מאז חודש מרץ השנה לא דיבר נתניהו לתקשורת הישראלית. מלחמה מול איראן, מול חיזבאללה, טילים שנפלו על ישראל, הרוגים, פצועים, נזקים עצומים, מצוקה גדולה - ובכל הזמן הזה נתניהו העדיף לדבר רק עם התקשורת הזרה, כשבעיקר התראיין לתקשורת האמריקנית.
אתמול בערב הוא החליט לדבר. הסיבה לכך היא בעיקר התוצאות העגומות של ההסכם עם איראן. התחושה הרעה, המודאגת, המאוד חמוצה ששוררת בישראל ובצדק. גם בקרב תומכיו. בכירים בישראל כבר טענו כי מדובר בהסכם רע, מסוכן לישראל, צרה צרורה, שנחתם בלי לספור אותנו, בלי להתחשב בישראל ובאינטרסים שלה. שום דבר מהיעדים לא הושג: לא הסרת האיום הגרעיני, לא הסרת איום הטילים הבליסטיים, לא יצירת התנאים להפלת המשטר, גם לא תשובות לגבי המשך התמיכה האיראנית בפרוקסי. חמאס, חיזבאללה, החות'ים. מצר הורמוז נפתח, שמחת זקנתנו, זה שהיה פתוח לפני המלחמה.
וברקע הדברים, ההתהפכות הקשה והמעליבה של טראמפ על נתניהו, על ישראל. שיחות קשות, קללות, איומים, שמצאו דרכם במהירות לתקשורת. זובור תקשורתי אמיתי עשה טראמפ לנתניהו.
בשנים האחרונות על זה הייתה גאוותו של נתניהו: הקשר ההדוק עם נשיא ארה"ב, התיאום המוחלט, הביקורים התכופים בבית הלבן. בשבועות האחרונים זה כאמור התהפך. ישראל לא עודכנה על ההסכם בין המשענת הגדולה, ארה"ב, לבין האויבת המרה איראן. "אנחנו צריכים לשמוע על פרטי המו"מ ממדינות שכנות ומארגוני ביון", אמרו בכירים במערכת הביטחון לכלי תקשורת בארה"ב. וכולם במזרח התיכון ראו זאת, איך סר חינו של נתניהו בעיני טראמפ. וההרתעה נפגעה בהתאם.
התדרוכים הקשים של טראמפ נגדו נמשכו, עם איסור מוחלט להמשיך לתקוף ברובע הדאחיה, עם דרישה חד-משמעית, מעליבה ממש, לנצור את האש.
בעוד ארבעה חודשים ימלאו שלוש שנים למלחמה שהחלה בשבעה באוקטובר. מלחמת שבע החזיתות הייתה ועודנה קשה, מייסרת, למעלה מ-2,100 הרוגים, עשרות אלפי פצועים ויישובים רבים שטרם התאוששו. סעו לקריית שמונה ותראו בעצמכם: בעיר שחיו 26 אלף תושבים ערב המלחמה נותרו בקושי 9,000 תושבים. ילדים מבוהלים, עסקים בצרות, כמעט הכול מת. גם בשאר יישובי הצפון המצב לא מלבב.
ועם ביקורת קשה ביותר מהאופוזיציה על פארסת ההסכם עם איראן, ביקורת ציבורית גדולה, ביקורת גם משרים בקואליציה, סמוטריץ' ובן גביר, אורית סטרוק ונוספים בתדרוכים, החליט נתניהו לקיים סוף סוף מסיבת עיתונאים. גם העובדה ששנוא נפשו, נפתלי בנט, הודיע כי יקיים מסיבת עיתונאים משלו, תרמה להחלטה.
ומסיבת העיתונאים של נתניהו אתמול בערב גילתה שראש הממשלה שלנו תלוש, מנותק לגמרי מהמציאות, חי בסרט. הוא הפליג בתשבחות עצמיות, מתאר את שלל ההישגים. האיש שהבטיח לנו עשרות פעמים שחמאס ימוגר, יפורק מנשקו, יגורש מעזה ועוד שלל הבטחות, והותיר את חמאס בעזה, על הרגליים. האיש שהכריז בנובמבר 2024 שהחזיר את חיזבאללה "עשרות שנים אחורה", וחיזבאללה על הרגליים, ממרר את חיי תושבי הצפון במשך חודשים.
נתניהו הפך מנואם דגול - למספר סיפורים
האיש שהתרברב בתום מלחמת איראן הראשונה, ביוני 2025, כי הסרנו את האיום הגרעיני ואת איום הטילים הבליסטיים, רואה כיום את איראן עם חומר גרעיני, עם טילים בליסטיים, עם משטר קיצוני הרבה יותר, תאב נקם, מלא ביטחון עצמי. היחסים עם טראמפ כאמור על הפנים, לא נראה שהוא יחזור לאזור לסיבוב צבאי נוסף. אבל נתניהו סיפר סיפורים, מנותק לגמרי. בדבר אחד הוא צודק: יש לנו עם אדיר וחיילים נהדרים. חוץ מזה הכול בלוף.
והדוגמאות רבות. כך למשל, נתניהו זקף לזכותו את העובדה שלאיראן אין נשק גרעיני. אבל טראמפ הכריז שלשום שזה בזכותו, רק בזכותו. וכך אמר טראמפ: "נתניהו צריך להיות אסיר תודה גדול על מה שעשינו. כי אם לאיראן היה נשק גרעיני, ישראל לא הייתה מחזיקה מעמד אפילו שעתיים".
נתניהו התגאה שבזכותו הוחזרו החטופים ממנהרות חמאס. אבל טראמפ אמר שרק בזכותו חזרו החטופים והופסקה המלחמה בעזה, "ואם זה היה תלוי בנתניהו הם היו נלחמים עוד שנים בעזה".
והיה עוד קוריוז: נתניהו סיפר שהיו אנשים שהפחידו לאחר השבעה באוקטובר שאם תיפתח מלחמה עם חיזבאללה, רבי קומות יופלו בת"א. המציאות שונה: שלושה ימים לאחר פתיחת המלחמה, נפגש נתניהו עם אנשי תקשורת בכירים בקריה בת"א. הוא לקח אותם לחלון, הצביע על המגדלים במרכז ת"א ואמר בקול מאיים: "מגדלים יפלו במלחמה עם חיזבאללה. קו הרקיע של ת"א ישתנה". הוא היה אז לחוץ, מבוהל, רצה לגייס את בכירי התקשורת שיתמכו בו במצוקתו ובמצוקת המדינה כולה.
נתניהו מומחה גדול בשיווק. תנו לו כל מצב נתון, הוא ייכנס לחדר, ישכנע את עצמו שזה הדבר הטוב ביותר וייצא כמו מלוע של תותח לשכנע את כל העולם שזה הדבר הכי טוב שיש. אתמול זה לא עבד. סיסמאות על סיסמאות, קלישאות ובעיקר שום דבר מהותי שירגיע את הציבור בישראל שמצבנו לא הורע מאז תחילת מלחמת איראן השנייה. שוב לא תשובות רציניות, משכנעות.
נתניהו גם הבטיח אמש ש"אני אתמודד בבחירות ואנצח". במערכת הפוליטית לא בטוחים בכך. זה הימור גדול מבחינתו. אם יתמודד ויפסיד, הסדר הטיעון איתו יהיה בספק. וגם אם יוצע לו, אם וכאשר יתמודד ויפסיד, הוא יהיה הרבה פחות נדיב. אבל הוא משדר שהוא ממשיך בכל הכוח. עד הסוף.
בעוד ארבעה חודשים הבחירות. נמתין בסבלנות.
בחירות 2026 - ענו על שאלון הבחירות וגלו מי המפלגה שמתאימה לכם