"בהתחלה הם בישלו וניקו, ואז הגיעו הצעקות": ההתעללות השקטה בקשישים בישראל

היא הייתה אישה עצמאית, חיה בדירתה במשך עשרות שנים וחסכה שקל לשקל. כשהמצב הבריאותי שלה הידרדר, בתה ובעלה עברו להתגורר איתה כדי "לעזור". בהתחלה הם בישלו, ניקו וסידרו עניינים. אחר כך הגיעו הצעקות. בהמשך הגיעה גם השליטה בכסף. ולבסוף - הבית כבר לא היה שלה. התרחיש הזה, למרבה הצער, כבר אינו דבר חריג.

מאחורי דלתות סגורות ברחבי הארץ מתרחשת תופעה שהולכת ומתרחבת: אלימות, הזנחה ועושק של אזרחים ותיקים. לא תמיד מדובר במכות או בחבלות, אף שגם במקרים האלה נרשמת עלייה משמעותית. פעמים רבות האלימות שקטה הרבה יותר, ומתבטאת בשליטה בחשבון הבנק, בבידוד חברתי, בהשפלות יומיומיות או בניצול של חולשה פיזית ונפשית. "הם השתלטו על הדירה ועל כל הכספים שלה", מספר לוואלה ואדים דוברומיסלין, עו"ס אזרחים ותיקים וחוק החוסים בעיריית חיפה.

"כשהיא חזרה לביתה אחרי אשפוז, הם פשוט המשיכו לחיות על חשבונה", הוא מוסיף. "היה שם הכול - השפלות, הזנחה, ניצול כלכלי ואלימות רגשית". אלא שגם כאשר הרווחה נכנסה לתמונה, היא סירבה להתלונן. "בסוף, זה הילד שלה", מסביר דוברומיסלין. "מעט מאוד הורים מוכנים ללכת לבית המשפט נגד הילדים שלהם. הם מעדיפים להקריב את עצמם".

לרגל יום המודעות למניעת התעללות והזנחה של אזרחים ותיקים, מפרסם משרד הרווחה כי בשנת 2025 טופלו ב-120 היחידות הייעודיות ברחבי הארץ 6,262 אזרחים ותיקים שנפגעו מהתעללות, הזנחה או עושק - נתון המשקף עלייה של 3% לעומת השנה הקודמת. מספר הפניות החדשות עמד על 5,537, עלייה של 4%.

אלא שהנתון שמטריד במיוחד את אנשי המקצוע הוא הזינוק הדרמטי בעושק ובהונאות כלכליות: 217 מקרים טופלו בשנת 2025, לעומת 135 בלבד בשנה שלפניה - קפיצה של 61%. הנתונים הללו מגלים כי גם כאשר מדובר בפגיעה, ברוב המכריע של המקרים האויב נמצא קרוב מאוד לבית: 92% מהפוגעים הם בני המשפחה, וכמעט מחציתם הם הילדים עצמם.

דוברומיסלין, שמטפל כבר 13 שנים באזרחים ותיקים ובחסרי ישע, מכיר היטב את הדילמה הזו. הוא מטפל כיום ביותר מ-120 תיקים, ובכולם חוזר אותו מוטיב: הקושי של הורים להגן על עצמם מפני ילדיהם. "המקרים הקשים ביותר הם של ילדים או נכדים שפוגעים בהורים. הקשר הרגשי עמוק מאוד", הוא מסביר. "גם אם יש צו הרחקה וגם אם אפשר לערב משטרה, ההורה שואל קודם כול, מה יהיה עם הילד שלי?". לדבריו, רבים מהילדים הפוגעים מתמודדים בעצמם עם קשיים נפשיים, התמכרויות או משברים כלכליים.

"בהתחלה הם חוזרים לגור אצל ההורה כי אין להם לאן ללכת. אחר כך הם מתחילים לנהל את הכספים שלו, להחליט מי ייכנס הביתה, ולפעמים גם למנוע ממנו לצאת או להיפגש עם אחרים. האלימות לא תמיד נראית לעין, אבל היא קיימת. אדם מבוגר שנפגע על ידי הילד שלו מרגיש שהוא נכשל כהורה - והוא יעדיף לסבול בשקט מאשר לחשוף את זה".

בעוד שבחיפה מתמודדים בעיקר עם אלימות בתוך המשפחה, בשדרות התווספה בשנים האחרונות חזית נוספת: הונאות ועוקצים. "אני רוצה שאנשים יסיימו את החיים שלהם בכבוד, יהיו מאושרים ופורחים. אם נצליח למנוע אפילו מקרה אחד, עשינו את שלנו", מדגישה איילת נחשון, עו"ס מניעת התעללות והזנחה באזרח הוותיק בעיריית שדרות.

נחשון נכנסה לתפקידה לאחר חזרת תושבי העיר מהפינוי שאחרי המלחמה. לדבריה, דווקא התקופה הזו הפכה את האזרחים הוותיקים לפגיעים יותר: "בתקופת הפינוי קיבלו רבים מענקים וסיוע כספי. הנוכלים הבינו שיש כסף שאפשר לקחת, ואנשים שלא היה להם הרבה הפכו פתאום למטרה".

אחד המקרים הקשים שנחרטו בזיכרונה היה של אישה מבוגרת שנפלה קורבן לעוקץ כספי, ולבסוף, ככל הנראה בשל תחושת הפגיעה הקשה, הלכה לעולמה. "היא התביישה מאוד", משחזרת נחשון. "בהתחלה היא בכלל לא סיפרה. רק חברות קרובות ידעו וניסו לעזור לה. ראיתי אישה שאיבדה את שמחת החיים. אמרתי לה שאחזור למחרת עם שי לחג, אולי נצליח קצת לשמח אותה".

אלא שלמחרת האישה נפלה ושברה את האגן. "אני מאמינה שהמצב הנפשי השפיע גם על הנפילה", ממשיכה נחשון. "היא אושפזה, חזרה לזמן קצר הביתה, אחר כך לקתה בזיהום ואושפזה שוב. זמן קצר לאחר מכן היא נפטרה". נחשון עוצרת לרגע: "היא הייתה אישה פעילה, עצמאית, מוקפת חברים. אבל העושק הזה ריסק אותה. ראיתי מול העיניים שלי איך אדם מאבד את הטעם לחיים".

מקרה נוסף הוא של א', שורדת שואה שקיבלה שיחת טלפון בהולה. מעבר לקו נאמר לה כי מתקשרים מהבנק כדי להודיע על פריצה לחשבונה, וכי הם שולחים שליח עד הבית כדי לקחת את כרטיס האשראי ולבטל אותו. "זה היה נראה לי מוזר, הוא אמר שהוא מבנק הפועלים", היא משחזרת. למרות החשש, א' פתחה את הדלת ומסרה לשליח המתחזה את הכרטיס שברשותה. בזמן שהמתינה בביתה, הנוכלים משכו מחשבונה אלפי שקלים שנועדו למחייתה ולתרופות. היא מיהרה ליצור קשר עם משפחתה בחו"ל, ואלו פנו לבנק וביטלו את הכרטיסים - אך חלק מהכסף כבר אבד. "הם הספיקו לקחת לי עשרות אלפי שקלים. פניתי לרווחה בשדרות והם עזרו לי. הייתי אבודה", סיפרה.

שיטה דומה חוותה גם ת', אזרחית ותיקה ועולה חדשה, שקיבלה שיחת טלפון בהולה בשעת לילה מאוחרת. בצד השני של הקו נאמר לה כי הנכד שלה עבר תאונה קשה, דרס אישה ונמצא כעת בסכנת מעצר. כדי לחלץ אותו, נאמר לה כי היא חייבת להעביר כסף מזומן באופן מיידי. "אספתי את כל חסכונותיי ומסרתי אותם לשליח", מספרת ת'. "היו לי הרבה מחשבות. היינו במשטרה וסיפרנו הכול, אבל אמרו לנו שאין מה לעשות והלך הכסף. עכשיו אני כבר לא עונה לטלפונים ממספרים שאני לא מכירה".

"גם האזרחים הוותיקים עברו את 7 באוקטובר", אומרת נחשון. "גם הם חוו פינוי, חרדה, אזעקות ואובדן ביטחון". לדבריה, רבים מהם הפכו למרותקי בית, לא בגלל מחלה, אלא בגלל פחד. "אנשים שפעם היו יוצאים למועדון, לקניות או לפגוש חברים, הפסיקו לצאת. גם הילדים והנכדים לפעמים חוששים להגיע לעיר. הבדידות גדלה, וכשהבדידות גדלה גם הסיכון לעושק, להזנחה ולפגיעה עולה".

"לא תמיד יש סימנים כחולים על הידיים או איזור אחר בגוף. לפעמים האדם שהיה חברותי הופך שקט ומסתגר. לפעמים הוא מפסיק לצאת מהבית. לפעמים הוא מתחיל לחשוש לדבר ליד בן משפחה מסוים. יש אנשים שמתחילים לאגור אוכל בשקיות. יש כאלה שמזניחים את עצמם פתאום, או מספרים בעקיפין שהבן חזר לגור אצלם ושיש בעיות עם כסף".

לדבריה של נחשון, דווקא השכנים והחברים הם לעיתים הראשונים שמבחינים שמשהו אינו כשורה. "במקרה של אותה אישה, החברות שלה הן שפנו אלינו", הוא אומר. "לפעמים צריך רק לדפוק בדלת ולשאול: 'הכול בסדר?'".

במשרד הרווחה מדגישים כי לצד העלייה במספר המקרים, נרשמה גם עלייה של 22% בדיווחים מצד הציבור על מקרי התעללות ועוקץ של אזרחים ותיקים. עלייה זו נחשבת לסימן מעודד, המעיד על מודעות גוברת והולכת ונכונות גבוהה יותר לדווח על מקרי חשד להתעללות או ניצול.

לצד זאת, הנתונים הרשמיים מצביעים גם על תופעות חמורות אחרות: עלייה של 39% במקרי פגיעה מינית, ועלייה של 35% במקרי פגיעה בזכויות, הכוללים פגיעה באוטונומיה ובחופש הבחירה של האזרח המבוגר. נשים מהוות 67% מכלל הנפגעים, כאשר קבוצת הסיכון המרכזית היא אזרחים ותיקים בני 75 ומעלה.

כדי להתמודד עם המציאות הזו, היחידות לטיפול ומניעת התעללות והזנחה הרחיבו את השימוש בכלים משפטיים להגנה על הנפגעים. בשנת 2025 נרשמה עלייה של 50% במספר המקרים שבהם ליוו אנשי המקצוע אזרחים ותיקים להגשת תלונה במשטרה או לפנייה לבית המשפט. בנוסף, נרשמה עלייה של 37% בהפניות לסיוע משפטי, ועלייה של 24% בהפניות למעני הגנה ומגורים חלופיים - אליהם הופנו 288 אזרחים ותיקים במהלך השנה.

במשרד הרווחה והביטחון החברתי מזכירים כי בכל מקרה של חשד להתעללות, הזנחה, ניצול, עושק או הונאה כלכלית כלפי אזרחים ותיקים, ניתן לפנות למוקד 118 של המשרד, הפועל 24 שעות ביממה, או למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. פנייה מוקדמת יכולה לסייע במניעת הפגיעה מבעוד מועד, ובהענקת הגנה וסיוע מיידיים לאלו הנמצאים במצבי סיכון.

"העושק הוא לא רק כסף. הוא פוגע בכבוד, בביטחון ובנפש של האדם", מסכמת נחשון פניה חזקה זו. "גם ככה הזקנה מביאה איתה לא מעט התמודדויות. אם יש משהו שאפשר למנוע, אנחנו חייבים לעשות הכול כדי למנוע אותו".