נערה בת 17 שסבלה מעודף משקל משמעותי ומשדיים גדולים ונפולים, פנתה לטיפול בעקבות כאבי גב. לפי כתב התביעה, הדרך שהחלה בהמלצה רפואית שנועדה להקל על מצבה, הסתיימה בשורת סיבוכים קשים, ניתוחים חוזרים ונזק פיזי ונפשי ממושך. כעת עומדת במרכז המקרה תביעה בטענה לרשלנות רפואית בניתוח להקטנת חזה, שבמרכזה שאלות על סיכון ידוע מראש, היעדר הסכמה מדעת ורישום רפואי חסר.
עו"ד ורד נעים, ממשרד עו"ד גדעון פנר, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף, מספרת כי "מדובר בנערה בת 17, שסבלה מעודף משקל משמעותי ומשדיים גדולים ונפולים, והיא סבלה מכאבי גב". לדבריה, לאחר שפנתה לאורתופד, ניתנה לה המלצה לעבור ניתוח להקטנת שדיים כדי להקל על הכאבים. היא פנתה למומחה בתחום, חתמה על טופסי הסכמה, ובסופו של דבר עברה את הניתוח. אלא שלפי הנטען, "מה שהתברר הוא שהיה סיכון משמעותי שהיה ייחודי לה, שלא הובהר לה, ובסופו של דבר הסיכון הזה יצר גם סיבוכים שדרשו ניתוחים חוזרים ונותרו נזקים משמעותיים".
הסיכון שלא הוסבר בזמן
אחת הטענות המרכזיות בכתב התביעה נוגעת לכך שהסיכון לא היה בגדר הפתעה שהתגלתה בדיעבד. לדברי עו"ד ורד נעים, "זה סיכון שהיה ידוע". היא מסבירה כי מקריאת התיעוד הרפואי עלה שלמטופלת היה BMI של 37, נתון שמעיד על מדד מסת גוף גבוה במיוחד. "המאמרים והספרות הרפואית מדברים על כך שב BMI כל כך גבוה, הסיכון לסיבוכים לאחר ניתוח מהסוג הזה עולה באופן משמעותי", אומרת עו"ד ורד נעים. "זה סיכון שהרופאים היו אמורים לדעת עליו, והיו אמורים כמובן לדווח לה עליו".
כשנשאלה כיצד ניתן להסביר מצב שבו נתון כה ברור לא קיבל, לפי הנטען, את המשקל הראוי, עו"ד ורד נעים נזהרת מלקבוע מניע, אך מצביעה על האפשרות של גישה פטרנליסטית. "יכול להיות שחשבו שעדיף לטפל בכאבי הגב", היא אומרת, "אבל בסופו של דבר מהתיעוד הרפואי עולה שהסיכון המשמעותי הזה, שהוא ייחודי לה, לא הוסבר לה". לדבריה, לו הסיכון היה מונח בפניה באופן מלא, הייתה יכולה לבחור לרדת במשקל, להפחית את ה BMI, ולחזור לניתוח בשלב מאוחר יותר. "היא הייתה יכולה גם לבחור לעשות את זה למרות הסיכון, אבל הבחירה הזאת נשללה ממנה. וזה בדיוק העניין".
לא רק ניתוח אחד, אלא שרשרת של נזקים
עו"ד ורד נעים מדגישה כי התביעה אינה עוסקת רק בעצם ההחלטה לבצע את הניתוח, אלא גם באופן שבו ההליך הסתיים. לדבריה, המטופלת נאלצה לעבור שני ניתוחים נוספים. הראשון היה דחוף, להסרת רקמות נמק. השני נועד לשפר את התוצאה, אך לא הצליח לתקן את מצב העטרות והפטמות. "מה שהתברר למעשה הוא שלא רק שלא הסבירו לה את הסיכון", אומרת עו"ד ורד נעים, "אלא שבניתוח עצמו הורידו רקמת שד גדולה יותר בצד אחד ופחות בצד השני, מה שיצר גם חוסר סימטריה".
לדבריה, הניתוח המתקן ניסה לטפל גם בנזק שכבר נגרם, אך הותיר את המטופלת עם "צלקות משמעותיות מאוד, מראה מאוד מאוד גרוע", לצד כאב וסבל מתמשכים. הנזק, היא אומרת, אינו מסתכם במראה החיצוני בלבד. "נערה בת 17 שנאלצת להתמודד עם דימוי גוף כל כך בעייתי, מתקשה בקיום מערכות יחסים זוגיות, וזה משפיע על כל החיים".
פנו לעו"ד גדעון פנר באתר zap משפטי
הפגיעה שלא נעצרת בגוף
אחד המוקדים הבולטים שעליהם מצביעה עו"ד ורד נעים הוא הפגיעה הנפשית. לדבריה, מדובר בהשלכה ישירה ומתמשכת של ההליך והתוצאות שלו. "היא ממש הסתגרה בבית, לא יצאה לבלות", היא מתארת. "כל ניסיון לייצר איזושהי מערכת זוגית, בסוף היא גדעה אותו, כי היא פחדה מהרגע שבו היא תצטרך לחשוף את עצמה". מבחינתה, זהו קושי עמוק שמלווה את הצעירה במשך שנים, ועדיין מלווה אותה גם כיום.
עו"ד ורד נעים מסבירה כי גם הפגיעה הנפשית נבחנת במסגרת ההליך המשפטי בכלים מקצועיים. "בהחלט יש חוות דעת בתחום הפסיכיאטרי שבוחנת את כל הפגיעה הנפשית, איך זה משפיע על יכולת התפקוד שלה, ובסופו של דבר גם מתבטא בנזקים כלכליים". כלומר, במקרים כאלה התביעה אינה עוסקת רק ברשלנות רפואית במובן הצר, אלא גם במעגל הנזק הרחב שנוצר אחריה.
מה שלא נרשם, הופך לחלק מהמחלוקת
מרכיב משמעותי נוסף בתביעה הוא הטענה לנזק ראייתי עקב רישום רפואי חסר. לדברי עו"ד ורד נעים, "לא נרשם בעצם מה הוסבר לה בדיוק, ולכן אנחנו לא יודעים מה הסבירו לה". מעבר לכך, לטענתה, היו גם ביקורים נוספים שבהם התלוננה, אך "הביקורים האלה היו סוג של רפואת מסדרון ולא נרשמו". במצב כזה, לדבריה, קשה לשחזר את התמונה המלאה.
בשל כך, התביעה מבקשת להעביר את נטל הראיה אל הנתבעת. "אנחנו טוענים שהנזק הראייתי הזה, שלא מאפשר לנו להבין את התמונה כולה, גם מעביר את הנטל על הנתבעת להוכיח שהיא לא התרשלה", מסבירה עו"ד ורד נעים. במילים אחרות, במקום שהתובעת תידרש להוכיח לבדה כל פרט, נטען כי דווקא החסר בתיעוד צריך לפעול לחובת הצד שטיפל בה.
מן הדברים של עו"ד ורד נעים עולה תמונה של הליך רפואי שתוכנן כדי לשפר איכות חיים, אך לפי כתב התביעה הסתיים אחרת לגמרי. בלב המחלוקת עומדות שאלות כבדות משקל על זכות המטופלת להבין את מלוא הסיכונים, על החובה לתעד כראוי, ועל המחיר שגובה החלטה רפואית כאשר החולה אינו מקבל את כל המידע הנדרש כדי לבחור באמת.
גדעון פנר - משרד עורכי דין נוסד בבאר-שבע לפני למעלה מ-48 שנה על-ידי עו"ד גדעון פנר. כיום נחשב המשרד לאחד המובילים והוותיקים בישראל בכל הנוגע לדיני נזיקין. צוות עורכי הדין המיומן במשרד מטפל באופן יסודי, מקצועי ודיסקרטי בתיקים מורכבים ורחבי היקף הנוגעים ברשלנות רפואית, נזקי גוף, נזקי רכוש, תאונות עבודה ותאונות דרכים, תוך מתן מעטפת משפטית מקיפה מול הערכאות השונות וחברות הביטוח.
הכתבה באדיבות ZAP משפטי