביעו תמיכה בהמשך המחאה. אחת מהם, פורטונאטה פרס, אמרה בדמעות: "יש לנו זכות להילחם על הפרנסה שלנו, על המזון שלנו. נילחם למען ילדינו".
בחודש מאי סלל הקונגרס את הדרך להכרזת מצב החירום לאחר שביטל חוק שהגביל את השימוש של הרשות המבצעת בצווי חירום. אף שהצו נכנס לתוקף באופן מיידי, הנשיא מחויב לעדכן את הקונגרס בתוך 24 שעות, וזה רשאי לאשר או לדחות את המהלך בתוך 72 שעות. סנאטור חוסה מנואל אורמצ'אה ממפלגת "אליאנסה ליברה", מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בפרלמנט, הודיע כי מפלגתו תתמוך במהלך. חברת הפרלמנט ליסה קלארוס מאותה מפלגה אמרה כי הצעד היה הכרחי לאחר 50 ימי חסימות, אך לטענתה הגיע באיחור, לאחר שכבר אבדו חיי אדם.
עם זאת, חלק מחברי האופוזיציה, לצד פרשנים ומומחים משפטיים, הזהירו כי מצב החירום עלול להחריף את המתיחות אם לא יזכה לתמיכה ציבורית רחבה ולא יטפל בגורמים העמוקים שהובילו למחאה.
פאס, שנבחר באוקטובר האחרון ומכהן זה שבעה חודשים בלבד לאחר כמעט שני עשורים של שלטון תנועת "לקראת סוציאליזם" בראשות מוראלס, מאשים את הנשיא לשעבר בליבוי המהומות. לדבריו, מוראלס פועל לערער את יציבות המדינה. מוראלס מצדו הכחיש השבוע בריאיון בלעדי לרויטרס כי היה מעורב בארגון המחאה, וטען כי מדובר ב"מרד ילידי" שנובע מהמצוקה הכלכלית ומהמדיניות של הממשלה. הוא הביע תמיכה במפגינים וקרא לקיום בחירות מוקדמות.
במקביל, מחלקת המדינה האמריקנית הודיעה בשבת כי ארצות הברית "תומכת באופן מלא" בהחלטתו של פאס להשיב את הסדר הציבורי ולהבטיח את זרימת המזון, התרופות והאספקה החיונית לתושבי בוליביה.