כאשר מוגש כתב תביעה על איחור באבחון מחלה קשה, השאלה אינה רק מה התפספס, אלא גם כמה זמן אבד בדרך ומה היה אפשר להציל אילו מישהו היה עוצר בזמן. במקרה שעליו מדבר עו"ד גדעון פנר, הטענה היא שממצא חשוד בריאה הופיע כבר שנים לפני האבחון בפועל, אך לא קיבל ביטוי, לא הופנה להמשך בירור, ובסופו של דבר המחיר היה כבד מנשוא.
עו"ד גדעון פנר, המתמחה ברשלנות רפואית ונזקי גוף, מספר על אדם כבן 60, מעשן כבד, שלדבריו נפטר חודשים ספורים לאחר שהסרטן התגלה. "הסיפור נשמע לי לא הגיוני", הוא אומר. "כאשר ארבעה חודשים לאחר הגילוי הוא הלך לעולמו מסרטן הריאה, זה פשוט לא הגיוני". התחושה הזאת הובילה אותו, לדבריו, לבקש את כל החומר הרפואי עשר שנים אחורה. "היה לי ברור שבהיותה עובדת בית חולים, אשתו תדאג לכך שהוא יעבור את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות".
בבדיקה של התיק הרפואי, כך לפי עו"ד פנר, עלה ממצא שלא היה אמור להישאר מאחור. "מצאתי צילומי CT שצילמו לו את עמוד השדרה", הוא מספר. "אבל מי שקצת מבין באנטומיה, מבין שכשמצלמים את עמוד השדרה, רואים גם את הריאות". באחד מאותם צילומים, לדבריו, נראה "כתם באונה השמאלית העליונה של הריאה". עו"ד פנר מספר שהעביר את הבדיקה לרדיולוג מוכר ושאל אותו אם מדובר באותו ממצא שהתגלה בהמשך כגידול סרטני. "הוא אמר, זה בדיוק המקום. בינגו".
הממצא שהיה שם, אבל לא נכתב
מכאן, לדבריו, מתחיל לב התביעה. "מישהו החמיץ את הצילום הזה", אומר עו"ד פנר. "לא כתב שום דבר, לא הפנה את זה לרופא ריאות". לדבריו, הבעיה חמורה עוד יותר משום שבמערכת היו גם בדיקות CT קודמות מהשנים 2012 ו-2014, ובהן אותו כתם כלל לא נראה. "זאת אומרת, זה ממצא חדש שהתגלה ב- 2018, אבל אף אחד לא כתב את זה, אף אחד לא ציין את זה".
כשנשאל איך דבר כזה יכול להתפספס, עו"ד פנר לא מנסה לעדן. "זה באמת צריך לשאול את הרדיולוג שבדק את הצילום, או שלא בדק את הצילום, אין לי מושג", הוא אומר. "אין לי הסבר לדבר שהוא בלתי ניתן להסבר. לטעמי, אין לזה הסבר מניח את הדעת". מבחינתו, עצם העובדה שגם אדם שאינו רדיולוג הצליח להבחין בכתם, רק מחריפה את סימני השאלה. "מדובר בממצא שאני, ההדיוט, ראיתי. אני, לא רדיולוג, ראיתי. אז איך זה לא קיבל ביטוי?"
מה היה צריך לקרות בזמן אמת
לדברי עו"ד פנר, אילו הממצא היה מקבל התייחסות בזמן, מסלול הטיפול היה צריך להיות ברור למדי. "ההמלצה הייתה צריכה להיות ל- CT דחוף חוזר, והפעם של הריאות, והפניה לרופא ריאות", הוא מסביר. "רופא הריאות, לדעתי, היה לוקח ביופסיה ומיד מגלה שמדובר בגידול סרטני. והיה מסיר אותו, והאיש היה חי איתנו עד היום הזה".
גם מומחה הרדיולוגיה מטעמם, הוא מוסיף, העלה לדבריו שאלה קשה מאוד. "בבית החולים יש מערכת שבודקת CT קודמים. זו אפילו תשובה אוטומטית", אומר פנר. "אני לא יודע למה הוא לא הזין את ה CT הקודם, כדי שיבהב לו שיש פה ממצא חדש".
מבחינתו, העיכוב בן ארבע וחצי השנים בין הופעת הממצא לבין האבחון בפועל הוא לא פרט טכני אלא לב העניין. "כולנו יודעים ומבינים שסרטן לא מתפוגג מעצמו", הוא אומר. "סרטן צריך להסיר מוקדם ככל האפשר. כל יום שחולף הוא יום עם סיכון גבוה להתפשטות, לשליחת גרורות ולירידה גדולה בסיכויי ההחלמה". ולכן, הוא מדגיש, "פה האיחור הוא של ארבע וחצי שנים. איפה נשמע כדבר הזה?"
פנו לעו"ד גדעון פנר באתר zap משפטי
לא רק צילום אחד - גם גורמי הסיכון
מעבר לפענוח ההדמיה, עו"ד פנר מפנה אצבע גם להקשר הרפואי הרחב יותר. לדבריו, המנוח סבל משיעול כרוני, היה מעשן כבד וסבל מאמפיזמה ריאתית, כולם גורמי סיכון משמעותיים. "מעשן כבד עם אמפיזמה בריאות צריך לעבור בדיקות תכופות", הוא אומר. "ובמידה ונמצא איזשהו דבר מחשיד, צריך לקחת ביופסיה ולבדוק מה זה". לדבריו, "לא נעשה שום דבר בכיוון הזה", אם כי הוא מדגיש שהמוקד מבחינתו נותר "הכישלון הרדיולוגי, שזה פשוט היה מול העיניים, והוא לא ציין דבר".
לצד הטענות הרפואיות, עו"ד גדעון פנר מסביר גם את הבסיס המשפטי שבאמצעותו מבקשת התביעה להעביר את נטל הראיה לנתבעת. "אנחנו מדברים על סעיף 41 בפקודת הנזיקין", הוא אומר. לדבריו, זהו הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", החל כאשר הנפגע "לא ידע ולא יכול היה לדעת את הסיבות שגרמו לו לנזק", כאשר הנזק נגרם באמצעות מכשיר שבשליטת הנתבעת, וכאשר "הדעת נותנת שהיה פה מחדל ורשלנות שגרמה לנזק". אם שלושת התנאים מתקיימים, הוא מסביר, "הנטל להוכיח שלא היה פה מחדל חל על הנתבעת".
גם שאלת הפיצוי, הוא אומר, רחוקה מלהיות תיאורטית. "השנים האבודות אלה אותם שנים שאבדו ללקוח בעקבות מותו המוקדם", מסביר עו"ד פנר. "הוא נפטר בגיל 60. הוא היה יכול לחיות עד גיל 82 או 83, תוחלת חיים רגילה, אילו הוא היה מטופל בצורה ראויה". מבחינתו, הנזק אינו נעצר באדם עצמו. "המשפחה שלו הפסידה הכנסה, הפסידה עזרה, הפסידה תמיכה. את כל מעגל העזרה שהמנוח היה יכול להעניק למשפחתו, איבדה המשפחה".
מהדברים של עו"ד גדעון פנר עולה תמונה קשה של ממצא שלטענתו היה שם, מול העיניים, אך לא הוביל לפעולה בזמן. כשהבדל של שנים מפריד בין גילוי מוקדם לבין אבחון מאוחר, הטענה המשפטית כבר לא עוסקת רק בשאלה אם הייתה טעות, אלא גם במה איבד המטופל בדרך ומה איבדה איתו משפחתו.
גדעון פנר - משרד עורכי דין נוסד בבאר-שבע לפני למעלה מ-48 שנה על-ידי עו"ד גדעון פנר. כיום נחשב המשרד לאחד המובילים והוותיקים בישראל בכל הנוגע לדיני נזיקין. צוות עורכי הדין המיומן במשרד מטפל באופן יסודי, מקצועי ודיסקרטי בתיקים מורכבים ורחבי היקף הנוגעים ברשלנות רפואית, נזקי גוף, נזקי רכוש, תאונות עבודה ותאונות דרכים, תוך מתן מעטפת משפטית מקיפה מול הערכאות השונות וחברות הביטוח.
הכתבה באדיבות ZAP משפטי