דוח מבקר המדינה קובע: מערכת הבריאות נכשלת בטיפול באוכלוסייה המבוגרת

משרד הבריאות לא הכין תוכנית אופרטיבית רב-שנתית להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה. כך עולה מדוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ראשון). הדוח חושף שורת כשלים, בהם מחסור ברופאים, היעדר יעדים לתוחלת חיים בריאים והזנחת הטיפול בבדידות.

הדוח מראה כי משרד הבריאות לא הכין תוכנית אופרטיבית רב-שנתית ליישום התוכניות להזדקנות מיטבית ולהיערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה, לא הגדיר מטרות ארוכות טווח ליישומה ולא גיבש מדדי איכות חדשים שתכליתם שיפור במדדי ההזדקנות. בהיעדר רכיבים בסיסים במדיניות המשרד, משרד הבריאות יתקשה להתאים כראוי את מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה בכל הקשור לשיפור בריאות הזקנים ולהתאמת השירותים לצורכיהם.

כך למשל בביקורת עלה כי משרד הבריאות לא קבע יעדים מדידים להארכת תוחלת חיים בריאים עבור זקנים; לא גזר מהם פעולות שתכליתן הארכת שנות חיים בריאים; ולא גיבש תוכנית לשיפור במדד תוחלת חיים בריאים שבמפת המדדים להזדקנות מיטבית.

כמו כן, משרד הבריאות לא הוביל מהלך לגיבוש מדד שבריריות לאומי. בהיעדר מדד אחיד ובהיעדר איסוף של נתוני שבריריות על ידי כל הקופות, משרד הבריאות לא אוסף נתונים על שיעורי השבריריות בקרב זקנים. כמו כן הוא אינו עושה שימוש במדד השבריריות כדי להעריך את אפקטיביות המדיניות והתוכניות שהוא מקדם בתחום בריאות הזקנים, למשל באמצעות מבחני תמיכה בקופות, והשפעתן על דחיית גיל תחילת השבריריות של חברי הקופות הזקנים.

בנוסף, על פי בדיקת המבקר- שתי קופות חולים, מכבי ומאוחדת, עושות שימוש במדדי שבריריות שגיבשו. עם זאת, הן אוספות ליקויים שונים, עושות שימוש בסולם שונה, משתמשות ברף ציון שונה למעבר בין קטגוריות השבריריות ואינן משמרות את ציוני המדד באופן היסטורי. למשל, קופ"ח מאוחדת ומכבי מגדירות רמות שונות של המדד כתנאי סף לכניסה לקטגוריית שבריריות.

על פי המבקר, למרות חשיבות הביצוע של בדיקות וטיפולים לשם מניעת מחלות וקידום בריאות, בכל המדדים שנבדקו בביקורת, פרט לאחד (ביצוע בדיקת כולסטרול), נמצאה ירידה בשיעור הביצוע בקופות החולים בשנת 2024 בהשוואה לשנת 2019, בשיעורים של 6 נקודות אחוז (חיסון נגד שפעת) עד עשירית נקודת אחוז (גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס).

עוד טען המבקר כי על אף הירידה בשיעור ביצוע הבדיקות, משרד הבריאות לא הגדיר יעדים לקופות החולים במסגרת תוכנית מדדי האיכות בקהילה, לא קבע תוכנית פעולה שתכליתה שיפור במדדים, לא ביצע הכשרות לאנשי מקצוע בעקבות תוצאות המדדים ולא הניע תהליכי שיפור. בהיעדר יעדים לשיפור ותוכניות פעולה הנגזרות מהם, יתקשו משרד הבריאות וקופות החולים להביא לשיפור המדדים.

פעולות המניעה וקידום הבריאות נועדו לשמר את בריאותם של זקנים, אולם בביקורת עלה כי כ-91% מפעולות המניעה וקידום הבריאות המתועדות בשדות הממוחשבים בקופות החולים לא בוצעו - שיעור פעולות המניעה בקרב בני 65 ומעלה שלא בוצעו נע בין 99% (אי-התאמת הבית למניעת נפילות) ל-75% (אי-נטילת תוספת סידן וויטמין D). מיעוט הפעולות עלול להצביע על כך שקופות החולים עושות שימוש חסר בפעולות מניעה לשימור בריאות חבריהן הזקנים ולמניעת ההידרדרות משזו החלה.

על פי מבקר המדינה, מקצוע הגריאטריה הוגדר על ידי משרד הבריאות כבר לפני כ-15 שנים "מקצוע במצוקה" בשל המחסור ברופאים גריאטרים, ואף שמספר הזקנים באוכלוסייה הולך וגדל, נמצא כי בשנים 2020 - 2024 כמעט לא השתנה מספר הרופאים הגריאטרים ל-1,000 איש, בני 65 - 75 (0.86 רופאים ב-2024 לעומת 0.72 רופאים בשנת 2020) וכן לבני 75 ומעלה (1.05 רופאים בשנת 2024 לעומת 1.07 רופאים בשנת 2020).

הצפי לקראת אומדן לשנת 2030 ולשנת 2040 מעלה כי שיעור הרופאים הגריאטרים ל-1,000 איש בני 75 ומעלה צפוי לרדת (ל-0.96 בשנת 2030 ול-0.99 בשנת 2040), וזאת לנוכח קצב הגידול הנוכחי במספר הרופאים הגריאטרים והגידול המהיר הצפוי באוכלוסיית בני ה-75 ומעלה.

עוד נמצא כי למרות המחסור ברופאים גריאטרים, לא חל שינוי משמעותי במספר הרופאים שהתחילו התמחות בגריאטריה ל-1,000. איש בני 75 ומעלה ב-2020 - 2024 (מ-0.13 מתמחים ל-1,000 איש בני 75 ומעלה בשנת 2020 ל-0.15 בשנת 2024 ומספר זהה באומדן לשנת 2040). החסמים לדעת המבקר, שכר המומחים הגריאטרים, מחסור בתקנים והעסקת רופאים גריאטרים כרופאי משפחה.

בביקורת עלה עוד כי למרות המחסור ברופאים גריאטרים, ב-2023 העסיקו קופות החולים 89 רופאים שהתמחותם האחרונה הייתה בגריאטריה, כרופאי משפחה ולא בתחום מומחיותם, מתוך 546 רופאים מומחים בגריאטריה (כ-16%).

בביקורת עלה כי לא חל שינוי מהותי בהכשרה של רופאי המשפחה בתחום הגריאטריה. במהלך ההתמחות רשאים הרופאים המתמחים לבחור להתמחות ברפואה גריאטרית במשך חודשיים, אולם הם אינם חייבים לעשות כך, וחובת ההתמחות בגריאטריה בקהילה צומצמה לחמישה ימים. בנוסף, אין כל הכשרה ייעודית בגריאטריה לרופאים מומחים ברפואת משפחה. היעדר הכשרה מספקת בתחומי הגריאטריה למתמחים ולמומחים ברפואת משפחה לא יאפשר לתת מענה לצורך ההולך וגדל ברפואה גריאטרית, ועם המחסור ברופאים גריאטרים יהיה קושי לקבל כלים וגישות המתאימים לטיפול באוכלוסיית הזקנים הגדלה.

בנוגע למספר המיטות הגריאטריות הוא גדל ב-8% בשנים 2020 עד 2023 (מ-25,312 ל- 27,300), ומספר מיטות האשפוז הכללי גדל ב-4% בשנים אלה (מ-16,346 ל-16,938). עם זאת, בשנים 2020 - 2023 חלה ירידה של 19% בשיעור מיטות האשפוז הכללי ל-1,000 איש בני 75 ומעלה (מכ-42 מיטות לכ-34), וכן חלה ירידה של 16% בשיעור מיטות האשפוז הגריאטרי ל-1,000 איש בני 75 ומעלה בשנים אלה (מכ-65 מיטות לכ-55).

לקראת שנת 2030 ולשנת 2040 מעלה כי בקצב הגידול הנוכחי במספר מיטות האשפוז, יוסיף לרדת שיעורן ל-1,000 איש בשנת 2030 ובשנת 2040 (לדוגמה, ל-41 מיטות אשפוז גריאטרי ל-1,000 איש בני 75 ומעלה בשנת 2030 ול-36 מיטות בשנת 2040). עולה כי למרות מאמצי משרד הבריאות להעלות את מספר מיטות האשפוז, שיעורן ל-1,000 זקנים הולך ויורד ואף צפוי לרדת עוד בעתיד.

בדידות ובודדות הוכרו על ידי ארגון הבריאות העולמי כבעיה משמעותית בתחום בריאות הציבור וכסוגיית מדיניות בעלת עדיפות בכל קבוצות הגיל . מדינת ישראל הגדירה במפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית את הבדידות כאחד ממדדי העל להזדקנות מיטבית. בביקורת עלה כי על פי הסקר החברתי של הלמ"ס, 26% מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים חשים בודדים (במסגרת סקר ה-SHARE, השיעור מגיע אף ל-31%, בדומה לממוצע בקרב המדינות המשתתפות בסקר). שיעור זה נמצא בפער גדול משיעור הבדידות הנמוך במדינות כגון דנמרק (12%), שווייץ (19%) או אוסטריה (20%).

עוד נמצא כי מתוך 26% האזרחים הוותיקים אשר חשים בודדים על פי סקר הלמ"ס, משרד הרווחה, בט"ל (ביטוח לאומי) והמשרד לשוויון חברתי איתרו רק 70,000 אזרחים ותיקים בודדים (18%); מתוך האזרחים הוותיקים העריריים (אשר הינם אוכלוסייה בסיכון), אותרו רק 70% בודדים; ובקרב האוכלוסייה הערבית שעל פי סקר הלמ"ס 53% מאזרחיה הוותיקים חשים בדידות, אותרו רק 8% אזרחים ותיקים בודדים.

החלטת הממשלה משנת 2021 שאימצה את מפת המדדים לא הטילה על שום משרד את האחריות לאתר ולטפל באזרחים ותיקים בודדים, ובדומה לתחומים אחרים, גם בנושא הבדידות - החלטת הממשלה שאימצה את מפת המדדים לא קבעה יעד כמותי להפחתת שיעורי הבדידות בקרב אזרחים ותיקים.

עוד עלה כי המשרד לשוויון חברתי וביטוח לאומי, לא קבעו יעדים לאיתור או לטיפול בבדידות של אזרחים ותיקים, וכי למשרד הרווחה, למשרד הבריאות ולקופות החולים, אין הנחיות או הכשרות בדומה לאלו של בט"ל לאיתור של אזרחים ותיקים הסובלים מתחושת בדידות.

60% מהמשיבים שהשתתפו בסקר אנשי מקצוע של משרד מבקר המדינה ציינו כי ניתן לאתר אזרחים ותיקים בודדים במידה רבה או רבה מאוד (569 מתוך 947 משיבים); רוב המשיבים (66% - 619 משיבים) סבורים שאת פעולת האיתור צריכים לבצע כל אחד ואחד מהגורמים שבאים במגע ישיר או עקיף עם האזרחים הוותיקים - המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות, מערכת הבריאות, בט"ל, המשרד לשוויון חברתי ומשרד הרווחה.

בפועל כ-59% מהעובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים (122 עו"סים מתוך 208), כמעט מחצית מרופאי המשפחה (48% מהם - 112 רופאים), וכ-67% מהמתנדבים (186 מתוך 278) ציינו כי הם מבצעים איתור יזום במידה בינונית ומטה. גם 95% מהאזרחים הוותיקים שהשתתפו בסקר של משרד מבקר המדינה ציינו כי אף איש מקצוע לא שוחח איתם על נושא הבדידות. החסמים העיקריים שעליהם הצביעו אנשי המקצוע היו בין היתר מחסור בכלים לאיתור וידע מקצועי, היעדר הנחיות ועומס עבודה.